נישואיה הראשונים של עורכת הדין לגירושים רות דיין וולפנר ארכו 13 שנים. בזמן הזה היא אימצה את שם משפחתו של בעלה ניב דיין, בנתה לעצמה משרד פרטי נחשב והביאה לעולם את ילדיהם המשותפים אופיר ואסף. אבל בשלב מסוים דרכיהם התפצלו, וכיאה למקצוע בו בחרה היא הבינה שיש רק מוצא אחד. "נישואים לנצח זה פאסה. כשהמציאו את מוסד הנישואים תוחלת החיים הייתה קצרה יותר, ובחירות שעשו בגיל 20 התאימו אז עד סוף החיים. אנחנו משתנים, האישיות שלנו משתנה, והבחירות שאנחנו עושים בצעירותנו הן לא הבחירות של הגיל המבוגר. לסיים נישואים זה לא בהכרח כישלון".

היא הספיקה להיות רווקה למשך זמן זערורי בלבד, עד שהגיח פרק ב'. "דן היה לקוח שלי, הוא הגיע למשרד כמה חודשים אחרי שהתגרשתי כדי להתגרש בעצמו. ככה הכרנו. זה היה מאוד יוצא דופן מבחינתי כי תמיד הגבולות היו ברורים. אבל כשהבנו שזה זה, דבר ראשון התפטרתי מהתיק והעברתי אותו לעורך דין אחר". רות והיועץ העסקי דן רון התחתנו בבניין העירייה בניו יורק ("כמו קארי וביג ב'סקס והעיר הגדולה'"), ובאופן מפתיע ולא שגרתי, הפכו לחברים טובים של ניב, בעלה הראשון ובת זוגו. הם בילו יחד, התאמנו יחד, שמרו על משפחתיות גם כשהילדים המשותפים גדלו. לפני שמונה חודשים, בזמן רכיבה על אופניים, ניב דיין התמוטט מדום לב ונפטר. "הוא היה בן 54, בשיא החיים שלו, חתיך, ספורטיבי", רות אומרת בקול קפוא על יד פינת ההנצחה שהקימה עבורו בסלון ביתה שלה ושל דן. "אני עדיין לא מאמינה שאני אומרת לך את זה, זו טרגדיה נוראית. ניב עמד להתחתן עם בת הזוג שלו, היא הייתה בהריון ולפני חודש נולד להם תינוק. היא הייתה כאן עם התינוק אתמול, אני מרגישה כאילו נולד לי נכד".

מתי ראית את ניב בפעם האחרונה?
"שבוע לפני שמת. בילינו כולנו יחד במסיבת פורים. אחרי הגירושים הפכנו להיות כמו אחים. ישבנו עליו שבעה כאן בבית. לא רק בגלל הילדים שלי, אני ישבתי שבעה, דן ישב שבעה, כולנו התאבלנו עליו".

עו
צילום: איליה מלניקוב

נשמע מפרק לגמרי.
"לא יכולתי להתפרק, הילדים התפרקו והייתי חייבת להחזיק את עצמי בשבילם. יש לי חוסן אישי, ואולי אני גם לא קולטת עדיין שזה קרה, כי אני לא מסוגלת. מה שאני בטוחה הוא כמה עשינו נכון שנשארנו בקשר טוב אחרי הגירושים. תארי לך שלא הייתי שומרת איתו על קשר טוב, מסיתה נגדו את הילדים, הייתי מרגישה עכשיו אפילו יותר נורא".

אפי היה אחד הלקוחות היותר מדהימים

לאחרונה יצא לאור הספר "קארמה איז א ביץ'" המסכם 22 שנים של דיין וולפנר כעורכת דין לענייני משפחה. את הספר הקדישה לניב, "שיישאר תמיד חלק ממני", ובתוכו סיפורי בגידה, כולל כאלה שנגמרים בילדים סודיים, אסטרטגיות גירושים סבוכות, תיאורי הזנחה והתעללות בידי בני זוג ושרטוט של מה שרות קוראת לו "המפלצת הפנימית" שמשתלטת על מערכות יחסים. הסיפורים מוכרים לעוקביה מהבלוג שפתחה לפני שנים, וכמובן ללקוחות שעליהם הסיפורים מבוססים, ששמותיהם שונו ופרטיהם טושטשו. המציאות, דיין וולפנר יודעת היטב גם מחייה האישיים, לא צריכה הרבה יותר מאשר תיעוד טוב כדי לצמרר, להבהיל ולרתק את כל מי שנתקל בה. "קיבלתי המון תגובות על הבלוג שלי והבנתי שאני צריכה לרכז את זה לספר", היא משחזרת את התהליך. "רציתי להראות את ה-DNA של הגירושים. איך אנשים מתנהגים מהרגש ואיך בתהליך יוצאים מהם דברים מטורפים. הרי הפגיעה הכי גדולה בבן אדם זה לרצות להתגרש ממנו. האגו עובר תאונת דרכים. זה כמו דלי קרח על הראש. ואז השאלה אם תיתן לפגיעה לנהל אותך או שאתה מתגבר, מתעשת, מבין שלא צריך להילחם ואפשר לחמול, לסלוח, לחשוב על הילדים. אגב, גברים סולחים על בגידה הרבה יותר מהר מאשר יסלחו על הרצון להתגרש מהם. אני מופתעת מזה בכל פעם מחדש".

איך את מסבירה את זה?
"כי יותר קשה להם להיות לבד, העיקר לא להתגרש. ואם כן, הם יתחתנו שוב".

השם לספר נבחר מתוך האמונה שהצורה שבה אנשים מתנהגים חוזרת אליהם כבומרנג. בהקשר הזה, קשה שלא לחשוב על הלקוח המפורסם ביותר שלה, אפי נוה, מי שהתפטר מתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין אחרי מידע שהתפרסם עליו, חלקו במסגרת משפט הגירושים מאשתו ואם ארבעה מילדיו, חני נוה. "כולם יודעים שאפי נוה התגרש ושאני מייצגת אותו", אומרת דיין וולפנר. "מותר לי לדבר על זה כי זה לא סוד, אבל התיק עוד לא הסתיים. לצערי אפי מושך אש. בהליך הגירושים הוא היה אחד הלקוחות היותר מדהימים, הוא לקח אחריות. אני לא יכולה להגיד יותר מדי, אבל היה לו את אחד ההליכים הכי קשים, ולא בהכרח באשמתו. לא הייתי מאחלת לאף אחד שיעבור את זה".

אפי נווה
"דמו הותר". אפי נוה | צילום: Avi DishiFlash90

בשיא הטלנובלה בה כיכב נוה הוא נתפס כשהוא מעביר אישה בנתב"ג מבלי לעבור בבידוק הביטחוני. זמן קצר לאחר מכן, העיתונאית הדס שטייף פרסמה בגלי צה"ל תכתובות פנימיות מהטלפון הסלולרי שלו במה שקיבל את השם "פרשת המין והמינויים", בעקבותיה נוה הואשם בשוחד בכפוף לשימוע וכן מרמה והפרת אמונים. נוה, מצידו, תבע את שטייף על 7 מיליון שקלים בגין הפריצה לטלפון שלו. "אפי עשה טעויות בגירושים ושילם עליהן ביוקר", אומרת היום רות, "אף אחד לא רוצה שיפרסמו את הטלפון שלו בכותרות הראשיות עם מה שיש לו בתכתובות הכי פרטיות. אבל אפי נוה, דמו הותר". 

מי עשה לו עוול? המשטרה? התקשורת? הדס שטייף?
"אני לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא מייצגת אותו בקטע הפלילי. אני יכולה לומר שטלפונים היום נחשפים כמעט בכל מקרה גירושים, אבל זה אף פעם לא הופך להיות חלק ממסע תקשורתי. זה משהו שלא קרה מעולם, חסר תקדים. החוק אוסר על חשיפת מידע אישי וזה בכל זאת קרה".

על מה שקרה בנתב"ג שמעת מהתקשורת כמו כולנו?
"כן. הייתי בשוק. זו הייתה טעות שהוא עשה, אבל לא חשבתי שזה יגיע לאן שיגיע. זה לא חלק מתהליך הגירושים, מייצג אותו בזה עורך דין פלילי. אנחנו עסקנו בניסיונות להגיע להסכמות".

הכרת את אפי לפני שייצגת אותו?
"לא. אבל הצבעתי לו לראש הלשכה, לדעתי הוא הכי טוב שהיה. הוא עשה דברים מדהימים, השתלמויות, ימי עיון, כרטיסי אשראי ומועדון לקוחות. הוא היה מאוד אהוד, לא סתם הוא נבחר ב-80% מהקולות".

אין לך בעיה כעורכת דין עם דברים שהתפרסמו על האופן בו ניצל את מעמדו?
"אני לא מתייחסת לזה, אני מתעסקת אך ורק בגירושים".

עו
צילום: איליה מלניקוב

זוגיות פתוחה תגמר בגירושים

בזמן שאנשים מסביב מנסים להמציא מחדש את מוסד הנישואים ומשתעשעים עם הרעיון של פוליאמוריה, דיין וולפנר מבקשת להבהיר משהו: המונוגמיה לא הולכת לשום מקום. וגם לא מוסד הבגידות. ולא מוסד הגירושים, זה שמגיע בסוף השרשרת הזו, מתדפק על דלת משרדה ומשלם סכומים לא קטנים כדי להיות מיוצג על ידה. "זוגיות פתוחה תגמר בגירושים", אומרת מי שמתפרנסת מאיסוף השברים, "בוודאות אני אומרת לך את זה. היו לי מלא כאלה. הם מתחילים ב'בוא נפתח את הזוגיות' ואז או שלגמרי מתנתקים אחד מהשנייה, או שיש מה שאני קוראת לו 'תאונת עבודה' - צד אחד מתאהב במישהו אחר ורוצה ללכת. זה לא מחזיק".

אם חברים שלי פתחו את הזוגיות, הם בטוח יתגרשו?
"כן, זה שלב לפני גירושים, זה יכול לקחת חמש או שש או עשר שנים אבל בסוף זה יגמר. לאנשים יש צורך בזוגיות אקסקלוסיבית, המונוגמיה עדיין מאוד חזקה. זה מגיע מצורך גנטי, שאם אישה שוכבת עם כמה גברים לא ידעו מי האבא. זה עדיין מנהל אנשים היום". 

אז לאנשים יש צורך במונוגמיה אבל הם פשוט לא עומדים בה? 
"כן. לצערי. אני לא יכולה להגיד לך את המספרים המדויקים, אבל קראתי מחקר שלפיו 80% מהגברים והנשים סביבך בוגדים".

גברים יותר, לא?
"לא. חד משמעית. נקודה, בוודאות, נשים בוגדות לא פחות".

מאיפה לכולם יש זמן?
"מוצאים. ואם היית רואה איזה אנשים בוגדים היית בהלם. את היית אומרת על מישהי 'זאת?', אז כן, זאת, יש לה קהל. יש מורות, דתיים, שמנים, כל מיני, כולם משתמשים במלונות לפי שעה. היה לנו דתי שהיה לו תיק של אביזרי סאדו מאזו באוטו. לא מזמן היה לי לקוח שלא הבין למה אשתו רוצה להתגרש, אבל לי זה היה ברור – יש לה מישהו אחר. נתתי לו מספר של חוקר פרטי, הוא בדק וגילה שאני צודקת. מתברר שהיא התאהבה במישהו אחר באובססיה. אם מישהי צמודה לטלפון, הולכת איתו גם לשירותים, פתאום יש לה סיסמה ואם היא לא יכולה להחזיק את עצמה כלכלית בלי הנישואים - יכול מאוד להיות שהיא בוגדת".

עו
צילום: איליה מלניקוב

ואיך זה מרגיש כשהצד שאת מייצגת הוא הבוגד?
"אני לא שופטת. יש משהו חלש בבגידה, אבל מי שבגד לא עשה משהו נוראי, כי עובדה שבסוף הם מגיעים אלי ומתגרשים. בעיני זה לא חטא שצריך להעניש עליו, אבל כן צריך לקחת אחריות. יותר גרוע לבגוד ולהישאר נשואים. התפקיד שלי זה להחזיק ללקוחות את היד בתהליך ולהראות להם את הדרך הנכונה".

למה את צריכה להיות במקום של מקבלת מזונות, של נזקקת?

אנחנו יושבות בדירת הפנטהאוז ברמת אביב בה היא מתגוררת עם דן, שניהם נראים כמו פרסומת לגיל 50: מצליחים, רזים, עשירים, אפילו עם שיער טוב. הם אוספים יחד אמנות ישראלית מקורית ולפני שנה טיפסו יד ביד על הקלימנג'רו. "יש פער עצום בין איך שגדלתי ואיפה שאני היום", היא אומרת, "גדלתי בנתניה, שני הוריי היו שכירים, מעמד בינוני. זה לא שחסרו לי דברים, הייתה לי ילדות מאושרת, אבל טסתי לראשונה לחו"ל בגיל 15, בעוד שהילדים שלי טסים מגיל אפס. ברגע שאת לא גדלה עם כפית זהב בפה את לא מפחדת מעבודה קשה, ואני עובדת משמונה בבוקר עד שמונה או תשע בכל ערב".

המילה "ביץ'" המופיעה בשם ספרה מעלה חיוך קר ומחודד בפניה החתומות של דיין וולפנר. יש לה שם של מופיעה אגרסיבית בבית משפט, של מי שאוהבת להיות בתקשורת, אבל גם של אישה קרת רוח, עם המון ידע וסבלנות. בפגישה איתה היא רכה, מדברת בשקט, מדודה ואסופה. "אני יודעת להיות ביץ' כשצריך", היא אומרת, "התדמית שלי מאוד קשוחה. אני ידועה בתור עורכת דין לוחמת, זה לא לגמרי נכון, אבל זה טוב לי שיחשבו ככה. אמרו עלי שאני ביץ', קראו לי כרישה, נמרה, פומה, כל גן החיות. להופיע בבית משפט זה סוג של אמנות ואני אוהבת אותה. אני אף פעם לא צועקת, אני מדברת ברור ומייצגת את הלקוח. תשומת הלב השיפוטית היא מוגבלת ואת צריכה לבחור במה להתמקד, אני לוקחת את כל הדברים ובוחרת מה להגיד כדי שיהיה רלוונטי. כשאני מדברת בבית משפט נהיה שקט".

מתוך האינסטגרם של עוד רות דיין
דיין וולפנר עם בעלה הנוכחי, דן רון | צילום: מתוך האינסטגרם של עוד רות דיין

יש מי שלא אוהב אותך?
"יש לא מעט אנשים שקשה להם עם ההצלחה שלי, עם הדמות שלי, לא פשוט לחלק מהקולגות שלי, אבל הם יצטרכו להתמודד עם זה. גם זה שאני מייצגת את אפי הפך אותי למטרה. יש הערות במסדרונות של בתי המשפט, מרגישים את זה, אבל אני לא סובלת. הרבה מפרגנים לי ואני גם לא צריכה להיות חברה של כל אחד".

היא עושה כסף מגירושים, אבל גם מודעת לאופן שבו כסף יכול להרוס זוגיות. סכסוכים על מזונות, חלוקות רכוש וצמד המילים הכל כך נפיץ "הסכם ממון" הופכים במשרדה לשדות קרב. אחד הדברים שהכי מרגיזים אותה הוא נשים שאינן עצמאיות כלכלית. "נשים שתלויות בגבר ובוחרות לא לעבוד ימצאו את עצמן בכלוב של זהב", היא פוסקת, "את זה ראיתי לא מעט. חשוב שאישה תמיד תהיה עצמאית כלכלית. אני שומעת על דברים מזעזעים. ישבתי עם חבר גרוש שיצא עם מישהי יפיפייה וסיפר לי שהוא היה צריך להעביר לה 10,000 שקלים בחודש. היא עובדת ומרוויחה מעט ואומרת למחזרים שאם הם רוצים לצאת איתה זה מה שצריך לעשות. מתברר שזו תופעה רחבה ולא ידעתי אפילו. זה סוג של זנות, גם אם הן לא מגדירות את עצמן ככה".

אחד המהפכים שארע בתחום לפני שנתיים ושינה את המאזן המגדרי בתיקי הגירושים נוגע למזונות ילדים. בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון המכונה בז'רגון המקצועי פסיקה 919, מזונות ילדים מגיל שש כבר לא נפסקים לאישה אוטומטית, אלא רק במקרה שיש פער בהשתכרות של בני הזוג. דיין וולפנר אוהבת את הפסיקה הזו. "למה שגבר ישלם לאישה מזונות אם היא מרוויחה כמותו? למה את צריכה להיות במקום של מקבלת מזונות, של נזקקת?", היא אומרת, "אני לא יכולה להבין ולהזדהות עם זה. בית המשפט העליון אמר שחיוב הגבר במזונות זו אפליה על רקע מגדרי והוא צודק, גברים מאוד סבלו מזה בעבר. כל עניין המזונות הוא מאוד לא פמיניסטי, כבר לפני 13 שנה ויתרתי על מזונות כשהתגרשתי".

עו
צילום: איליה מלניקוב

אז הקדמת את זמנך?
"יכול להיות. לא ראיתי סיבה לקבל מזונות למרות שזו הייתה זכותי בהסכם שהיה לנו. אחרי שנה אמרתי לניב, 'עזוב, אני לא צריכה את זה'. חברים אמרו לי שהשתגעתי, אמרו לי 'קחי את הכסף ושימי אותו בחיסכון לילדים', ועניתי להם - 'הוא אבא שלהם, למה אני צריכה לקחת ממנו כסף?'. זה מה שאפשר לנו להיות חברים מאוד טובים כל השנים".

אבל היו לך פריבילגיות שאפשרו לך לוותר על המזונות. לא כל הנשים במצב הזה.
"נכון, לא כולן יכולות להרשות את זה לעצמן. אבל אני כועסת על אלה שיכולות ולא רוצות. היום אחרי הפסיקה הזו אני יכולה להגיד ללקוחות שלי שמתעקשות על מזונות שאין סיכוי שהן יקבלו, וזה מקל עלי את העבודה. יש נשים שהפסיקה הזו מאלצת אותן לבנות את עצמן וזה מעולה. ראיתי נשים שאפילו שחיו עם גבר עשיר לא הפסיקו לעבוד. הן מינפו את זה לעצמאות כלכלית משלהן, נעזרו בקשרים, בנו עסק. אני אוהבת את זה".

אני חושבת על ניקול ראידמן.
"וואלה, נכון. חשבתי על מישהי אחרת בראש אבל ניקול זו דוגמה טובה. אני אשמח לייצג אותה אם היא מחפשת עורכת דין", היא צוחקת, "אני אומרת דבר כזה - אם את נשואה למישהו עשיר ונוח לך לא לעבוד, אל תבואי בטענות שיש בעיה כשאתם מתגרשים".

בעולמה של רות לא רק שנשים חייבות לעבוד, רצוי שהן יעבדו אצלה. היא מעסיקה 15 פרקליטות ומתגאה בכך שהיא מעסיקה נשים בלבד כולל בתה הסטודנטית למשפטים, למרות שמדי פעם צץ לו גם עורך דין לזמן קצר. "לא מזמן עבד אצלנו גבר, אבל זה לא הסתדר, הוא התפטר תוך חודש. אני לא מסרבת להעסיק גברים, אבל האטמוספרה של המשרד היא נשית ולגברים לא קל בתוך זה. לא פשוט להיכנס לשבט הנשי שלנו"..

עו
צילום: איליה מלניקוב

ולמה רק נשים?
"זו לא אג'נדה, אבל כן גיליתי שלנשים יש יותר אינטליגנציה רגשית וזה אלמנט קריטי בדיני משפחה. גברים יכולים לא לשאול כלום את הלקוח, לא להבין את הסיפור שלו מעבר לנכסים וכסף. אני מאמינה שכדי לייצג לקוח אתה באמת חייב להבין את הסיפור שלו. אבל אני מעבר להגדרות של פמיניזם. כשהייתי צעירה חשבתי שאם הייתי גבר הייתי מרוויחה יותר, מצליחה יותר, היום אני לא במקום הזה. אני לא רואה שום דבר שגבר יכול לעשות ונשים לא יכולות לעשות".

ומה לגבי חוסר שוויון במערכת הגירושים הרבנית?
"זו בהחלט בעיה. בפעם הראשונה שהתחתנתי הייתי צעירה והתחתנתי ברבנות, לא היו לי גירושים בעייתיים אז אני לא מתחרטת על זה, אבל בפעם השנייה היה ברור שאנחנו מתחתנים אזרחי, גם הבת שלי יודעת שהיא תתחתן רק אזרחי, זו הדרך היחידה להגן על עצמך בארץ מלהיות עגונה. זה שמישהו מחזיק את החירות של מישהי בידיים שלו ושלושה דיינים מחליטים אם היא תהיה חופשיה או לא, זה בלתי נסבל מבחינתי. יש לובי מאוד חזק לנישואים אזרחיים במדינה, הרוסים רוצים, הרבה אנשים רוצים ונוסעים לקפריסין וניו יורק כדי להתחתן, אבל כל עוד יש חרדים בממשלה אין סיכוי שזה יקרה". 

את מופיעה בבית הדין הרבני?
"כן, מחר אני שם. פעם הם דרשו שנשים ישימו כיסוי ראש כשהן מופיעות, אבל כבר שנים שלא. חלק מהדיינים עושים עבודה יותר טובה משופטים בבית המשפט לענייני משפחה, אבל עצם זה שאדם חילוני משתמש בבית הדין הרבני זה דבר בעייתי בעיני, למרות שגם אני עושה את זה. אני יכולה להגיע למצב שאני מאיימת על מישהו שיעקלו לו את הבית רק כדי להבטיח ללקוחה שלי כתובה. אנחנו משתמשים בזה ככלי אסטרטגי".  

עו
צילום: איליה מלניקוב

איך חוזרים בסוף יום עבודה למערכת הזוגית האישית בלי לחשוב על כל מה שעלול להשתבש?
"לעבוד בעבודה הזו דווקא מחזק את הזוגיות. את אומרת תודה על מה שיש ויודעת ממה להיזהר. אני גם יודעת להפריד בין החיים האישיים שלי והעבודה. בצעירותי עבדתי כסלקטורית בנתב"ג ובפעמים הראשונות שהייתי צריכה לחטט לאנשים בתיקים זה נראה לי מעליב ומשפיל, הייתי מרחמת עליהם, אבל באיזשהו שלב אתה מתרגל ומתנתק". 

את באמת כל כך קרת רוח כמו שאת נראית? לא נשברת אף פעם?
"נשברת לא, אבל אני יכולה לבכות מול לקוחות כשהסיפורים קשים במיוחד. אני מתרגשת. את לא יכולה שלא יהיה לך לב. מי שלא יכולה להיות אמפתית ולהזדהות היא לא עורכת דין טובה. אנשים מרגישים את זה. את צריכה להיות אנושית".._OBJ

צילום: איליה מלניקוב | איפור ושיער: אסף מלמד