נשים וגברים שעברו תקיפה מינית בילדות סוחבים איתם את הפגיעה הזו במשך שנים, חווים קושי ביצירת זוגיות, לפעמים ממש מתקשים לתפקד ולקיים קשרים תקינים בבגרות שלהם. טיפול חדשני באמצעות תא לחץ עשוי לסייע בהתמודדות עם הטראומה הזו.
"חמצן הוא זה שמוביל את הדם, זה כמו הדלק באוטו, בלי הדלק הזה האוטו יתקע" מסבירה פרופ' רחל לב- ויזל שסיימה לאחרונה מחקר על השפעת תא לחץ ככלי המסייע בהתמודדות של נשים שנפגעו מתקיפה מינית בילדותן, "באירוע טראומתי הגוף זוכר ועל מנת לשרוד הנשימה הופכת להיות נשימה מאוד שטחית שלא מאפשרת כניסת חמצן ואז המח מחליט איזה איזורי תפקוד לחסום כדי לשרוד. אז אם יש תקיפה מינית, האפשרות היחידה לשרוד היא לחסום את האיזורים במח שאחראיים על התפקוד הרגשי ונוצר נתק - דיסוציאציה. הגוף יודע לחסום שוב את האיזורים האלה, במיוחד באירועים חוזרים, אבל הוא לא יודע להחזיר את עצמו אחורה... מה שעושה תא הלחץ זה להזרים חמצן לאותם איזורים שנסגרו באירועים הטראומטים ומפחית את הדם מהאיזורים שאחראיים על הסימפטומים של הטראומה".
"הדבר הכי גדול שהטיפול עשה זה שהוא הפך את העבר לעבר, לפני כל דבר היה מעורר בחזרה זכרונות וזה היה בכל מני מצבים בלתי צפויים - ריחות היו יכולים לעלות, לא יכולתי לסבול תחושה של אנשים שעמדו מאחורי" מספרת ורד שוויצר, שניסתה בעצמה את הטיפול הזה לאחר שנים בהן סבלה מהשלכות בעקבות פגיעה שעברה בילדות, "עברתי שנים של טיפול פסיכולוגי, רק בגיל 31 עלו לי זכרונות מהתקיפה בילדות וחשבתי שאני משתגעת. הרגשתי שאני נמאסת על עצמי, אבל שאני לא יוצאת מזה. לא ישנתי, התקלחתי 10 פעמים ביום, זה תקופות של ריחוק והתכנסות לתוך עצמי, זו סוג של שואה אישית. היו לי כאבים בגוף שחשבתי שאני חייבת לחיות איתם. הטיפול אפשר לי לחיות".
צפו בקטע המלא מתוך "פאולה וליאון"