פרסום ראשון: האישה שהפסידה את חלקה בבית המשותף לטובת בעלה הגישה בבקשה לבית המשפט העליות בבקשה לדיון מורחב בפרשה שהסעירה את המדינה.
כזכור, לפני כשבועיים קבע בית המשפט העליון ברוב של שני שופטים נגד אחד, לאמץ את החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים שאישה שבגדה בבעלה לא תקבל את חלקה בבית המשותף. לפי ההערכות שווי הבית מגיע לכחמישה מיליון שקלים.
פסק הדין הסעיר ובצדק את המדינה בטענה שהדבר עלול להשליך על מקרים דומים המתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה ואשר עלולים לפגוע בזכיותיהן של נשים בעת הגירושין.
עכשיו החליטה האישה לא לוותר. בבקשה לדיון מורחב שהגישה האישה באמצעות פרקליטה, עו"ד אייל מנחם, נטען כי מדובר במקרה חריג המחייב הרכב מורחב של שופטים שכן ההחלטה לנשל את האישה מחלקה המשותף בבית עלולה להשפיע על נשים רבות במקרים דומים.
עוד נטען בבקשה, כי עירוב שיקולים דתיים כלשהם בעת בחינת הפן הרכושי בין בני זוג, המבקשים לפרק את התא המשפחתי, יש בו משום מתן גושפנקא לאין שוויון מגדרי ולהחרפת מרוץ הסמכויות בין בתי הדין.
בבקשה טוענת האישה, כי פסיקת בית המשפט בעיינה עומדת בסתירה מוחלטת להלכות קודמות של בית המשפט העליון, שכן צמצום עילת ההתערבות יביא את בתי הדין הרבניים להתעלמות מוחלטת מההלכות השונות אשר יצאו מפתחו בית המשפט העליון.
לדברי האישה, בית הדין הרבני בחיפה קיבל את תביעתה וקבע כי היא זכאית למחצית מהבית המשותף שכן הם שיפצו אותו מחדש והתגוררו בו במשך 20 שנה. אלא שבעלה ערער לבית הדין הרבני בירושלים וזה הפכה את ההחלטה.
בכדי להגדיל את הלחץ על בית הדין פתחו בקרבתה של האישה עצומה הקוראת לבג"צ "לתקן את המעוות"
האישה ציינה, כי בית הדין הרבני סטה מהלכת 'בבלי' כאשר אינו מיישם הלכות בית המשפט הנוגעות לשיתוף בדירת מגורים. הבקשה לדיון מורחב מסתמכת בין השאר על החלטתו של השופט יצחק עמית שהיה בדעת מיעוט וקבע כי יש לחלק את הבית באופן שווה בין הבעל לאישה.
בא כוחה של האישה, עו"ד אייל מנחם אמר: "לבקשה אשר הוגשה היום לנשיאת בית המשפט העליון, לקיום דיון נוסף בתיק זה, ישנה חשיבות מוסרית וערכית מן המעלה הראשונה. השלמה רפה עם תכתיביו הארכאיים של בית הדין הרבני בנושאים אזרחיים הינה בגדר פגיעה אנושה בזכויותיהם של הצדדים וביטול עיקרי החוק. לבית הדין הרבני נתונות סמכויות הכרעה בלעדיות בנושא מתן גט אך לא בנושא חלוקת רכוש משותף. מתן מנדט לגוף זה להכריע בנושאים אזרחיים על פי ההלכה הדתית, טומן בחובו סכנה עבור החברה הישראלית. עלינו לחשוב היטב אם אנו מוכנים לסכן את חירותינו האישית ולהמצא כפסע מחזרה לימי הביניים"