נשות אמבש שוב רצות לכנסת.
אילנה, אזמרה, אדרת ושירן אמבש הן ארבע משש נשותיו של דניאל אמבש, חסיד ברסלב שיושב כיום בכלא לאחר שהורשע בהתעללות מינית, נפשית ופיזית בילדיו ובנשותיו. ארבע הפוליטיקאיות הטריות מוכרות כיום כידועות בציבור של אמבש, מעמד שהוסדר רק לאחר שנעצר. "המקרה שבו הכירו בי כידועה בציבור הגיע לדיון בבית משפט", אומרת אדרת (46), שממוקמת שנייה ברשימה לכנסת. "השופט אמר שאם מכירים בזה בפזורה הבדואית, אז למה לא במקרה שלנו".
תשע שנים עברו מאז שפרשת אמבש, האיש שהקים את "הכת הירושלמית", עשתה כותרות ראשיות. לרבים היא הזכירה את סיפורו של גואל רצון, אלא שבניגוד לנשותיו של רצון, אילנה, אזמרה, אדרת ושירן ממשיכות לדבוק במי שהן עדיין רואות כאהבת חייהן. הן מכחישות מכל וכל את המעשים המתוארים בפסק הדין, שתיאר התעללות אכזרית בבני הבית, לרבות כל אחת מהן. עיניהן בוערות כשהן אומרות שהכל שקר ושום דבר מהזוועות לא קרה לא להן ולא לאף אחד אחר. הפער בין הגיהינום עלי אדמות שמתואר בפסק הדין לאופן שבו הן מתארות את חייהן עם אמבש, האופן שבו מדברות על מי שכל אחת מהן עדיין רואה כבן זוגה - זה פער שקשה להבין, לסדר בראש.
המפלגה שלהן נקראת קמ"ה, ראשי תיבות של "קידום מעמד הפרט", והיא כבר התמודדה לכנסת בבחירות האחרונות, בספטמבר 2019. "חשוב שתרשמי שאנחנו נ"י", הן אומרות, "כי המפלגה של יגאל עמיר קיבלה הפעם את האותיות שלנו משנה שעברה. שלא יהיה בלבול".
בפעם הקודמת רצה קמ"ה על טהרת נשות אמבש, אלא שבמהלך מערכת הבחירות נפסלה מועמדותן מפני שלאחר המעצר של אמבש, במהלך חקירת הנעשה בכת הירושלמית, ארבעתן הורשעו בהדחה בחקירה. יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, קבע שיש קלון בהרשעות הקודמות הללו והשליטה במפלגה עברה לידיהן של נשים שלא קשורות למשפחה, וקמ"ה גרפה בבחירות 994 קולות. כעת ניצב בראש הרשימה גבר שנבחר ליו"ר המפלגה; הן אומרות שהן לא יודעות עליו הרבה.
בעבר, מתברר, היה ניסיון של גבר אחר להצטרף למפלגה. הנשים, שהאמינו בו אז, מדברות כיום על המקרה באי נוחות. "הוא נדבק אלינו", אומרת אילנה (55), אשתו הראשונה של אמבש וחברת מפלגה.
למה התחברתן אליו?
"הוא פיזר הבטחות, אמר שהיה מפקד בצנחנים ושיש לו הרבה רצון לשינוי", אומרת אדרת, מספר שתיים במפלגה. "הוא סיפר שפעם הוא רץ לראשות העירייה", מוסיפה שירן (38), הצעירה מבין נשותיו של אמבש.
ולמה הוא התחבר אליכן?
אדרת: "הוא הזדהה עם המצע שלנו כי הוא גרוש פעמיים והוא חשב שאם המדינה לא הייתה מתנגדת לצורה אחרת של חיים, כמונו, זה היה פותר לו את הבעיות האישיות כי הוא היה יכול לחיות עם שתי נשים במקום להתגרש".
אני לא בטוחה שהבנתי למה הייתן צריכות אותו בכלל.
"לא היינו צריכות אותו, עשינו לו טובה", אומרת אזמרה (39).
"לא עשינו לו טובה", מתנגדת שירן. "הוא בא עם המון אמביציות ומילים גדולות, אבל אחר כך התברר שהוא סובל מסינדרום ירושלים".
הוא אמר שהוא המשיח?
"לא ישירות, אבל הוא אמר שהוא יודע מי המשיח וששמו מתחיל באות הראשונה של השם שלו. הוא דיבר עם כולם בפסוקים ונבואות והמשיח אמר ככה והמשיח אמר ככה. בהתחלה חשבנו שהוא בדרן כזה והכל צחוקים, אבל אז את מבינה שהוא לוקח את עצמו ברצינות".
מיהן שתי הנשים הנוספות במפלגה שאינן חלק מהמשפחה?
אדרת: "אחת הייתה רואת חשבון שעבדה במשרדים ממשלתיים ועלתה שם על עוולה רצינית, אז היא יוצאת נגד השחיתות הממסדית. אחת אחרת היא, האמת, לא כל כך יצא לי להכיר אותה. אבל היא ברשימה".
אני רוצה להביא ילד רק עם דניאל
בשנת 2011 נעצר דניאל אמבש, שבאותה תקופה חי בירושלים עם שש נשים ו-17 ילדים, 13 מהם ילדיו הביולוגיים. כעבור שנתיים הוא נידון ל-26 שנות מאסר. הנשים נעצרו יחד איתו והעבירו כמעט שנה בכלא באשמת הדחה מחקירה, מלבד אחת - אשתו השנייה של אמבש, שהסכימה להעיד נגדו יחד עם ילדיה.
פסק הדין קבע כי אמבש שלט במשך שנים בחיי נשותיו וילדיו באמצעות אישיותו הכריזמטית והמניפולטיבית ובהסתמך על האמונה הרוחנית-דתית המשותפת לבני המשפחה. "הוא שעבד את קורבנותיו לחיי אלימות פיזית, מינית ופסיכולוגית וזאת לצורך סיפוק צרכיו הכלכליים ויצריו המיניים המעוותים", נכתב שם.
פסק הדין הארוך מפרט שורה ארוכה של מקרי אונס והשפלה, עונשים כמו נעילת הנשים עירומות במחסן בחורף, החדרת חפצים לאיבריהן ולאיברי הילדים, מעשה סדום בבתו החורגת של אמבש מול בני המשפחה, הורדת מים באסלה כשראשה של אחת הנשים בתוכה עד חנק. במקרה אחד הוא הכריח את נשותיו ללקק צואה של אדם נוסף, שהורשע גם הוא בפרשה ונידון לשמונה שנות מאסר; בהתאם לכללי הכת, אותו גבר "ייצג את יצר הרע" והיה כלי מבחן לצניעותן וליכולתן של נשות אמבש לעמוד בפני פיתוי.
אמבש נעל את ילדיו במחסן, מנע מהם מזון ואילץ את נשותיו למעשים מיניים לנגד עיניהם. הילדים נענשו לעתים תכופות על ידי כליאה או אלימות ועונשים מיניים מבזים. הוא הורשע בין היתר בהחזקה בתנאי עבדות, אינוס, מעשי סדום בנסיבות מחמירות, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, חבלה בנסיבות מחמירות, התעללות בקטינים, כליאת שווא וסחיטה בכוח.
לצד ובתוך כל המעשים הללו הייתה משפחת אמבש "משפחה של אמנים", כהגדרת ארבע הנשים. כל הבנים הזכרים, הן מספרות, היו חברי להקה בניצוחו של אמבש והופיעו ברחבי הארץ ("גם מול עשרת אלפים איש").
לאחר מתן פסק הדין החליטה אישה נוספת, שעד אז תמכה באמבש, להעיד נגדו. ארבע הנותרות נשארו נאמנות לבעלן, מי שנקבע בפסק הדין כי נישא להן בטקס דתי - אחת מהנשים שהעידו נגד אמבש סיפרה על טקס לילי בבית קברות – אבל נשות קמ"ה מכחישות שהיה טקס כזה.
לאחר ששוחררו נאלצו ארבע הנשים לבנות את חייהן מחדש ובחרו לשוב ולחיות ביחד. לפני שזה קרה, מספרת שירן, היא ברחה ממקלט לנשים מוכות. "אני לא אישה מוכה, אני תופסת מקום למישהי שזקוקה לו", אמרה לעובדת הסוציאלית לפני שנמלטה וחודשים הייתה במנוסה, חיה ברחוב, ישנה על ספסל באלנבי או על הספות באיכילוב.
לאזמרה ולאילנה יש ילדים משותפים עם אמבש; שירן ואדרת לא הספיקו להיכנס להריון ממנו. כבר ארבע פעמים הגישו כולן עתירה להיפגש ולהתייחד עם בן זוגן, הגיעו עד לבית המשפט העליון ותמיד סורבו. בתי המשפט רואים בהן קורבנות, ואינם מתירים מפגש בינן לבינו. תשע שנים הן לא ראו ולא פגשו אותו, והקשר היחיד איתו הוא דרך שיחות טלפון. לפני חודשיים הגישו שוב בקשה להתייחדות, הפעם דרך משרד הרווחה. אם תתקבל משם תשובה שלילית, הן אומרות, אז תהיה עוד עתירה לבית המשפט.
קשה להבין למה אתן מתעקשות להתייחד עם גבר שהורשע בהתעללות קשה בכולכן.
"אני לימדתי את דניאל קונג פו", אומרת אילנה, שהייתה בצעירותה אלופת אירופה באמנות הלחימה הסינית. "פעם אחת העפתי אותו עשרה מטר ממני, מסכן. אומרים שאני אישה מוכה? זה מעליב אותי".
שירן הייתה בת 26 כשהצטרפה למשפחה והייתה אחת מנשותיו של אמבש במשך שנה ושבעה חודשים, פחות מכל האחרות. "אני לא רוצה ילד בכל מחיר", היא אומרת, "אבל שנים את מחכה לחיבור של אהבה כמו שיש לי עם דניאל וזה נמנע ממני ומאחרות כבר תשע שנים. אני רוצה להביא ילד לעולם ממקום של אהבה וביחד, וזה אומר רק עם דניאל".
אם אישה רוצה לחיות ככה, אין סיבה שלא
הן חיות ביחד בירושלים, בשכונה מעורבת של יהודים וערבים, ואומרות ששקט ונעים להן כאן. אף אחד לא מציק להן, לא כמו בשכונה החרדית שבה חיו בעבר ולעתים קרובות נאלצו להזמין משטרה לאחר שלדבריהן הוטרדו בידי השכנים.
הדירה מרווחת, שתי קומות עם נוף להר הזיתים. הן אוכלות ביחד, רבות על מה לראות בטלוויזיה, עושות ספורט ומגדלות גור חתולים ג'ינג'י צווחן. בתחילה אומרות הארבע שהן מתפרנסות ממכירת ספרים שכתבו ומהרצאות על סיפור חייהן, אבל אחר כך מספרות שאמו של אמבש השאירה להן ירושה.
מלבד ארבע נשותיו של אמבש גרה בדירה אישה צעירה מאוד. היא מסדרת מצלמה על חצובה כשאנחנו מדברות. זאת נועה בר, בת 21, גם היא מתמודדת מטעם המפלגה לכנסת. "נכווינו הרבה פעמים כשדברינו הוצאו מהקשרם וזה כלי הגנה שלנו", מסבירה אדרת את תיעוד הריאיון.
באותו להט שבו הן מכחישות את תיאורי הזוועות שהתרחשו בביתן, הן מאשימות את המשטרה, את שירותי הרווחה ואת בתי המשפט בהתערבות גסה בחייהן, בהטיית דין ובשלל מעשים איומים. נגד הגופים הללו הן יוצאות במצע שלהן, שמבטיח בין השאר לדאוג לשינוי שיטת המשפט "על ידי יצירת חיבור והשלמה עם המשפט העברי והסנהדרין". קמ"ה מציעה הצבת מצלמות בבתי המשפט, לרבות המסדרונות, כך שהציבור יוכל לעקוב אחרי המתרחש שם; הן דורשות שכל השופטים יפתחו אתרים עם פירוט התיקים שבטיפולם; והן רוצות שבמשפט הפלילי תינתן לנאשם אפשרות להחליט אם הדיון בעניינו יפורסם או לא.
קמ"ה מאמינה גם בחזון ארץ ישראל השלמה, שלשיטתן תינתן לעם היהודי רק אם ישמור על מצוות ועל המוסר היהודי המגולם בתורה ש"מאפשרת לאדם בחירה חופשית על אורח חייו". המפלגה, כך נכתב במצע, "מאמינה שאין לה למדינה להתערב בבחירותיו האישיות של הפרט, כל עוד אינם מהווים פגיעה בזולת. מפלגת קמ"ה נגד כפייה דתית או חילונית ובעד שמירה על התרבות היהודית".
מהי בעצם האג'נדה, הכרה בזכות לריבוי בני זוג?
"אנחנו אומרות שאם אישה רוצה לחיות ככה, אין סיבה שלא. להגיד לה איך לחיות זאת פגיעה באוטונומיה שלה. הם קובעים שאם חיינו ככה אז היינו שפחות, החזיקו אותנו בעבדות מנטלית, אין לנו שכל משלנו. על זה אנחנו רוצות להילחם. ואיך ייתכן שיש חוק וכל שופט מפרש אותו אחרת? במקרה של גואל רצון, כל הנשים עבדו בשבילו, האמינו שהוא גורו, קעקעו את השם שלו. אבל שלושה שופטים החליטו שלא הייתה שם עבדות, ואצלנו קבעו שהייתה".
לקמ"ה יש ערוץ יוטיוב עם סרטוני תעמולה סאטיריים. בחלקם מופיעות הנשים כשהן מחופשות לגברים חרדיים; בכולן הן לועגות לשופטים ולשירותי הרווחה.
אתן טוענות שכל העבירות שמיוחסות לדניאל, כל מה שמתואר שקרה במשפחה שלכן, הוא שקר. למה שהמשטרה, הפרקליטות, השופטים והרווחה יפעלו נגדכן?
שירן: "מישהו במדינה החליט לחסל את הסיפור שלנו, כי אנחנו לא חיינו לפי הנורמה".
אתן מקדמות את הרעיון שכל אחד יכול לחיות כראות עיניו. זה כולל למשל גם את מי שרוצה להתחתן שלא ברבנות? להט"בים? מי שלא נחשב ליהודי?
אדרת: "אני לא חושבת שצריך לקרוא לזה חתונה. זה מושג יהודי קדוש ולא צריך לערבב מושגים. אבל התורה נותנת בחירה חופשית גם אם הבחירה נחשבת לחטא, והמדינה לא יכולה להתערב בזה".
מה אתן עושות כדי להביא למפלגה יותר קולות מה-994 של הסיבוב הקודם?
שירן: "אנחנו אוהבות לדבר עם אנשים, יוצאות לרחוב, מחלקות פליירים. שואלים אותנו שאלות ואיכשהו יוצא תמיד שאנחנו מגיעות לדבר על הסיפור שלנו. שלשום פגשנו בחורות אמריקאיות והן קפצו ואמרו 'וואי, אתן סלבס, אנחנו עוקבות אחרי הסרטונים שלכן'. הן כבר לא רואות סרטונים, כי התחרדו, אבל זוכרות אותנו. יש גם תגובות שליליות, אבל הרבה פחות מפעם".
אדרת: "אנשים מבינים שאנחנו באות מתוך הסבל שלנו, לא מלמעלה, ויש לנו פתרונות אמיתיים לעשות שינוי".
הגיתן לבד את הפתרונות?
"לבד ועם הפעילים שלנו שיוצרים איתנו קשר. אנחנו חושבים יחד איתם".
מיהם הפעילים האלה?
"לא משהו רשמי. אנשים בפייסבוק".
אילנה: "אנחנו הזעקה של העם. אנחנו רוצות להילחם עבור כל האמהות שלוקחים להן את הילדים ומוסרים אותם לאימוץ".
אתן לא באמת חושבות שתעברו את אחוז החסימה?
אזמרה: "אנחנו לא בטוחות, אבל נעשה הכל כדי לשנות".
עד היום אני לא יודעת מה קרה לבת שלי
נועה בר מצטרפת לשיחה. היא מספרת שהוריה באים לבקר אותה והם ביחסים טובים עם המשפחה החדשה שלה. אני שואלת מה הביא אותה לכאן. "אני מה שאוהבים לכנות ילדת רווחה", היא אומרת, "עשיתי כמה בעיות כשהייתי בת 13, הסתובבתי עם האנשים הלא נכונים והגעתי לרווחה. העובדת הסוציאלית שלי ידעה עם מי אני מסתובבת, היא לא ניסתה להציל אותי מהאנשים האלה ואני ממילא דחיתי כל עזרה. בסוף שלחו אותי לפנימייה, וקורים שם דברים איומים. ילדים מעשנים ושותים וכולם מתעלמים. אני מזדהה עם הסיפור של הבנות כאן מהצד של הילדים שלהן שפוזרו בפנימיות ועברו שם גיהינום".
איך בכלל הכרת אותן?
"זה משמיים. התחלתי לעשות תהליך של חזרה בתשובה, נאבקתי עם הנטיות המיניות שלי ולא ידעתי מה לעשות".
"יום אחד אני נכנסתי לקיוסק שהיא עבדה בו", מתערבת שירן. "התחלנו לדבר והיא שאלה אם יש לי עצה בשבילה. אני רציתי לספר לה שהיא יכולה לבקש עצה מ'הסבא' (אחד ממנהיגי חסידות ברסלב – י.ב), אבל נכנסו אנשים. החלפנו טלפונים ומאז היא בחיים שלנו".
נועה, מה הייתה התשובה שקיבלת מהסבא?
"שאני צריכה להיות מי שאני שאין סתירה בין הדברים".
כשהיא מדברת על הזדהות עם הילדים, נועה מתכוונת הין היתר לכמה מילדיה של אילנה אמבש שנחשפו בתקשורת כמי שעברו חוויות קשות גם לאחר שהוצאו מביתם והופרדו מהוריהם. חיה אמבש, למשל, ברחה מכל מוסד שנשלחה אליו, מגיל 16 חיה ברחוב ולבסוף השתקמה בצבא; בשנה שעברה זכתה באות הרמטכ"ל לקצינה המצטיינת.
אילנה מספרת על בת נוספת שלה שהייתה דרת רחוב. היא טוענת שהילדים נאלצים לספר שקרים על מה שהתרחש בבית ולהתנער מהאמהות כדי לזכות בסוגים שונים של סיוע. כהוכחה הן מראות לי עשרות מכתבי אהבה שכתבו הילדים לאביהם בשנים הראשונות שלו בכלא.
בעיניים דומעות מספרת אילנה על עוולות הרווחה כלפי ילדיה, ושוב נפתח פער בלתי נתפס בין התיאורים של אותם ילדים כפי שהם מופיעים בפסק הדין, ממכות חשמל ועד נעילה במשך ימים ללא אור או מזון. אבל הזעם של אילנה מופנה לא לאיש שהורשע בפשעים הללו, אלא לעובדות הסוציאליות ולשוטרים. בית המשפט קבע שהן קורבנות של בן זוגן, אך הן רואות את עצמן כקורבנות של המערכת.
בחודש מאי 2017 ברחה בת הזקונים של אילנה, בת 15, ממוסד לנערות בחיפה. כעבור מספר ימים נמצאה ללא הכרה בהתנחלות תקוע עם סימני זריקות, כוויות וחבלות. עלה גם חשד לתקיפה מינית. תיק חקירה נפתח במשטרה, אבל נסגר למחרת. זמן קצר לאחר שנלקחה לבית החולים ועברה מספר ניתוחים, הילדה נפטרה ממחלה שאובחנה לפני שברחה. "נתנו לי להיות על ידה רק כשהיא הייתה מונשמת ובלי הכרה", אומרת אילנה. "בניתוח האחרון הספקתי לחבק אותה בפעם האחרונה, היא הייתה די בהכרה ואחר כך לא התעוררה יותר. עד היום אני לא יודעת מה קרה לה, מי עשה לה את זה. המשטרה לא עונה לי".
תשעה ילדים נשארו לה. שמונה מהם ניתקו כל קשר איתה. "במהלך שנה אחת כולם אמרו לי 'זה או אני או אבא'", מספרת אילנה. היא בחרה באביהם.
בן אחד, שהעיד נגד אביו וחזר בו, עדיין חי איתה. מצבו הנפשי רע מאוד, מעידה אילנה. הוא בפוסט טראומה ולא מפסיק לשחזר את העבר.
אזמרה היא אם לילד אחד מדניאל אמבש. כמו הילדים הקטינים של אילנה, גם הוא הופרד ממנה כשהיה בן תשע, וגם הוא לא שומר איתה על קשר. "אנחנו נלחם על הנושא הזה של ניכור הורי ושל משרד הרווחה שלוקח ילדים מבתים ללא סיבה", מבטיחה שירן.
"אם היינו גרות בתל אביב, כל זה לא היה קורה לנו", אומרת אדרת.
גואל רצון התגורר בתל אביב.
אדרת: "כן, אבל מה שהם באמת עשו שם…".
שירן: "אותי נורא מעצבן שהנשים של רצון מתחסדות ויוצאות נגדו. אני לא מאמינה שהן לא ידעו מה הלך שם, הן ידעו שהוא פגע בילדים שלהן והן צריכות לשבת בכלא. הן פשוט תפסו איזה גורו שהן מאמינות בו והוא אחד כזה שחושב שהוא המשיח. יש לך אחריות כשאת הולכת אחרי אחד כזה, עובדת בשבילו, נותנת לו כוח".
תגובות: "מדובר בתאונה מצערת, נשלל כל חשד לפלילים"
ממשטרת ישראל נמסר בנוגע למות בתה של אילנה אמבש: "בעקבות דיווח שהתקבל במשטרה ממד"א אודות נערה שנמצאה שרועה בין השיחים בישוב תקוע הוזעקו כוחות למקום. הנערה, שהייתה חוסה בבריחה, פונתה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. בהמשך הועבר דיווח לגורמי רווחה ובבדיקה שנערכה במשטרה ועם גורמי המקצוע עלה כי אמנם מדובר בתאונה מצערת במהלכה נפצעה המנוחה ונשלל כל חשד לפלילים. כל ניסיון לטעון נגד משטרת ישראל בטיפול במקרה מצער זה פסול וחוטא לאמת".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "במסגרת חוק הנוער מעניק משרד העבודה והרווחה לילדים ובני נוער את הטיפול המיטבי כשטובת הילדים עומדת לנגד עיני הצוות בכל עת. המשרד ימשיך ללוות את הילדים ולעשות כל שניתן על מנת לסייע להם לשקם את חייהם. מפאת חיסיון וחובת השמירה על פרטיות של המעורבים לא נוכל להתייחס למקרים הפרטניים".
לפני כשנתיים הגיבו המשטרה והפרקליטות לפרסום קודם של מאקו על טענות הנשים בנוגע לחקירה שהתנהלה בעניין "הכת הירושלמית" ולכתב האישום שהוגש נגד דניאל אמבש. ממשטרת ישראל נמסר באותה עת: "לצערנו, טענות שונות ומשונות כולל הנוגעות לחקירת המשטרה וטיפולה הנחוש והמקצועי במקרה, הושמעו ונטחנו עד דק לאורך כל ניהול ההליך המשפטי - ואנו דוחים אותם על הסף. לראיה, ההליך המשפטי הסתיים אמש ובית משפט על ערכאותיו השונות עד לעליון - אמר את דברו ולא מצא כל פגם כאמור. כל ניסיון לטעון כנגד משטרת ישראל בטיפול באירוע זה - פסול וחוטא לאמת".
מהפרקליטות נמסר: "כל אחד מהאישומים המצוינים בכתב האישום נבחן בקפידה, והם נסמכים על ראיות מוצקות ומוצלבות ועל עדויות של כמה מדיירי הבית, שסיפרו על אורח חייהם ועל המעשים שבוצעו בביתו של הנאשם במשך שנים. החלטות בתיק זה על מכלול אירועיו והסתעפויותיו התקבלו ברגישות מרבית ומתוך הכרה בכך שהמעשים שנעשו בביתו של הנאשם גרמו לפגיעות קשות בחלק מהנשים והילדים שהתגוררו עימו. ראוי לציין, כי מלבד קבוצת הנשים שטענותיהן לחפות הנאשם והכחשת היותן נפגעות עבירה חוזרות ונשנות ומעבר לכמה מהילדים ששהו בבית הנאשם שמתמודדים בעצם ימים אלו עם השלכות המציאות שלתוכה גדלו, מתהלכים בינינו נשים אחרות וילדים אחרים מקרב 'המשפחה' שבחרו להציף את שחוו ואת המציאות הקשה שבה חיו ולצאת לדרכים חדשות, לשקם את מסלול חייהם ולהשתלב בחברה, בצבא ובכלל".