"יכולנו לעצור את ג'פרי אפסטין אבל אף אחד לא הקשיב לנו"
האחיות מריה ואנני פארמר היו הצעירות הראשונות שהגישו תלונה נגד המיליארדר ג'פרי אפסטין - כבר בשנת 1996. גם משטרת ניו יורק וגם ה-FBI התעלמו מהתלונות שלהן על תקיפה מינית ואיומים. היום הן מדברות: "כל פעם שאני שומעת סיפור של קורבן חדש אני מתמוטטת"

כמעט עשור לפני שנפתחה חקירת המשטרה בעניינו של המיליארדר היהודי-אמריקני ג'פרי אפסטין, שנחשד בסרסור בעשרות קטינות והתאבד לאחרונה, התלוננו נגדו האחיות מארי ואנני פאלמר וסיפרו כי הוא תקף אותן מינית, וכי העוזרת שלו, ג'יזליין מקסוול, איימה עליהן. השבוע התראיינו האחיות לפודקאסט של הניו יורק טיימס, סיפרו לראשונה בפירוט על ההתנהלות של הפדופיל, ותהו האם יכלו להציל נשים אחרות אם רק היה מישהו מקשיב להן אז.
באביב 1995 הייתה מריה פארמר בת 24, סטודנטית לאומנות באקדמיה לאומנות של ניו יורק שנהגה לצייר ציורים של נערות בעירום חלקי. בתערוכת הבוגרים של בית הספר הציגה אותה הדיקנית לאפסטין ומקסוול שהגיעו לתערוכה ועודדה אותה למכור להם ציור שלה בהנחה. "השאלה הראשונה שהוא שאל אותי הייתה 'יש לך אבא?'. חשבתי שזו שאלה מוזרה לפתוח איתה שיחה, אבל סיפרתי לו שהוריי גרושים ושאבי גר רחוק", סיפרה לניו יורק טיימס.
אפסטין הפגין התלהבות מהאומנית הצעירה והציע לה לעבוד כקניינית האומנות שלו, ובהדרגה היא הפכה לאחת הדמויות הקבועות בדירת הפאר שלו בניו יורק. היא מספרת שבתקופה בה עבדה עבורו ראתה עשרות מתבגרות באות ויוצאות מקומת המגורים של אפסטין, וכששאלה על כך את מקסוול זו הסבירה לה שהן משתתפות באודישנים לוויקטוריה'ס סיקרט המתקיימים שם. את הדירה פקדו גם דמויות בולטות בעולם העסקים והפוליטיקה העולמית, בהן המיליארדר דונלד טראמפ. "ביום שטראמפ הגיע לביקור לבשתי מכנסיים קצרים, בגלל שבדיוק הייתי אחרי ריצה. טראמפ נכנס, הסתכל על הרגליים שלי בערגה, ואז אפסטין אמר לו 'לא, היא לא בשבילך'".
פארמר גם מספרת שג'יזליין מקסוול הייתה יוצאת מהבית כשהיא מכריזה שהיא "צריכה ללכת למצוא בנות לג'פרי". את פרופיל הבחורה שהיא חיפשה היא הייתה מתארת כ"בשלה מינית". "היה לה נהג, והם היו מסתובבים וג'יזליין הייתה [רואה צעירה] ואומרת לנהג: תשיג אותה. הם היו עוצרים והיא הייתה יוצאת ומתחילה לדבר איתה", סיפרה פארמר.

מריה סיפרה לאפסטין ולמקסוול שאחותה בת ה-16, אנני, רוצה ללמוד בקולג' אך לא יודעת כיצד תוכל לממן את הלימודים, והוא הציע לתמוך בה כחלק מתכנית המלגות שלו – והזמין את אנני לביקור בניו יורק. השלושה הלכו יחד לסרט, ובמהלכו אפסטין התחיל לגעת באנני בידיה וברגליה. "זה היה לי מוזר אבל חשבתי שזה כנראה נורמלי עבורו. הדבר הכי מוזר היה שהוא הפסיק כשמריה התקרבה", אומרת אנני. באותו קיץ עברה מריה לגור באוהיו, והזוג אפסטין ומקסוול הגיעו לבקר אותה שם.
באחד הערבים הייתה להם בקשה מוזרה: הם אמרו שאפסטין חייב מסאז' בכפות רגליים. היא הסכימה להעניק לו מסאז', אבל מספרת שהסיטואציה הייתה מאד מביכה, ואפסטין נאנח בצורה מוגזמת במהלכה. לאחר המסאז' ביקש ממנה אפסטין שתתיישב לידו על הספה, ולפתע הוא ומקסוול אחזו בה והתחילו לגעת בה בכל הגוף, לצבוט בפטמות שלה ולתאר מה הם חושבים על הגוף שלה. היא רצה לנעול את עצמה בחדר אחר, משם התקשרה בדמעות לאביה בבקשה שיגיע לאסוף אותה. "הייתי בטוחה שהם יאנסו אותי", סיפרה.
יום לאחר מכן קיבלה שיחת טלפון מאיימת ממקסוול שאמרה לה שאם היא תתלונן על מה שקרה הם ישרפו את כל היצירות שהשאירה בדירה של אפסטין, וידאגו לכך שהקריירה שלה תיגמר. לאחר שדיברה עם אנני וגילתה כי גם היא הוטרדה על-ידי אפסטין החליטו שתי האחיות להתלונן במשטרה, וכשחזרו לניו יורק הגישו תלונה על איומים ועל גניבה (של יצירות האומנות של מריה). את התלונה על התקיפה המינית שעברה מריה באוהיו סירבו השוטרים בניו יורק לקבל, כיוון שהתרחשה מחוץ למדינה, והיא הגישה תלונה נפרדת ב-FBI. גם המשטרה וגם ה-FBI לא יצרו איתן קשר לאחר הגשת התלונה.
בשנת 2003 התראיינו האחיות לכתבה על אפסטין במגזין ה"ואניטי פייר" אבל בסוף לא נכללו בסיפור. למרות זאת התחילה להסתובב בעיר שמועה שהן משוחחות על אפסטין עם עיתונאים, ומריה שוב התחילה לקבל שיחות מאיימות ממאקסוול, שאמרה לה שהיא נמצאת בסכנה: "היא אמרה לי: 'כדאי לך להיזהר ולשמור על הגב שלך. את מסתובבת הרבה ב-West Side Highway [כביש במנהטן] ויש הרבה דרכים למות שם'". רק בשנת 2006 יצרו ה-FBI שוב קשר עם מריה פארמר וחקרו אותה לצורך חקירה שהתנהלה באותן שנים נגד אפסטין, חקירה שהסתיימה בהסכם טיעון שנוי במחלוקת במסגרתו הורשע אפסטין ב-2008 במקרה אחד של שידול קטינה לזנות.
בשנים האחרונות הפסיקה מריה לעסוק באומנות, עזבה את ניו יורק וניסתה להוריד פרופיל מחשש לבטחונה. היא גם עברה ניתוח להקטנת חזה אותו היא קושרת לדברים שאמרו לה אפסטין ומקסוול על הגוף שלה. היא אומרת שהיא הצליחה להניח את האירועים מאחוריה עד השנה האחרונה, כשנחשף גל ההאשמות העצום נגד אפסטין ועוד ועוד קורבנות יצאו לאור. היא מספרת שרגע השבירה שלה הגיע כשהבינה שניתן היה לעצור אותו כבר אז, כשהיא התלוננה נגדו לראשונה: "כל פעם שאני שומעת אחת מהצעירות האלה מספרת את הסיפור שלה אני מתמוטטת".