כשרייצ'ל פדרסן (27), אם חד הורית לשניים, קיבלה הצעת נישואין, היא הראתה את הטבעת שקיבלה בהתרגשות לחברותיה ולבני משפחתה. התגובות הצוננות לא איחרו לבוא, קרוביה פקפקו ברצינותו של בן הזוג נוכח היהלום הלא מרשים (כרבע קראט, למתעניינים) המשובץ בטבעת האירוסין ותהו מתי תקבל טבעת "משודרגת", היא החליטה לענות לכולם בפוסט פייסבוק שמבהיר מדוע "הסכימה להתפשר" על טבעת יהלום שלא עולה כמו מכונית קטנה.

"כן, אני יודעת שהטבעת שלי קטנה", פתחה פדרסן את הפוסט האפולוגטי שלא לצורך שלה. "חברים ובני משפחה כבר שאלו אותי מתי אשדרג אותה, כי אחרי הכל, היא לא מייצגת את רמת ההצלחה שלי ושל בן הזוג שלי. מישהו אפילו אמר לי שאני יכולה לענוד טבעת כזו ביומיום, אבל לאירועים מיוחדים שבהם חשוב לי להשאיר רושם, כדאי שאשיג לי טבעת מרשימה יותר, 'כדי שאנשים יחשבו שאני מצליחה'.

 "אבל רגע, ממתי גודל טבעת האירוסין הפכה לאינדיקציה על מידת ההצלחה של מישהו? בשבילי, היא הרבה יותר מזה. היא מייצגת את סיפור האהבה הסוחף, המרגש והלא ייאמן שלי ושלו, איך נפגשנו והתאהבנו. איך מרוב שלא יכולנו כבר לחכות לעתיד: לעשות ילדים, ללכת לישון יחד כל לילה, לקנות לנו בית - החלטנו פשוט לא לחכות.

טבעת אירוסין קטנה
קטנה מדי?

 "13 יום אחרי שנפגשנו, התחתנו. אפילו לא חשבתי על טבעת אירוסין, עד שרגע לפני הטקס, בעלי נתן לי טבעת מקסימה, שקנה כמעט בכל החסכונות שלו כדי להראות לי כמה אני חשובה לו. אני קוראת לטבעת הזו 'קטנה' רק כי היא מתגמדת נוכח כל האהבה שהוא הרעיף וממשיך להרעיף עליי, וזו, חברים - זו הצלחה אמיתית". 

טבעת זה הדבר הכי פחות חשוב

עשרות אלפי תגובות ושיתופים בפייסבוק בהחלט ממחישים עד כמה הנושא מעורר עניין. אותנו הסיפור של פדרסן ובן זוגה מקומם: ראשית, מדוע צריכה בכלל אישה צעירה "להגן" על עניין פרטי וכלכלי שלה ושל בן זוגה? האם מישהו היה מעז להתערב בחלוקת התשלום שלהם במסעדות, או מצקצק נוכח חשבון החשמל שלהם?

טבעת האירוסין של קייט מידלטון
טבעת האירוסין של קייט מידלטון | צילום: WPA Pool, GettyImages IL

ואם כבר בענייני כלכלה עסקינן, מדוע גודל היהלום שבוחר בן הזוג להעניק לארוסתו אמור להיות כפוף ללחץ חברתי, כאילו אין לרובנו מספיק מאבקים כלכליים גם בלי לממן את תעשיית היהלומים? יצירת המתאם המלאכותי בין מידת ההשקעה הכספית של בן הזוג בטבעת האירוסין לבין מחויבותו לקשר מצמצמת את מערכת היחסים למונחים כלכליים גרידא.

_OBJכל עניין הסחר מכר הזה את האישה בעמדה פאסיבית: בוחרים עבורה טבעת, מציעים לה נישואין ואמנם ניתנת לה האפשרות לבחור להיעתר לבקשה אם לאו, אולם עדיין לא מדובר בהחלטה משותפת שבני הזוג מגיעים אליה יחד, אלא בבחירה של בן הזוג שנעשית בעיתוי שנבחר על ידו ומותיר אותה לחכות - ודי אם נזכיר את הלגלוג העולמי על קייט מידלטון, שהמתינה שמונה שנים לטבעת מהנסיך וויליאם וזכתה לכינוי "ווייטי-קייטי" ("קייטי המחכה", ולא, באנגלית זה לא נשמע טוב יותר). 

היבט מטריד נוסף הוא אלמנט הקנייה: אם מנטרלים את ההילה הרומנטית שדבקה באירוע הצעת הנישואין, הרי שמדובר בסוג של עסקה. יאמרו המסנגרים כי מדובר במתנה סמלית, אבל גם כאן אין נחמה של ממש: בדיוק כמו יום האישה, עלה התאנה שבו מוכרים לנו סרום בהנחה ומרצים לנו על העצמה ואחווה נשית, כשבו בזמן - כמו בשאר 364 הימים בשנה – נשים עדיין מוצאות עצמן מאחורי הגברים, אם זה באמצעות חינוך מגדרי מפלה, אלימות מינית, אי שיוויון כלכלי ותעסוקתי ו - סליחה, ביונסה – שליטה גברית בעולם.