את הוויברטור הראשון שלי קיבלתי במסיבת הרווקות הראשונה שהוזמנתי אליה בגיל 19. זכיתי להיות הבחורה "הזורמת" של המסיבה,  והפרס היה ויברטור עצום (או לפחות ככה זה היה נראה לי אז) בצבע כחול זוהר. אז עוד הייתי בגישה של "אם בא לי לגמור, פשוט אשלח הודעה לגבר התורן ואבוא על סיפוקי, לא צריכה עזרה מגומי עם בטרייה". החבאתי את הוויברטור בארגז מצעים מתחת למיטה ובמשך 6 שנים שכחתי מקיומו.

כשעזבתי את הבית ועמדתי לעבור לדירה משלי, החלטתי להוסיף לאריזות את האביזר שעדיין היה בקופסא, כמו חדש. להפתעתי, הוויברטור נעלם - ועד היום אני לא יודעת אם אמא שלי מצאה אותו והחרימה או שהמנקה החליטה ליהנות על חשבוני.

עוד בערוץ הנשים:

מפספס את הנקודה

מאז לא הזדמן שוב לידיי (או בין רגליי, ליתר דיוק) ויברטור, עד השבוע. כששמעתי על "מאמן הטניס" החלטתי שזה בול בשבילי: בדיוק תכננתי להתחיל אימוני טניס בשביל למצוא איזה טניסאי עם שרירי ידיים פנויים. לקחתי את המכשיר הצהוב, שנראה מזמין ביותר והרגיש כמו קטיפה, למרות שהוא עשוי מסיליקון (באמת!), כיביתי את האור ושמתי מוזיקה רגועה.

אין תמונה
קטן מבפנים ומשעמם מבחוץ. המאמן שלי

מאמן הטניס מעוצב עם קצה בצורת כדור טניס, והוא מיועד לגירוי חיצוני וגם פנימי – כזה שמתיימר לעבוד על נקודת הג'י. בהיותו בחור ספורטיבי, יש לו חמש עוצמות רטט ועוד מצב אחד גלי, של רטט עולה ויורד לסירוגין. התחלתי עם הקצב הכי איטי בשביל להתחמם, אבל לצערי לא התחממתי. העברתי לקצב קצת יותר מהיר ועברתי מעינוג חיצוני לעינוג פנימי.
המאמן הפרטי שלי אמור היה ללחוץ על נקודת הג'י ולייצר הנאה מוגברת  - אבל אצלי הוא קצת פספס את הנקודה, או שהיא בדיוק הייתה כבויה. כמענג בחדירה הוא היה קצת קטן מדי בשביל לספק אותי, ובשביל גירוי חיצוני הוא היה לי קצת משעמם.

אני לא בטוחה אם הבעיה הייתה בו או אולי דווקא בי, אבל הפעם הראשונה שניסיתי להגיע לסיפוק עצמי נכשלה. לא הייתי מספיק בעניין, ובסופו של דבר חסר לי הפרנטר האמיתי. אחרי 10 דקות של ניסיון הפסקתי. מאמן הטניס הפסיד במשחק הזה, למרות שזה היה המשחק הראשון שלי.

מאמן הטניס מקולקציית הוויברטורים של סמייל מייקרס, 179.90 שקלים (במקום 249) עד ה-12 לפברואר בסופר פארם או באתר החברה

 >> איך לשים אייליינר בשלושה שלבים קלילים