אחת רוטנת על זמן איכות זוגי, שנייה על הג'יפ החדש, וכל השאר רבות עם בני הזוג על ניקיון, ניקיון ושוב ניקיון: הבנות של "יש לי וידוי" מספרות על מה הן רבות עם הגברים שלהן, והכי חשוב, איך הן מתפייסות איתם
לא את! לא, אתה! | צילום:
istockphoto
"רבנו כי לא היינו מתראים בכלל"
אני ובן הזוג רבים בעיקר על זה שאנחנו כמעט ולא ביחד. החיים שלי עמוסים ואני לא יושבת ומחכה לו שיחזור מהעבודה בערב, ולפעמים יש שבועות שלמים שאנחנו בקושי מבלים ביחד – אפילו לא ברמה של חצי שעה צפייה משותפת בטלוויזיה, וזה מתסכל. הצלחתי לשכנע אותו ששווה לקום יותר מוקדם, להגיע לעבודה בשעה מוקדמת ולצאת יותר מוקדם הביתה, וככה אנחנו מבלים ביחד.
"הריב זמני, העלבונות יישארו לתמיד"
אנחנו רבים רק על נושא סידור הבית, אבל בלי ירידות אישיות ובלי לנבל את הפה. בתפיסה שלי ריב הוא דבר זמני, אבל הדברים שנאמרים במהלך הריב יישארו חקוקים גם אחרי שמשלימים, ולכן אני שומרת על הפה שלי כשאני רבה עם אנשים שחשובים לי.
"רבים על הספונג'ה"
אנחנו בדרך כלל רבים על ניקיון: ככה זה כששני אנשים עצלנים חיים תחת קורת גג אחת. לאף אחד אין ממש חשק להזיז את עצמו אחרי יום עבודה, אז הכלים נערמים והכביסה נערמת, ומי שנשאר ראשון בלי צלחות או גרביים מתחיל עם המריבה. הריב הזה נפתר לרוב על ידי ניקיון יסודי, שמחזיק מעמד בדיוק יומיים.
"הוא לא שוטף כלים"
אני מעירה המון לבעלי המון על סדר וניקיון בבית. יש לו נטייה לשכוח דברים, החל מבקבוק שמפו ריק במקלחת ועד גרביים שהוא משאיר על הרצפה כדי ללבוש ושוכח שהם שם. לזכותו יאמר שמאז שהתחתנו הוא משתדל יותר: פעם הוא היה אוכל ומשאיר את הכלים מפוזרים, ועכשיו זה השתפר והוא כבר שם את הכלים בכיור, אם כי חלילה לו מלשטוף אותם באותו הרגע.
לפי המפה צריך לפנות ימינה, ולא, אני לא אשאל מישהו שיכוון אותי! | צילום:
graytown, Istock
"הוא לא מנקה"
אצלנו רבים רק על סדר וניקיון. הבחור טוען באובססיביות שהוא גם מנקה ומשתתף, ואני תוהה האם לשטוף כלים פעם בשבוע נחשב לניקיון?
"אני זו שלא מנקה"
בעלי כל הזמן טוען שאני מבולגנת ומלוכלכת (מה שנכון), וגוער בי לנקות ולסדר אחרי. למה זה מעצבן? כי תמיד יוצא שבגלל שאני זו שפחות מקפידה על הניקיון, אני בסוף זו שמנקה את כל הבית אחרי שהוא משתולל שמבולגן ומלוכלך. בעצם, אם אני חושבת על זה, הוא אף פעם לא מנקה!
"מתווכחים על הג'יפ"
ויכוח שעולה אצלנו לפחות פעם פעמיים בחודש הוא על סוג הג'יפ שנקנה אחרי שזה שיש לנו עכשיו יתפרק עוד 4-5 שנים. הוא רוצה דפנדר ואני רוצה לנד קרוזר או ניסן פטרול.
"הוא טוען שאני מסנג'רת אותו"
אנחנו רבים אחרי רצף של תלונות שמגיע מצידי ונשמע בערך ככה: תפסיק לטפטפף על הרצפה כשאתה משתין, תוריד את האסלה, תנגב את הרצפה באמבטיה אחרי שאתה יוצא, זרוק את הבגדים שלך לסל כביסה, הילד בוכה תורך לקום אליו. פתאום הוא קופץ וטוען שאני מסנג'רת אותו, אני עונה לו איך הוא לא מתבייש כי אני כל היום עובדת קשה בעבודה ואחר כך עוד קורעת את התחת בבית, ובסוף שנינו מסכמים שהמהפכה הפמיניסטית נכשלה.
"אמרתי לו בדיוק מה כן ומה לא"
אחרי כמה חודשי קשר כתבתי לחבר שלי רשימה של דברים שמבחינתי הם בלתי נסבלים, דברים שעדיף שלא יהיו בקשר ודברים שאני אוהבת שקיימים. לפני כמה ימים ראיתי את המכתב הזה ואני חייבת לציין בהתרגשות ששום דבר מהדברים הבלתי קבילים לא קיים יותר, הרוב הגדול של הרשימה של עדיף שלא יהיו בקשר נעלם אף הוא, והשאר צומצם למינימום. הדברים שציינתי לשבח - הושבחו עוד יותר !אולי לפעמים הדברים צריכים להיות ברורים. תנסו את זה!
עד שלא נתחבק ונשלים לא נלך לישון. מצידי שנשאר ערים כל הלילה | צילום:
istockphoto
"אנחנו מנהלים דיון"
אנחנו לא רבים, אנחנו מנהלים דיון. יחי ההבדל. לא מגיעים לצעקות או למילים לא יפות, להבדיל ממקומות אחרים שבהם כן ראיתי שזה נהוג. קשה לי לשים את האצבע על מה אנחנו רבים כי אין נושא שחוזר על עצמו, אבל תמיד אנחנו מסיימים את הריב בסיכום ובמסקנות אותן מנסים ליישם בשטח. כמובן שמסיימים עם נשיקה וחיבוק.
"לא משנה מה – מתפייסים לפני השינה"
החלטנו בעבר שיהי מה, אנחנו הולכים לישון מחובקים או מתפייסים לפני השינה. כמובן שזה לא עובד תמיד, ולפעמים הריב נמשך אפילו כמה ימים. זה עצוב מאוד לשנינו, אבל כנראה שאין מה לעשות וזה טבע האדם, ולפעמים צריך זמן להתגבר על העלבון.
