מגיע שלב בחיים בו את כבר לא ממש מתרגשת מהקונספט של חתונה. לרוב הוא מגיע אחרי שאת נישאת בעצמך, הבאת ילדים, קנית דירה, ובגדול הבנת שלהשקיע כל כך הרבה אנרגיות, כסף וזמן על ערב אחד, מרגש ככל שיהיה, פשוט בזבוז שלא מצדיק את זה. מצד שני, האג'נדה המיזנתרופית החדשה שאימצת עדיין לא פוטרת אותך מכל חתונה שאליה את מוזמנת.
הזמנה לחתונה היא סגירת חוב
בסופו של יום, הזמנה לחתונה היא סוג של סגירת חוזה: מי שהגיע לאירוע שלך, ראוי שתגיעי את לשלו. ולא בהכרח כי את שמחה בשמחתו או מאמינה גדולה בברית הנישואין, יותר כי את צריכה להשיב לו חוב. אבל בינינו, אם הייתה לך סיבה מספיק טובה – יש להניח שהיית קופצת עליה. לרגל תקופת החתונות הבוערת, הנה 10 סיבות לגיטימיות בהחלט שמאפשרות לך להבריז מחתונה אליה הזמנת בלי שום ייסורי מצפון:
האקס מתחתן. גם אם אתם בקשר טוב (כן, כן), גם אם אין לך שום בעיה עם אשתו לעתיד (חוץ מזה שהיא רזה יותר, צעירה יותר, וגמישה יותר), וגם אם את כבר נשואה באושר. אין אחד שלא יבין אותך כשתסבירי למה את ממש לא מתכוונת להיות שם, ביום שמחתו עאלק. (אל תדאגי, ברור לנו שאיתך הוא יכול היה להיות מאושר הרבה יותר).
לא דיברת עם הכלה מאז חטיבת הביניים. בעידן בו חתונה טיפוסית עומדת על 400 מוזמנים, סיכוי סביר ששירי מז'5 תאתר גם אותך. נכון שהייתן חברות נפלאות אז, ופה בדיוק קבור הכלב – זה היה אז. לא משנה מה הייתה סיבת הניתוק, בשורה התחתונה - היה ניתוק. וחתונה, גם אחת בקיסריה, לא מחייבת נוכחות. תרגישי טוב עם עצמך.
את לא מאמינה בקשר. כאן נכנסת לתמונה הסיבה המוסרית. אם את לא מאמינה בזוגיות של השניים, ואת חוששת שתמצאי את עצמך זועקת לרב שיפסיק את כל הפארסה הזאת כי הזוג הזה לא ראוי לחיות ביחד, טוב יהיה לכולם אם תישארי בבית.
יש לך חתונה נוספת באותו אירוע. מדובר בתירוץ הכי טוב, וכשהוא מבוסס על סיפור אמיתי, הוא גם פוטר אותך מכל תחושה לא נעימה. כעת עולה השאלה האם באמת יש לך אירוע נוסף, והאם תפקדי אותו? או שמא תמציאי לו את אותו התירוץ שהשמעת לאירוע הראשון? איך שלא יהיה, הכלה ודאי תחמיץ פנים, אבל תצליח להבין.
קיבלת את ההזמנה רגע לפני, זמן רב אחרי שכולם קיבלו. הוכחה מעולה שאת עמוק בתוך הרשימה המשנית. מה שישאיר את החתן והכלה בסוף סדר העדיפויות שלך באותו היום. ובחיים בכלל.
את במצב כלכלי על הפנים. הנשמות הטובות יודעות לומר שחתונה עושים באהבה, ולא למען הכסף. אבל כולנו יודעים איפה אנחנו חיים, ואף זוג לא ישמח לקבל אגרטל בצורת ברבור לחתונה, בגין מינוס מטורף בעו"ש. אם אין לך כסף, את מוזמנת שלא לבוא.
את מתחתנת באותו החודש. זה לא התירוץ הכי חזק ברשימה, אבל בהחלט מתקבל על הדעת. את תמיד יכולה לטעון שעוד לא הספקתם לגבש את סידור השולחנות, הטעימות, מסיבת רווקות, ומה לא. רק קחי בחשבון שהזוג שהזמין אותך גם לא יהיה שם בשבילך. מצד שני, אם את זורקת להם את הסיבה הזאת, כנראה שהם לא באמת יחסרו לך מי יודע כמה.
אין לך מה ללבוש. כן, אנחנו יודעות שזה צולע. מצד שני, חברה אמיתית צריכה להבין אותך.
את בחופשה. וכדי להעצים את הווליום של הדרמה, את מוזמנת לפרט שהחופשה הוזמנה חודשים ארוכים לפני בשורת החתונה. בינינו, גם אם הדבר לא נכון, וגם אם לא הייתה חופשה מתוכננת מראש – זה טריגר מצויין לדאוג לאיזה וויקנד מהנה במקום חתונה של קולגה רחוקה. כך את הורגת שתי ציפורים במכה אחת.
אין לך טרמפ. הבעיה בסיפור הזה היא שכשכלה שומעת טיעון כזה, היא מיד מקפיצה את כל האורחים לפנות מקום ברכב לאורחת האומללה נטולת הרישיון. לכן מדובר בתירוץ בעייתי משהו. מצד שני, את תמיד יכולה לומר שתהיי בדיוק ברמת הגולן, אבל אם מישהו יהיה מוכן לאסוף אותך מהצומת, את בכיף תבואי.