לפני מספר חודשים בעלי סוף סוף הסכים לקבל את הצעתי לפתוח את היחסים. כן, אני זאת שרצתה לפתוח את היחסים, ולא, בעלי לא שש לממש את האפשרות במיידי. ההצעה היתה מונחת על השולחן כשנתיים. מדי כמה חודשים חזרנו אליה, הפכנו בה, ניסיתי להסביר אותה. ניסיתי לחקור את עצמי, את המניעים שלי, לא מצאתי תשובות להכל, אבל לא הצלחתי להתנער מהתחושה שזו הדרך שאנחנו צריכים לעלות עליה.
מרגישה נאהבת - אבל לא נחשקת
קשה לשים את האצבע בדיוק על הרגע שבו הרעיון עלה בראשי. זה כנראה התחיל כשהצלחתי להודות ביני לבין עצמי שבאהבתו אלי בעלי נאלץ לשים בצד את הצד ההרפתקני במיניות שלו כדי שאני ארגיש בנוח איתו. הוא ניסה לסחוף אותי לכיוונים חדשים, אבל אני תמיד סירבתי והוא התייאש.
אבל מה את שמה בצד? מה חסר לך? על מה את מוותרת? שאלתי את עצמי. אחרי התבוננות פנימית ארוכה וחיטוט בפצעים, מצאתי את האומץ להודות שאני מרגישה לא נחשקת. נאהבת, אבל שקופה. המחשבה הזו העלתה בי געגוע עז לאקס שתמיד גרם לי להרגיש הכי. הכי יפה, הכי מושכת, הכי חכמה, הכי חשובה, מרכז העולם. הסתכלתי בתמונות שלו בפייסבוק והחסרתי פעימה. חשבתי עליו, פינטזתי עליו, רציתי אותו. ונצבט לי הלב.
נזכרתי בהתרגשות, בתשוקה, בפרפרים בבטן, כל הדברים שמוותרים עליהם בכזאת קלות כשמוצאים את "האחד". ופתאום, כעבור שנים של נישואין והקמת משפחה, יש שיגידו באיחור, עצרתי רגע והבנתי שבעצם אני לא רוצה לוותר על זה. אני צעירה, אני יפה, עוד יש בי חשק ותשוקה. איך אני אמורה להמשיך את חיי בידיעה שלא אתאהב יותר, שלא אתרגש יותר, שלא אפגוש גבר חדש שיעצור את נשימתי?
העולם אומר לנו לשאת בהשלכות, לקחת אחריות, לחפש את הריגושים בתוך הזוגיות שכבר התחייבנו אליה, להדליק מחדש, לנסות דברים חדשים. אבל נשיקה ראשונה אי אפשר לזייף, וגם לא התרגשות לפני דייט או מחשבות נעימות על אהוב חדש שמדירות שינה מעיניך. אף חנות סקס ואף סדנת זוגיות לא מוכרת את המוצרים האלה. אחרי שנים, התשוקות האלה התחילו לצוף בי פתאום. עד מתי אשמור אותן בבטן? החלטתי שאני מסרבת להתעורר בת שישים או שבעים או שמונים לצד בעלי מלאת חרטה וטינה. אלה לא החיים שאני רוצה לחיות.
גם בפנטזיה הכי פרועה לא עזבתי את בעלי
לא היה לי קל להעלות את הנושא בפני בעלי, זה סוג של להיות או לחדול. זו שיחה שיכולה לפרק זוגיות. חשבתי על זה המון, והחלטתי שעדיף להסתכן בכנות מאשר לבגוד בו ולחיות בשקר שיאכל אותי מבפנים. אני אוהבת אותו, אני לא רוצה לפרק את הבית שבנינו, אבל מהרגע שכל התובנות האלה עלו בי, ידעתי שלא אוכל לחיות בהדחקה עוד זמן רב. הוא כמובן לא קיבל את זה טוב. הוא נפגע מאד, חשב שאני מבקשת לעזוב אותו בלי לעזוב אותו. הצעתי לו שאני לא אעשה כלום – שייצא אל העולם, יתרגש מחדש, יחיה את כל ההרפתקנות שהדחיק בגללי ואני אחכה, בינתיים. הוא לא הסכים.
וכך כמעט שנתיים חזרנו לנושא כל כמה חודשים, תהום פעורה בינינו. אוהבים מאד אבל לא מצליחים לגשר עליה. חקרתי, קראתי, גיליתי את הפוליאמוריה. סיפרתי לו והסברתו לו את כל מה שקראתי. פינטזתי המון, בעיקר על האקס ובכלל על החיים בזוגיות פתוחה. גם בפנטזיה הכי פרועה שלי לא עזבתי את בעלי, אלא היה לי מאהב קבוע בצד. התחלתי לראות גברים ברחוב, ולראות אותם רואים אותי. התיאבון נבנה בי וגבר בי, אבל היתה לי סבלנות לחכות לבעלי שיבין.
אני לא יכולה לדבר בשמו ולומר מה היטה את הכף מבחינתו, מה גרם לו לשנות את דעתו. אולי הזמן שנתתי לו לעבד את הכל. אולי ההבנה שהסירוב שלו לא יכבה את הכמיהה שלי, ושבטווח הארוך המחיר שהזוגיות שלנו תשלם על ההדחקה עלול להיות גבוה הרבה יותר מהמחיר של פתיחת היחסים.
ההסכמה שלו הביאה איתה תנופה מדהימה של פתיחות וכנות בינינו, אבל הציפה גם לא מעט משקעים. מאז שהחלטנו לפתוח את היחסים אנחנו על רכבת הרים. מדברים המון, בוכים המון, משתפים. למרות שהסכמנו תמיד להציב את הבית והמשפחה מעל הכל, לקדש תמיד את הזוגיות שלנו מעל לכל קשר אחר שניצור – הפחדים, הקנאה ורגשי הנחיתות הנלווים לא פשוטים לעיכול ולעיבוד.
בוכה על כתפו בגלל מישהו אחר
התחלנו להשתעשע קצת במרחב הווירטואלי. עדיין לא קפצנו למים, רק טבלנו את האצבעות של הרגליים. המים נעימים, אבל מפחידים. נוצר מצב אבסורדי שאנחנו צריכים להרים אחד את השני אחרי מפחי נפש מול אנשים אחרים. מצד אחד האגו, השביר ממילא בתקופה כזו מתקשה לשאת בנטל הזה. מצד שני, החשיפה הרגשית המוחלטת מול בעלי, והתמיכה הבלתי מתפשרת שאני מקבלת ממנו, הן רק אחת מהצורות שבהן פתיחת היחסים דווקא מחזקת את הקשר שלנו. מי היה מאמין שאבכה על כתפו של בן זוגי בגלל מישהו אחר?
אבל יותר מהכל אני מתרגשת רק מעצם המחשבה שפתחתי שוב את הדלת לאהבות חדשות, מפגשים מרגשים, נשיקות ראשונות. כבר לא חשבתי שאגלה גוף אחר, את התנועות שלו והנקודות הרגישות שלו, שאוכל להתמסר למישהו ולא רק לפלרטט איתו, ושאוכל להשתכשך באהבתו של גבר נוסף. התעוררתי, פיתחתי תאבון, ואני מתה כבר לחוות את כל מה שהעולם החדש הזה מזמן לי.