כל כלה יודעת שלפעמים יש נפילות עם חלק מהספקים בחתונה: לעתים הביצוע שלהם בערב הגדול לא מספק, ולפעמים הם פשוט לא מקשיבים למה שאומרים להם לעשות, ופועלים על דעת עצמם. הכלות מפורום חתונות של תפוז חולקות הפעם את סיפורי הזוועה מהחתונות האישיות שלהן – ומאחלות לכלות העתיד שלא תדענה.
"אני בחופה הזו לא מתחתנת"
כשהגעתי לגן ראיתי שעמודי החופה הם לא אלה שבחרתי, והם מכוערים בטירוף. מיד פניתי למעצבת ואמרתי לה שזה לא מה שהזמנתי, והיא שאלה בתמימות "מה, באמת? הייתי בטוחה שכן".
אחרי איומים שאני לא הולכת לשלם שקל אחד על העיצוב אם אני לא מתחתנת תחת החופה שבחרתי, פתאם היא מצאה איכשהו עמודים כמו אלה שהזמנתי.
"אופס, התמונות שלכם נמחקו"
באמצע קבלת הפנים, תוך כדי שאני מקבלת את האורחים ועסוקה בנישוקים, ניגש אלי פתאם איש המגנטים ואמר לי שנמחקו לו כל התמונות של צילומי המשפחות, ושאני אארגן את כל המשפחה שוב. לא הבנתי למה הוא בחר לפנות דווקא לכלה עם המטרד הזה, אבל סיכמנו איתו שנשלח לו את התמונות המשפחתיות שלנו שצילם הצלם, ושהוא יפיק לנו מהן מגנטים על חשבונו. זה לא קרה.
"הקייטרינג התחיל להקים שולחנות באמצע האירוע"
עדכנו את האולם כמה ימים לפני החתונה שמספר המוזמנים גדל, ושעומדים להגיע יותר אורחים ממה שחשבנו. המסעידים לא נערכו בהתאם, בבופה לא היה מספיק אוכל ולאחר החופה התחילו פועלים להתרוצץ בין האורחים, להקים עוד שולחנות ולהוביל עוד כיסאות. ממש מעצבן.
"כתבו על המתנות את השמות הלא נכונים"
הזמנו לאורחים שלנו מתנות: קקטוסים קטנים מלווים בשלטי "תודה שבאתם" עם השמות שלנו. בגלל שהמשתלה הייתה קרובה יותר לגן בו התחתנו מאשר לבית שלנו, קבעתי עם הספק שיביא לי את העציצים ישר לאירוע. אני ובעלי הגענו לגן ופגשנו את הבחור, שהתחיל לפרוק את השתילים... ואז אני רואה שהשמות על השלטים הם לא השמות שלנו!
לא רציתי לחלק את העציצים בלי שלטים, אז מנהל האירוע המדהים שלנו הוציא שתי מלצריות מהקייטרינג, והן ישבו במהלך כל החתונה, גזרו והדביקו שלטים חדשים. העיקר שהכלה לא תהיה עצובה.
הדי-ג'יי שם את השיר שלא רציתי
סמכתי על הדי-ג'יי שלי, כי הנחתי שהוא יודע לעשות את העבודה, ולכן הדבר היחידי שאמרתי לו היה שיעשה שמח, ושאם הוא שם את השיר RAINING MEN, אז בבקשה שיקפיד לשים רק את הגרסה הישנה והמקורית. לא בקשה מגבילה במיוחד, אבל אתם יכולים לנחש מה קרה. אני מסתובבת לי בין האורחים, כשלפתע אני שומעת את השיר הזה בגרסה של זאת שלא יודעת לשיר.
מזל שבעלי היה לידי והרגיע אותי - אחרת הייתי רצה אל הדי-ג'י כועסת ומכריחה אותו להפסיק את המוזיקה באמצע ולשים שיר אחר.
"הביאו לי בובת כלה בלונדינית, ואני שטנית"
אני שילמתי סכום נכבד וחסר פרופורציות לחלוטין על הטופ של עוגת החתונה שלי, רק כדי שדמויות החתן והכלה יהיו דומות לי ולחתן – ובכל זאת, העוגה הגיעה עם כלה בלונדינית ולא עם שיער חום.
השף של האולם הציע שנצבע לה את השיער בסירופ שוקולד כדי שאני אירגע, אבח הקונדיטורית הגיעה ותיקנה. הטעות, אגב, קרתה בגלל פרשנות שונה לשיער "שאטני".
"פיזרתי בעצמי את העיצובים"
אני הייתי צריכה לסדר בעצמי את מרכזי השולחנות, כי אנשי האולם שלי לא היו מסוגלים לפזר אותם באופן שווה על פני כל השולחנות, כך שלא יווצר מצב שסוג אחד של עיצוב מופיע רק באזור אחד.
"הדי-ג'יי שם שיר שואה"
אחד השירים הכי יפים בעולם מבחינתי הוא Dance Me to the end of love, של לאונרד כהן. אני יודעת שהוא שיר חתונות די נפוץ, אבל מכיוון שהוא נכתב על התזמורת בכניסה למחנות המוות, היה לי קשה לחשוב עליו בהקשר של החתונה שלי. הדי-ג'יי שלנו קיבל הוראה מפורשת שלא לנגן אותו, לצד רשימה מכובדת למדי של שירי לאונרד כהן אחרים שאותם ביקשנו כן להשמיע.
בשלב כלשהו של החתונה יצאתי לצילומים עם ההורים וחזרתי כדי לשמוע את השיר האסור מתנגן. אם מבטים יכלו להרוג, כנראה שהיינו צריכים די-ג'יי חלופי. עד היום כשאני חושבת על השיר הזה בחתונה שלי אני טיפונת מתעצבנת.
"הספר עיצוב לי תסרוקת מחרידה"
מעצב השיער שלי עשה לי תספורת איומה עד כדי כך, שבשעה 19:15 אמרתי לו לפרק ולהתחיל הכל מחדש. ביקשתי שיעשה לי פשוט את התסרוקת שהוא יודע לעשות הכי טוב, העיקר שיראה נורמלי. הוא עשה משהו סביר, מין שביל שאמור להיות זיג-זג שהיה אופנתי אז ונראה כמו שביל הנחש, ובתמונות זה נראה כאילו יש לי צלקת על הראש. מילא.
"הגיעה לי תזמורת של חרדים"
התזמורת שהזמנתי התחייבה לנגן שירים מסוימים, אבל פתאום כשהם הגיעו הסתבר לנו שהם תזמורת חרדית מאוד, והם לא היו מוכנים לשיר שירי אהבה לנשים, למשל. הם גם דרשו מחיצה גבוהה במקום מחיצה סמלית בין הגברים לנשים, כמו שסיכמנו שתהיה מראש.
"שיר החופה לא התחיל בזמן"
רציתי שהדי-ג'י ישמיע את שיר החופה שלנו מנקודה מסוימת באמצע ולא מתחילת השיר, כדי שנכנס בחלק מדויק כלשהו בשיר. הוא לא עשה את זה, וגם לא כל הזיקוקין נדלקו.
"הרב היה שוביניסט"
הרב עצבן לאללה. לפני שבירת החופה הוא שאל אותי אם אני רוצה לשבור את הכוס, וכשעניתי שלא, הוא אמר "נכון, באמת לא צריך, גם ככה תשברי מספיק כוסות במטבח בהמשך החיים". גם האורחים התעצבנו וצעקו "בוז".