View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by שיר לגזיאל (@shirlagziel) on

 
על הנייר שיר לגזיאל (35) היא עוד אישה ואמא שעסוקה בג'ינגול הכמעט בלתי אפשרי בין גידול הילדים לעבודה. לגזיאל, בת ימית מלידה, נשואה לאהוב נעוריה והשניים הם הורים לחמישה ילדים - הגדול בן 8 והקטן בן שנה וחצי ("הפכתי לאמא בגיל 26, ומאז כמעט כל שנה ילדתי"). אבל לצד העבודה שלה בתחום הפקת האירועים, בשנתיים האחרונות היא גם עובדת קשה להפוך לאושיית רשת. גלישה בעמוד האינסטגרם שלה, בו כיום כמעט 40 אלף עוקבים, מגלה אבולוציה מתמונות משפחתיות לתמונות שהן פחות "לכל המשפחה" - בביגוד שנע בין הצמוד לחשוף מאוד – כאשר האחרונות זוכות למאות לייקים.

לגזיאל הצטרפה לשורה של כוכבות רשת ישראליות שעוד לא עלו על הרדאר התקשורתי אבל באינסטגרם, בו הן מעלות שרשרת של תמונות בביקיני, הן כוכבות עולות. אבל גם בעולם הזה, התמונות של לגזיאל נתפסות כפרובוקטיביות במיוחד, ושייכות יותר למורשת של חן טל מאשר לזו של נטע אלחמיסטר; הניגוד בין הדמות שלה כפי שהיא משתקפת בעמוד האינסטגרם שלה, ובין העובדה שהיא אם מסורה לחמישה, מאתגר את החברה הישראלית השמרנית. 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by שיר לגזיאל (@shirlagziel) on


סיפורה של לגזיאל הוא קודם כל סיפור של נצחון על אנורקסיה קשה, ממנה סבלה בשנות החטיבה והתיכון. "בגיל 11 האחות בבית הספר שקלה אותנו ואמרה לי שיש לי קילו עודף", סיפרה לגזיאל ל-mako. "אף פעם לא הייתי שמנה, אבל מאז שהיא אמרה את זה היה לי קשה לקבל את עצמי, הפסקתי לאכול והתחלתי לעשות ספורט אינטנסיבי. הייתי מחביאה אוכל, זורקת אוכל בשירותים. ירדתי במשקל במהירות ולבשתי בגדים רחבים, שלא ייראו שאני יורדת במשקל. יום אחד הייתי בבית מלון עם המשפחה, ופתאום אמא שלי ראתה אותי בבגד ים והייתה בשוק. הייתי ממש עור ועצמות. נכנסתי לאשפוז יום ולמסע ארוך של החלמה שלקח כשש שנים. זו הייתה תקופה מאוד קשה, אבל בזכות ההורים שלי ניצלתי".



לגזיאל אומרת שההחלמה מהאנורקסיה היא שהביאה אותה לקבלה והשלמה עם הגוף שלה. "אני גאה בעצמי, אני מראה את זה לעולם, זה עושה לי טוב. אני רוצה לקדם את התפיסה שגוף נשי הוא אלוהי - אבל באותה נשימה צריך גם לכבד את האישה". לפני כשנתיים החלה לגזיאל להעלות תמונות חושפניות יותר ויותר לאינסטגרם שלה. "תמיד אהבתי להצטלם, ומגיל קטן אני מכורה לעדשת המצלמה. אני אוהבת גם להצטלם חשוף. אני חושבת שזה יפה, לא צריך להתבייש בזה. ואני רוצה שאנשים יבינו שגם אם בחורה מצטלמת בצורה שחושפת חלקים מהגוף שלה זה לא אומר שהיא זולה".

עולם הרשתות החברתיות, היא אומרת, פתח לה את האפשרות להגיע אל הקהל בלי מתווכים. "סוף סוף כל מי 'שיש לה את זה' יכולה לקבל צ'אנס. פעם למשל כדי לדגמן הייתי מוכרחה להיות 1.77 ומעלה - היום זה כבר לא משחק תפקיד", אומרת לגזיאל שמתנשאת לגובה של 1.60. כיום היא אמנם עובדת עם צלם מקצועי, אבל היא גאה בעובדה שאף תמונה שלה לא עוברת פוטושופ: "אחרי חמש לידות אני מצלמת את הגוף שלי איך שהוא. למה שאשקר לעצמי ולעולם? בתור מי שעברה אנורקסיה חשוב לי להעצים אנשים". 

אני יודעת איזו אמא אני לילדים שלי

למרבה הצער, כמו כל בחורה שמעלה תמונות חשופות לרשת, לגזיאל סופגת תגובות מכוערות גם מגברים וגם מנשים. "אנשים שפוגשים אותי בחיים האמיתיים דווקא מפרגנים לי, אבל מאחורי המסך אנשים מרשים לעצמם להתנהג בצורה שונה, לקלל ולכתוב דברים מכוערים. אני לפעמים עונה להם שאני לא צריכה להוכיח להם כלום. לשפוט בן אדם שלא מכירים זה לא התנהגות ראויה. כיום אני לא נפגעת ולא לוקחת את התגובות באופן אישי. אני יודעת מי אני, איזו אמא אני לילדים שלי, איזו בת זוג, איזו בת אני להורים שלי, איזו אחות לאחים שלי. אנשים לא מבינים שמאחורי כל בן אדם שמצטלם יש סיפור שלם. אנשים רואים תמונה וממהרים לכתוב דברים, אבל מאחורי התמונות שלי יש מסע ארוך של קבלת הגוף, שבו למדתי לקבל ולאהוב את עצמי, וגם דברים שלא אהבתי בגוף שלי. אני גאה בעצמי על כך שהצלחתי, שיצאתי מהבור של האנורקסיה. מבחינתי התמונות הסקסיות האלה הן תמונות של נשיות, הן עבורי העצמה, כוח, כריזמה. לא משהו זול".

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by שיר לגזיאל (@shirlagziel) on

 

 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by שיר לגזיאל (@shirlagziel) on

לצד המקטרגים, לגזיאל מספרת שהיא גם שמחה להוות מודל לנשים שעוקבות אחריה. "יש נשים שכותבות לי ששיניתי להן את החיים ושאני השראה עבורן, ומתייעצות אתי לגבי כל מיני דברים. אני רוצה להוכיח לנשים אחרות שגם אמהות יכולות. זה שאני אמא לא אומר שאני צריכה להתבייש במשהו".

לא מושלמת. שלמה

אחת השאלות שלגזיאל נשאלת הכי הרבה בראיונות היא לגבי תגובות הסביבה הקרובה, ובפרט ילדיה, אך היא עצמה אינה מוטרדת בינתיים מהנושא. "לא כל בני המשפחה והקרובים שלי מתלהבים מסגנון התמונות, אבל בסופו של יום מבחינתם אם טוב לי - טוב גם להם. גם עם בעלי היו לי בהתחלה חילוקי דעות לגבי התמונות, אבל כיום הוא מאד מפרגן לי. הילדים שלי עדיין קטנים ועוד לא חשופים לתמונות. עוד לא קיבלתי מהם תגובות מיוחדות, בינתיים הם בעיקר אומרים לי 'אמא איזו יפה את'", אומרת לגזיאל והחיוך נשמע בקולה. ללגזיאל ארבעה בנים ובת אחת, בת חמש. "אני רוצה ללמד את הבת שלי לאהוב את הגוף שלה, להאמין בעצמה, ולא להיות באשליה שהכול צריך להיות מושלם. אני תמיד אומרת לה שהאתגר הוא לא להיות מושלמת אלא להיות שלמה". 

כחלק מהדיאלוג המתמשך עם דימוי הגוף שלה, בגיל 28 עברה לגזיאל ניתוח פלסטי ראשון של הגדלת חזה. "אני לא חושבת שניתוח פלסטי סותר את העובדה שאני שלמה עם גופי – כי גם כשאוהבים ומקבלים את הגוף תמיד יש מה לשפר", היא אומרת. בעוד שהגדלת החזה עברה בשלום, לפני ארבעה חודשים החליטה לגזיאל לעבור הליך פלסטי נוסף, ומורכב יותר, של הגדלת ישבן – והפעם הוא הסתבך. "הישבן תמיד היה אצלי נקודה רגישה, ואני חושבת שישבן זה משהו יפה וסקסי והחלטתי לעבור הגדלת ישבן", אומרת לגזיאל. "רק היום אני מבינה עד כמה מדובר בניתוח מסוכן שההחלמה ממנו קשה.

"אחרי הניתוח שחררו אותי הביתה, אבל יום למחרת התחילו לי כאבים חזקים. יצרתי קשר עם המנתח, אבל הוא לא אבחן את הזיהום בזמן ורק העלה לי את מינון הכדורים. בבית לא עמדתי בכאב, התעלפתי ופוניתי לחדר מיון. נכנסתי לחדר ניתוח ומשם יצאתי ישר לטיפול נמרץ. אין דבר בגוף שלא היה חסר לי. אחרי יומיים עברתי עוד ניתוח להוצאת השתלים, ואחריו גם הייתי מאושפזת עם אנטיביוטיקה חזקה". לגזיאל סובלת עד עתה מכאבים באזור הניתוח. "אין ספק שמדובר בהסתבכות מיותרת. הכנסתי את עצמי למיטה חולה - ובדיעבד אני מבינה כמה זה היה מיותר. אני עם הגדלות ישבן סיימתי". 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by שיר לגזיאל (@shirlagziel) on

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by שיר לגזיאל (@shirlagziel) on

את הטרנד של הגדלת הישבן מובילה בשנים האחרונות מלכת הריאליטי האמריקאית קים קרדשיאן, שלגזיאל רואה בה מקור להשראה: "אני מעריצה את קים קרדשיאן ועוקבת אחריה כבר שנים, והרבה אנשים אומרים לי שאני קים קרדשיאן הישראלית. זו כמובן מחמאה בשבילי, היא אישה יפה ומצליחה והגוף שלה, שהוא לא רזה אלא נשי ויפה, הוא מבחינתי אידיאל הנשיות. בארץ אין הרבה נשים בסגנון שלה. אני חושבת שאנחנו חיים במדינה שמרנית ועושים כאן יותר מדי עניין מלבוש חשוף, אנשים לא מבינים שאישה בבסיס שלה רוצה להרגיש סקסית ומושכת כדי להרגיש מושלם. בשנת 2020 כבר לא צריך להיות כאלה מקובעים. אני לא מנסה לחנך אנשים, אבל אני כן רוצה קצת לפתוח להם את הראש".

הרופאים אמרו לה שהדרך היחידה להוציא את החומרים הזרים מהישבן - היא לכרות אותו