אני לא מאמינה שהוא אמר לי את זה
סורי אמא, אל תהרגי אותי. אני באה לבד היום. שוב | צילום: knape, Istock
אמרו את זה לפנינו ויגידו את זה עוד אחרינו, אבל המכה ה-11 של חג הפסח היא ללא ספק מכת הרווקות. גם הבטוחה והעצמאית מבין כולן, לא מי יודע כמה נהנית להגיע לשולחן המשפחתי בגפה, בגיל 35, כשכל בנות הדודות הקטנות ממנה בעשור כבר מסתובבות עם יהלום נוצץ על האצבע ותינוק צמוד על הפטמה. אז מה עושים? בולעים צפרדעים, מחזירים לכל ההערות המטופשות או בעצם עובדות על עצמנו? נתחיל באמא.

"לפעמים אני רוצה להתחתן רק בשביל אמא שלי"

נשים רבות מרגישות שהן בעיקר מאכזבות את האימהות שלהן בכך שהן עדיין לא נשואות. ובתקופת החגים, רף הדכדוך והלחץ עולה. רק המחשבה להגיע שוב לארוחה, ולתהות איך אמא שלך תהיה מאושרת כל עוד את ישנה באלכסון לא נותנת לך מנוח. ומה איתך? מרגישה שרק אם תגיעי לארוחת הסדר עם בעלך לעתיד, אפשר יהיה לראות את אמא סוף סוף מחייכות? לא בהכרח.

מחקרים פורצי דרך של סוניה ליובימירסקי ואחרים מגלים כי ה"אושר" מושפע מגורמים שונים: 50% מרמת האושר שהאדם מצוי בה היא גנטית, זה אומר שכל אחד מאיתנו נולד עם נקודת מוצא מסוימת של אושר, שמקורה באם או באב, או בשניהם, זהו הפוטנציאל לאושר שאתו אנו נולדים ואליו אנו מועדים לחזור, אפילו לאחר אירועים משמחים בצורה יוצאת דופן (כמו חתונה של הבת). באופן מפתיע לנסיבות החיים יש רק 10 אחוזים השפעה על רמת האושר. כלומר, אם אנחנו עניים או עשירים, בריאים או חולים, יפים או מכוערים, נשואים או גרושים או רווקים, וכן הלאה. 40 אחוזים נוספים מצויים בידיו של האדם עצמו, בהתנהגותו, בפעילויות היומיום המכוונות שלו, בשליטתו להעלות או להפחית את רמת האושר באמצעות אופן החשיבה שלו וההתנהלות היומיומית, ועוד.

זה נכון שכל אמא רוצה לראות את הבת שלה "מסודרת". היא עושה את זה מאהבה גדולה ודאגה כנה, אבל לא פעם, המשפטים החוזרים ונשנים של אמא רק גורמים לתוצאה הפוכה ולתחושות של אשמה ושל לחץ. במקום לעודד את הבת לקראת קשר רצוי, "הדאגה" של האם רק מובילה אותך לא פעם ללחץ משתק.

בחורה מחייכת מאושרת
האושר טמון בעיקר בנו. למעשה, 50 אחוז ממנו הוא גנטי | צילום: realsimple.com, getty images
מה לעשות? הדבר הנכון ביותר הוא לבודד את הרגשות החזקים שאת חווה כלפי אמך ואת הרצון, הכמעט בלתי נשלט, לספק אותה, על מנת להצליח ולקדם את ניסיונותיך למציאת זוגיות. כדי להצליח בכך, חשוב להבין שהתחושות שאותן חשה אימך כלפי העובדה שלך אין זוגיות, רלבנטיות רק כלפיה עצמה ולא כלפיך!

נדמה לך שאת יכולה לגרום לאמך להיות מאושרת ואת לוקחת אחריות על הסבל שלה. אבל זאת כאמור טעות. אין ספק שאת יכולה להסב נחת לאמא, להיות עבורה מקור לגאווה, אבל את אינך יכולה לגרום לה להיות יותר מאושרת. צריך להבין שהאושר של אמא שלך, או של אדם שאינו את, תלוי אך ורק בה עצמה ובמידת הרצון והמאמץ שתבחר להשקיע בכדי להוביל את עצמה לתחושת אושר וסיפוק מחייה.

את יכולה לשמח את אמך, וגם להעציב אותה כמובן. את יכולה להסב לה נחת וגאווה, וגם תחושת אכזבה; אבל החוויה הפנימית שלה לגבי חייה שלה (גם אם את חלק מרכזי בהם) ודרגת האושר, או הדיכאון, שהיא חווה - אינם נתונים בידיך. הבנה של העובדות האלה, תוכל לתרום לך לתחושת הקלה ולשחרר אותך מן המצוקות שאת חשה ביחס לאימך, ולאפשר לך להשקיע את האנרגיות שהפנית כלפיה, בהזדמנויות ליצירת זוגיות.

"את לא הולכת ונהיית צעירה, את יודעת!"

אמא שלך מטפטפת לך מדי יום שאת לא נעשית צעירה יותר? בוכה עד כמה היא מודאגת? מביטה בך במבטי צער כואבים? זמן טוב להודות לה. בערך. לחץ הוא לא רק "רע לתפארת", הוא גם משרת אותך ובאופן פרדוקסלי את מרוויחה ממנו. הלחץ הוא מנגנון מתוחכם שאת משתמשת בו בכדי לשמור על עירנות ודריכות, כדי לא להיקלע לאדישות חלילה. כל עוד את "בלחץ", את כאילו עושה משהו, את מודאגת, איכפת לך, אבל אליה וקוץ בה: לעתים המנגנון של הלחץ מופעל ומחליף עשייה אמיתית. כך, במקום לצאת לדייטים את יושבת בבית ולא עושה דבר כדי לקדם אפשרויות ליצירת זוגיות - אבל היי! את בלחץ, אז אי אפשר להגיד לך משהו, נכון?

תינוקת, אמא, סבתא
תמונה מאושרת, אבל אל תסחבי את העול הזה על הכתפיים שלך | צילום: realsimple.com
אז דעי שיש מנגנונים אחרים שניתן להפעיל אותם בשביל לשמור על עירנות ודריכות ועל קצב של עשייה כמו: להציף את המוטיבציה, לטפח את האמונה והתקווה, לפתח מחוייבות, לקחת אחריות לחיים, לשמור על נחישות והתמדה. כל המנגנונים הללו בהחלט מפעילים ומניעים לעשייה ולתוצאות.

אז מה הדרך הנכונה ליצירת זוגיות? במקום לקחת אחריות מיותרת על האושר של אמא שלך, תקחי אחריות על עצמך ועל החיים שלך. במקום להיות בלחץ תתחילי לעשות לביתך, פשוט לעשות: צאי לדייטים, תפיצי את השמועה, תייצרי זוגיות ותפסיקי לבכות על אמא.

הציפי את המוטיבציה בכך שתראי בעיני רוחך את כל הטוב והנפלא שזוגיות יכולה להכניס לחייך. טפחי את האמונה שתהיה לך זוגיות ובקרוב. חזקי את בטחונך העצמי ותחושת המסוגלות שלך ודעי שביכולתך להיכנס לזוגיות. תביני שיצירת הזוגיות תלויה בך ובמה שתעשי בכדי להשיג אותה. תתמודדי עם כל השדים שלך שמפריעים לך ליצור זוגיות. תפתחי חוסן נפשי אשר יעזור לך בזמנים של דחייה ופגיעה והתאוששות מהירה מדייט לדייט. נסי לזהות את המחשבות שמרחיקות ממך זוגיות ותשני אותן.

הכותבת היא קרן גילת, מאמנת אישית בכירה ומנטורית לשינוי קוגנטיבי רגשי, מומחית ליצירת זוגיות

>> זאת אשמתי שכל הגברים זבלים?