20.10.12 (תמונת AVI: mako)
רז אטיאס. יכול להיות שהטרגדיה היתה נמנעת אם יותר אנשים היו יודעים על ההריון | תמונת AVI: mako

איך נערה נקלעת לכזאת מצוקה שהיא מוכנה לסיים את חייה, העיקר רק שלא להחליט בנושא ההפלה? התשובה לשאלה הזאת, מסתתרת בצעד הראשון. חיפוש בגוגל תחת המילה "הפלה" או "הריון לא רצוי" מעלה בראש ובראשונה קישור לאתר של אגודת אפרת, אגודה שממומנת על ידי תרומות פרטיות בלבד ומעודדת ילודה. ויש לא מעט נשים שמודות לאלוהים על הרגע שנתקלו באגודה הזאת.

"עוד לא נתקלנו באישה שהצטערה שלא עשתה הפלה"

"הארגון קיים 35 שנה, ועברו דרכו 54,000 נשים", מספרת רות תדהר, מטפלת סוציאלית ומנהלת הטיפול באפרת, "הנשים האלו היו בתחילת ההריון, וחשבו שאין ברירה אבל משהו בלב שלהן לא נתן להן לעשות את זה בשקט. הן חיפשו דרך להימנע מהפלה והגיעו אלינו. אנחנו לא מחליטים בעבור הנשים הללו כי ההחלטה היא של האישה. אנחנו כן מחוייבים להביא לאישה מידע אודות ההשלכות הנפשיות של הפלה יזומה כדי שתדע שיש עזרה. במשך 35 שנות הפעילות, עוד לא הייתה אישה שהצטערה אחר כך שלא עשתה הפלה. לעומת זאת אני כל היום מדברת עם נשים שעברו הפלות והצער והחרטה מלווים אותן לכל החיים. אנחנו מציעים עזרה מאוד גדולה, שעונה על חלק גדול מהצרכים של התינוק כמו מיטה, עגלה, אמבטיה, ביגוד וחבילות חודשיות של טיטולים ומגבונים למשל 24 חודשים".

לא בטוח שטענתה נכונה. יעל דן הקריאה בתכנית הצהריים שלה מכתב מנערה ששוכנעה על ידי אפרת שלא להפיל: " לא באמת ידעתי מה אני רוצה בגיל 19. כולם אמרו שמה שחשוב זה הילד, אבל לאף אחד לא משנה שבגיל 19, קטעתי לעצמי את החיים בגלל שאגודת אפרת שכנעה אותי. לגדל ילד זה ממש לא לקנות טיטולים ועגלה, זה הרבה יותר מזה. החיים נתקעים ואף אחד לא מתעניין בך. את רואה את כל החברים מחייכים ונהנים, ואת תקועה עם תינוק ורק הולכת ומתרחקת מכולם. מי אמר שאני רוצה להיות אמא ולמה אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה?".

בעמותת אפרת הכחישו בתוקף את הטענה כי הפעילו על הנערה לחץ בבית החולים וערערו אותה. "אנחנו לא שולחים מתנדבות לבתי חולים", מסבירה תדהר, "יש לנו 54,000 נשים שעברו דרכינו והן הופכות להיות שגרירות. הן רואות אישה שמתלבטת ואומרות לה תעצרי. כנראה שמדובר היה באחת מאותן מטופלות שכל כך שמחות עם התוצאות ורוצות להעביר את המסר הלאה".

"בעמותת אפרת לקחו את עצמם את תפקיד אלוהים", אומרת ח"כ אורית זוארץ, החברה בוועדה לקידום מעמד האשה, "בית החולים ומשרד הבריאות הפקירו את הנערה לגורמים מיסיונרים. גם מתנדבים בעמותה צריכים לשים על עצמם תג זיהוי כדי שהנערה תדע מי פונה אליה ואיזה אינטרס יש לו. זה מסע הפחדה חמור. אפנה לשר לביטחון פנים שיבדוק את הדברים. מדובר בארגון שמתנגד להפלות נקודה. ולא ארגון לעידוד ילודה".

"אנחנו לא מסיונרים", הגיב יו"ר העמותה, ד"ר שוסהיים, "אגודת אפרת היא פנימיסטית וליברלית. אנחנו לא נגד הפלות אלא בעד בחירה".

מתוך האתר של אפרת: "אני בן אדם מת, אין לי מי שיקרא לי אמא"

עמותת אפרת
מתוך האתר של אפרת. הרבה ילדים חמודים וסרטים שפונים לרגש

האמת שאין צורך בפגישה פנים מול פנים כדי לקבל את המסר של העמותה. באתר אפשר למצוא את הסרטון "נערה במבחן", הפונה בדיוק לאותן נערות במצוקה. הוא נפתח בקולאז' וידויים של נשים שמדברות על הקושי גדול, המשבר הנוראי והפחד מההורים. ברקע, אגב, נשמעים קולות של תינוק. בהמשך הסרטון, מופיע מעברון ובו ילדים חמודים, ואז גניקולוגים, כמה מהם מהמובילים בארץ, שמסבירים שכבר משבוע רביעי, השלב שבו מתגלה ההריון, לעובר יש לב, יש דופק, והוא ממש בן אדם קטן. משם חוזרים לשורת הוידויים. כולן אגב חשופות ומופיעות תחת שמן המלא ולכולן דודה/ חברה/ אחות שעשתה הפלה בצעירותן והיום כבר לא יכולות להכנס להריון.

אחרי מעברון נוסף עם תינוקות חמודים, חוזרים לנשים כשהפעם הן חובקות תינוק. כולן\ איך לא, בוכות מאושר, לא מאמינות לרגע שאי פעם עברה בהן המחשבה להפסיק את ההריון. "מיד אחרי הלידה", מספרת אחת מהן בדמעות, "כששמו אותה עליי, חיבקתי אותה ואמרתי לה סליחה שחשבתי להפיל אותך". לגראנד פינאלה, ניצבות גם נשים אחרות, אלה שבחרו לבצע הפלה, והן מתוודות על החרטה עמוקה. "אני בן אדם מת, אין למה לחיות", אומרת אחרת מהן למצלמה. "אין מי שיקרא לי אימא", אומרת אחרת.

"המטרה של הסרט היא שהנערה תבין שזה קטע רציני", אומרת תדהר, "קל להיכנס להריון וקשה לצאת ממנו, זה לא לוח מחיק שאפשר לעשות הפלה כאילו כלום לא קרה. כל הקולות מסביב אומרים לה תעשי הפלה, חשוב מאוד שיהיה קול אחד חזק וברור שאומר לה, 'חכי רגע, זה עניין רציני. תחשבי על זה, אל תפעלי מתוך לחץ, אחר כך יש לך את כל החיים כדי להתחרט ולסחוב את החרטה הזאת'. כשנערה בת 17 פונה אלינו, אנחנו ניתן לה את המידע שיש ברשותנו, אנחנו מכבדים אותה, וגם החוק מכבד אותה כמי שמסוגלת להחליט, אם החוק מאפשר לה לעשות הפלה מבלי להתייעץ עם ההורים, אז בודאי שהוא מאפשר לה גם להיות אימא בניגוד לרצון הוריה, ואנחנו נותנים לה את כל התמיכה".

"כל נערה עד גיל 19 זכאית להפלה בחינם, ולא מחוייבת ליידע את הוריה"

מחלוקת סביב סוגיית ההפלות. אילוסטרציה (צילום: AP)
משרד הבריאות: בשנת 2010 עשירית מסך ההפלות- נערות מתחת לגיל 17 | צילום: AP

על פי משרד הבריאות, בשנת 2010, עשירית מסך ההפלות שאושרו בישראל היו של נערות מתחת לגיל הנישואים – 17 דאז, בחודש פברואר האחרון פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל, המעדכן את הגיל ל-19:

"עפ"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחויבת קופת החולים לממן הפסקות הריון לנשים ולנערות בכל גיל משיקולים רפואיים וכן לנערות עד גיל 19 ללא תלות בשיקול רפואי, והכול בכפוף להוראות הכלליות החלות על מתן אישור להפסקת הריון, לרבות אישור הוועדה להפסקת הריון בהתאם לחוק העונשין".

"מטבע הדברים קיימת רגישות מיוחדת ביחס לביצוע הפסקות הריון ביחס לקטינות, והן מבקשות לעבור את התהליך במלואו באופן דיסקרטי על מנת שלא יגיע לידיעת סביבתן. למותר לציין, כי במקרים מסויימים הסודיות אינה רק עניין של אי נוחות או צנעת פרט, אלא מגיעה עד כדי פיקוח נפש ממש, אם משום שנשקפת לנערה סכנה בקהילות שאינן סובלניות להריונות מחוץ לנישואים ואם משום שהנערה לא תהיה מסוגלת לעמוד בהתמודדות עם סביבתה במידה ודבר הריונה והפסקת ההיריון יהפוך לסוד גלוי. רגישות מיוחדת זאת הוכרה ע"י המחוקק שעה שקבע כי קטינות יכולות לבצע הפסקת הריון ללא הסכמת הוריהן".

עוד מתייחס המסמך לצורך להבין לליבן של אותן נערות ולנהוג בהן בזהירות יתר, לכבד כל בקשה שלהן, לקצר את פרקי ההמתנה לתשובה והכל כדי לשמור על נפשה העדינה של מי שעודת בסיטואציה לא פשוטה שכזאת.
"החוק בישראל מגן הנערות ושומר עליהן, גם על אלו שיתקלו בקושי לקבל עזרה מההורים", אומרת דר' דגנית סמואל, רופאת נשים בכירה ומנהלת מרפאת מומחים ברמת אביב, "הן לא חייבות לדווח לאף אחד והמדינה מאפשרת להן לעשות הפסקת הריון ללא תשלום, בזמן מהיר ולקבל שירות רפואי טוב בתי החולים ציבוריים – וזה כדי להקל או לפתור את הסבך שהן עלולות להקלע אליו. נערה שמגלה שהיא בהריון לא רצוי, קודם כל צריכה לפנות לרופא נשים והיא זכאית לשמירה מוחלטת על הפרטיות. הפלה זה תהליך שרמת הסיכון בו נמוכה ביותר, ובטח נמוכה יותר מאשר להמשיך הריון".

הפלה בישראל מחייבת אישור של ועדה רפואית בבתי החולים, אבל נערה עד גיל 19 לא תתבקש להסביר את עצמה מול פאנל רופאים. "היא תשב מול עובדת סוציאלית שלא תפעיל עליה שום לחץ", מסבירה דר סמואל, "מדובר במטפלים מקצועיים. הוועדות האלה מאוד תומכות כשמדובר בנערות. אחת הבעיות היא שהנערות נורא מפחדות לדבר, וחשוב מאוד שגם ההורים יבינו את זה. הרבה פעמים אני נתקלת באימהות שמגיעות עם הבנות שלהן, שרוצות לקחת גלולות והאימהות מבקשות ממני להגיד להן שזה מוקדם מדי, אז אני מבקשת מהנערה לצאת רגע ומסבירה לאימא שהיא לא יכולה לשנות את הדינמיקה שלל היחסים בין הנערה לחבר שלה, ושאם היא לא תקח גלולות, יכולות להיות שהאימא תהפוך לסבתא ואז הבעיה היא יותר גדולה. צריך להקשיב לנערה במצוקה ולא לנסות לחנך אותה".