מכירות את הרגע הזה, בו אתן פתאום קולטות שבזבזתן ארבע שעות מהחיים במעקב וניתוח תמונות בפייסבוק של האקס שלכן? אם התשובה שלכן חיובית - מחקר חדש מסביר למה בדיוק אתן עושות את זה, למרות שברור לכן שזה פשוט לא בריא.
עוד בערוץ הנשים:
- מה קורה כשגברים מגלים בחורה שמנה בדייט?
- שבורת לב? אנחנו יודעים מה יקל עלייך
- מה לעשות אם הוא לא מתקשר אחרי הדייט?
חוקרים מאוניברסיטת הוואי ומאוניברסיטת אוהיו החליטו לבדוק מדוע אנשים מסוימים מתאבססים על הפרופילים של האקסים שלהם, בעוד אחרים פשוט משחררים ולא מסתכלים לאחור. באופן הגיוני, הם שמו לב שאנשים שמגלים יותר סימני חרדה וחוסר בטחון לגבי מערכות היחסים שלהם - מועדים יותר לטראומות ברגע הפרידה. ככל שהפרידה יותר טראומטית עבור אדם - כך סביר יותר שאותו אדם יהפוך אובססיבי לגבי האקס/ית במדיה החברתית.
אם להודות על האמת, לא צריך להיות מדען כדי להגיע למסקנות האלו: ברור שאם אתן עדיין מתעסקות בפרידה ומנסות להבין מה הוביל לה, תנסו למצוא את התשובות והרמזים בכל מקום אפשרי - ומה יותר הגיוני מאשר לבלוש אחרי האקסים ברשת החברתית? מסקנה (טריוויאלית) נוספת אליה הגיעו החוקרים היא שההתעסקות הבלתי נגמרת עם החיים הווירטואליים של האקסים פוגעת בבריאות הנפשית של הפרודים הטריים ומשהה את ההתגברות וההשלמה עם הפרידה.
אז מה עושים כדי להפסיק עם ההרגל המגונה והממכר? שיטה אחת היא לענוד על היד גומייה משרדית ובכל פעם שאתם מבינים שנסחפתם ל'סשן מעקב' שכזה - פשוט למשוך אותה ולשחרר. לאט לאט, המוח שלכן יתחיל לקשר באופן לא מודע את הכאב המצליף עם המעשה עצמו וייתכן שלא תרצו יותר לבדוק מה התחדש אצל ה"מניאק ההוא שבזבז לי שנתיים מהחיים". מצד שני, ברור שהשיטה הטובה יותר - והכואבת פחות - היא פשוט למחוק אותם מרשימת החברים ולא רק למחוק, אלא גם לחסום אותם לחלוטין. בדרך זו, תצטרכנה להתאמץ מאוד כדי להציץ להם בפרופיל ולא תהיה לכן ברירה אלא להמשיך הלאה.
אין ספק שאהבה זה כואב ובעידן הווירטואלי - הכאב יכול להימשך פי שניים. החדשות הטובות הן, שהאחריות על הכאב שלכן נמצאת בידיכן בלבד וגם אם זה לא מנחם אתכן כרגע, או לא נראה ככה - הזמן באמת מרפא הכל.