מה גורם לבחורה לומר: "מזל שלא הבאת טבעת, הייתי הורגת אותך", וחודשיים אחר כך להוציא את המשפט: "אני גם ככה לא הולכת עם תכשיטים, אז אם כבר טבעת, אני רוצה שזה יהיה משהו מיוחד"? לא שאני מטיל ספק ברצף הלוגי של הדברים, אבל זאת בהחלט דוגמה בולטת במיוחד של סינדרום החתונה: דברים שסלדת מהם עד לא מזמן או לפחות גינית בציניות, הופכים פתאום ל"דווקא נחמדים", או "לא כל כך נוראים".
אז על מה המהומה, בעצם?
עבור דתות ותרבויות רבות, מהווה טבעת הנישואין סמל למחויבות שנטלו על עצמם בני הזוג בכניסתם למוסד המכובד הקרוי נישואים. ביהדות מקובל שהחתן מעניק טבעת אירוסים לבחירת לבו במועד ההצעה. כאילו לא די בלחץ ובהתרגשות של עצם המעמד, מדובר בדרך כלל בבחור שהקשר בינו לבין טבעת הוא מקרי בהחלט ומטילים עליו לבחור את התכשיט הכי משמעותי בחייה של בת-זוגו. את האצבע המאשימה, ניתן להפנות אל מקסימיליאן, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במאה ה-15, אשר החל ככל הנראה את מסורת החלפת טבעות האירוסים כשהעניק טבעת יהלום לארוסתו. עדויות נוספות לטבעות המסמלות אהבה ומחויבות בין גבר לאישה קיימות כבר מימי האימפריה הרומית. הטבעת נענדה על קמיצת יד שמאל שממנה – כך על פי הרומאים – מתחיל "ונה אמוריס", עורק האהבה המוביל אל הלב. טבעת האירוסים חלקה בדרך כלל, ומשובצת באבן חן יקרה בראשה, שלא לומר יהלום חמישה קראט.
טבעות הנישואים הן כבר סיפור אחר, אם כי לא פחות מתיש. אמנם הפעם האחריות לבחירת הטבעות מוטלת על שני בני הזוג, כלומר על הכלה, אבל תאמינו לי שאין בכך בכדי לתרום לשקט הנפשי של שובר הכוס. המסורת היהודית האורתודוקסית קובעת שעל החתן לקדש את הכלה בטבעת עגולה אותה רכש בכספו לעיני שני עדים. על הטבעת להיות עשויה מחומר אחד בלבד, זהב או כסף, ללא שיבוץ אבנים או יהלומים. זאת כדי שהכלה לא תעניק חשיבות יתר לערכה החומרי של הטבעת והאבן היקרה.
בטקס שאינו אורתודוקסי, מקבלת הטקסיות שבמנהג החלפת הטבעות משמעות שוויונית ומודרנית יותר (אם כי לא פחות יהודית). אם בטקס האורתודוקסי הטבעת מסמלת את מעשה הקניין של האישה על ידי הגבר (ומכאן השאלה, "שווה פרוטה?"), הרי שבטקסים האלטרנטיביים גם הכלה יכולה לקדש את החתן בטבעת כסמל להתחייבות ההדדית.
מעבר למסורת, זוגות רבים נוטים לייחס חשיבות גדולה לנושא הטבעות. אולי בשל השבלוניות האינסופית של רוב מרכיבי החתונה, הפכו הטבעות לאחד המקומות הבודדים בהם יכולים בני הזוג לבטא את רצונם ואת טעמם האישי. טעם אישי, כידוע, עולה כסף, והתעשייה אכן משגשגת.
המסע אחר הטבעות הקדושות
אנחנו שייכים לסוג השני של הזוגות. באחד מחיפושינו אחר שמלה, נכנסנו לחנות המציעה תכשיטים מעוצבים לצד השמלות. מכיוון שנושא התכשיטים זר לשנינו ניצלנו את ההזדמנות בכדי להתרשם מההיצע ומהמחירים. המוכרת, מעצבת תכשיטים, לא הסתירה את הזעזוע העמוק מכך שדחינו את הדבר החשוב ביותר בחתונה עד חודש ימים (!) בלבד לפני החתונה. "אם שווה להשקיע במשהו, זה בזה. הרי בסוף החתונה תיגמר ועם מה תישארו?", שלפה את הטיעון המנצח. לא התווכחנו, ובמשך כשעה ישבנו ועיינו בקטלוגים, תוך האזנה להסבריה הסבלניים.
אודה ולא אבוש, הספיקו לי ארבע דקות בכדי למצות את העניין, וכתוצאה מכך להבין שעדיין נותרו בי מאפיינים של גבר טיפוסי. הכלה, בהתאמה, דווקא גילתה עניין רב וסידרה לנו שעה ארוכה של הסברים "מעניינים וחשובים", כהגדרתה. אל התחנה הבאה הגענו לאחר כשבועיים, כשהבנו סופית שהטבעות לא יגיחו לפתע מכיסו של הרב בערב החתונה. לאחר החנות הראשונה האריסטוקרטית-משהו, הגענו לחנות מעצבים עממית יותר, סליחה על הביטוי. הפעם, בלי קטלוגים והרצאות, הגענו לשלב המדידה. רגע לפני שהחלטנו על הדגמים והמידות ביקשנו יומיים לחשוב.
חשבנו והחלטנו, לאור דרישותינו הצנועות, לבצע צעד נוסף לכיוון העממיות האמיתית. רחוב האצ"ל בשכונת התקווה עמוס בחנויות קטנות של צורפים. התחרות מקרבת את המחירים למחירי עלות: טבעות חלקות שלא מצריכות עבודה נמכרות בכ-140 שקלים לגרם. אם בחנויות המעצבים עלות טבעת זהב חלקה ללא עבודה מגיעה לכ-700 שקל, כאן ניתן לרכוש שתי טבעות במחיר נמוך יותר. החיסרון: רוב הצורפים בהם נתקלנו אינם מעצבים, וההיצע בחנויות אינו פונה לקהל המודרני הממוצע, כאלה שמעוניינים בטבעות מורכבות יותר. יחד עם זאת, אם תוכלו להעביר לצורף בדיוק מה אתם רוצים, שווה לתת צ'אנס – ההבדל במחיר עצום.
עם שתי טבעות יפות ותחושה שדפקנו את המערכת, סימנו וי נוסף ברשימה. הדרך אל החופה כבר לא כל כך ארוכה. מדידת הטבעות על האצבע וטקס החופה האלטרנטיבי שקיימנו בחנות לעיני הצורף המשתאה, הכניסו אותנו לאווירה במידה מסוימת. יכול להיות שככה מרגישים כשמתחילים להתרגש?
אוהבים זהב? כסף? יהלומים? הנה כמה נתונים מעניינים:
תכשיטי זהב מיוצרים מערבוב זהב טהור עם מתכות אחרות. מספר הקראט מעיד על אחוז הזהב הטהור בתכשיט. בישראל, בין 9 קראט ל- 24 קראט (זהב טהור). ריכוזי הזהב המקובלים הם 14 ו-18 קראט. ככל שהקראט גבוה יותר כך הסגסוגת רכה יותר וצהובה יותר.
זהב בגוונים אחרים הוא סגסוגת של זהב עם מתכות המעניקות צבעים שונים. כך למשל, הזהב הלבן שהפך פופולארי מאוד בשנים האחרונות, מורכב מזהב ומתכות בעלי בוהק לבן כפלדיום או ניקל. זהב בגוונים שונים יקר יותר בדרך כלל שכן עיבודם מורכב יותר. מחירה של טבעת זהב נע בין 200 שקל לכל הפחות עבור טבעות חלקות וקלות, לבין כמה אלפי שקלים עבור טבעות מיוחדות ומעוצבות. וכן, המחיר תלוי מאוד במקום בו אתם קונים.
טבעות כסף זולות משמעותית מזהב (80-600 שקל). כסף נוטה להשחיר מהר יותר, אך ניתן להשיב את הצבע המקורי באמצעות ליטוש מחודש. לא בטוח שזה לא שווה את ההפרש במחיר.
לכל הטורים של החתן הקטן. כי יש עוד המון כאב ראש שמחכה לכם.