ד"ר יונה קיטאי שכלה את אחיה, סמ"ר מרדכי אילן קיטאי ז"ל במלחמת יום הכיפורים. כעבור חמש שנים שכלה את אחותה רבקה קיטאי הוכמן ז"ל ושני ילדיה, רועי (בן 6 במותו) ואילן (בן 3 במותו) בפיגוע בכביש החוף. את יום הזיכרון השנה היא מציינת במחלקת הקורונה בבית החולים מאיר בכפר סבא אותה היא מנהלת.
"בשגרה בימי הזיכרון אני בקיבוץ נווה ים, הקיבוץ בו גדלנו ובו כולם קבורים, אני עדיין מארגנת את הטקס למרות שאני שנים לא חברת קיבוץ והשנה בחרתי להיות פה במחלקה" אמרה הבוקר בראיון ל"פאולה וליאון", "המחלקה היא סוג של בית שני בשבילי. גם לא בימי קורונה, המחלקה הפנימית נמצאת בחזית – אותה חזית שלא ממש מעניינת את הציבור ביום יום. מלא וסוער וגדוש ולא פעם תנאים לא פשוטים, פיזית וכח אדם"
כשנשאלה מדוע בחרה להעביר את יום הזיכרון דווקא במחלקה השיבה: "רציתי להיות בבית הזה כי יש בו משהו נורא מיוחד. יש פה אי של דו קיום וזו הסיבה שאני פה דווקא היום. אנחנו חיים פה בתוך מחלקה, בתוך בית חולים, 50% מהצוות הוא ערבי ו50% יהודי וחיים כל כך טוב שאני לא מבינה מה קורה בחוץ ועל מה נלחמים ונהרגים. והכי חורע לי שלא מדברים. אילו רק אחוז קטן מאוד מהמאמץ המלחמתי והביטחוני היה מושקע בשיחות ודיפלומטיה היינו היום במקום אחר".
על אחיה ואחותה סיפרה: "מוטק'ה זה שם חיבה למרדכי שניתן לו על שם הסבא שלנו, הוא נולד במחנה המעצר בקפריסין. הורי הגיעו ארצה בספינת מעפילים שנתפסה והועברה לקפריסין ושם הוא נולד. הוא היה איש שניסה לעשות את הכי טוב כל הזמן. גם במלחמה, והוא באמת אני מאמינה עשה את זה כך מעידים חבריו לטנק. רבקה השתייכה לדור שהחליט לקחת לעצמו את המנהיגות של הקיבוץ, היא הייתה בת 28 עם שני ילדים ותפקידים שהיו שמורים לאנשים עם שיער לבן היו לנחלת הדור הצעיר והיא הייתה גזברית הקיבוץ והתרבותניקית של הקיבוץ – הצעירה ביותר בתפקיד. רועי ואילן היו ילדים מקסימים".
צפו בקטע המלא מתוך "פאולה וליאון"