יצור מהחלל החיצון נשלח לבצע מחקר אנתרופולוגי על כדור הארץ. משימתו של החייזר היא לאפיין את זניהם השונים של הארצניים בטריטוריה הגיאו-פוליטית המכונה "ישראל". מדיווחי משלחות קודמות למד החייזר כבר כי בניגוד לפלנטה שממנה הגיע, המינים השונים בכדור הארץ מאופיינים בדרכי לבוש, בשפת גוף ובהתנהגות נבדלים באופן מובחן זה מזה. על החוצן האומלל הוטל לשרטט פרופיל אמין ככל האפשר של תת-קבוצה המכונה בפי הארצניים: "אישה". כיצד יתמודד עם המשימה? האם ניתן לאפיין דמות נשית או גברית, בישראל ובכלל?
לכאורה, אפשר באותה המידה לבקש לשווא תשובה אחידה למשמעות החיים, היקום וכל השאר. אבל ראוי לחפש מענה לשאלה אחרת: כיצד אנו רואים נשים. איך נשים רואות את עצמן. באיזה אופן במאים/ת, מחזאים/ות ושחקניות מעצבים/ות ומבצעות תפקידים ודמויות "נשיות" היכן שנפגשות התרבות העלית והפופולרית: בתיאטראות.
מאנטיגונה ועד חנה ארנדט
צפינו ב-23 הצגות חדשות שעלו על במות התיאטרון בישראל בין סוף נובמבר 2008 לשלהי מרץ 2009. מרביתן הפקות של התיאטרון הרפרטוארי, מקצתן הצגות פרינג'. מתוכן, 10 מחזות מקוריים או עיבודים עבריים חדשים לטקסטים ספרותיים ו-13 מחזות מתורגמים. בכולם 48 דמויות נשים מרכזיות.
27 דמויות נבחנו בהצגות על-פי מחזות מתורגמים: ויולט, ברברה, איווי, קארן, ג'ונה וג'ין ב"אוגוסט מחוז אוסייג'" מאת טרייסי לטס (הבימה); דורלי הוץ ב"זעמו הגדול של פיליפ הוץ" מאת מקס פריש (הסמטה); קלרה ב"הארץ המובטחת" מאת ז'אן קלוד גרומברג (הקאמרי); קוסטנצה ב"אמדאוס" מאת פיטר שאפר (הקאמרי); ג'יל מייסון, דורה סטרנג והסטר סלומון ב"אקווס" (בית ליסין); רוזה ב"כל החיים לפניו" מאת רומאן גארי/אמיל אז'אר (הבימה); שן טה/ שוי טה ב"הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולט ברכט (הקאמרי); ריטה, אסטה ואשת העכברוש ב"איולף הקטן" מאת הנריק איבסן (הבימה); מרתה והאני ב"מי מפחד מוירג'יניה וולף" מאת אדוארד אלבי (הקאמרי); טיטניה, הלנה והרמיה ב"חלום של לילה בלב קיץ" על-פי ויליאם שייקספיר (בית ליסין); שני מחזות מאת אוריפידס - אנטיגונה ואיסמנה ב"אדיפוס בקולונוס" (תיאטרון קרוב); קלימנסטרה ואיפיגניה ב"איפיגניה באוליס" מאת אוריפידס (אנסמבל תיאטרון הרצליה), ואמה מ"בגידה" מאת הרולד פינטר (הבימה).
לו היינו מרכיבים אישה אחת משלל הדמויות, מה היו משלח ידה? מאפייני אישיותה? מבנה נפשה? יחסיה? גורלה?
מקצועות: עקרת בית, זונה ופרופסור
17 מתוך 48 הדמויות - 35% - מוגדרות בהיותן עקרות בית, אשת איש או פילגש (המונח האחרון מתייחס לנשים בוגרות שכמו מאשה ב"שונאים, סיפור אהבה", מקבלת תמורה כלכלית בעבור יחסיה הרומנטיים או המיניים עם גבר שאינו בעלה החוקי). למעשה, מדובר בקרוב ל-46% מכלל הדמויות, משום שרבות מהדמויות הנשיות אינן מקושרות עם משלח יד, לעתים בשל גילן ולעתים בשל אופי המחזה.
את המקום השלישי בדירוג המקצועות הפופולריים לנשים על הבמה חולקות קריירות מקצוות מנוגדים של סולם המעמדות - פרופסור ומשרתת. את שניהם אפשר למצוא, בסדר הזה, ב"אוגוסט מחוז אוסייג'" אצל ברברה וג'ונה. בלומה ב"סיפור פשוט" היא משרתת, בעוד חנה ארנדט ב"הבנאליות של האהבה" היא פרופסור, היסטוריונית וחוקרת.
מקצועות נוספים הם ציידת עכברושים, ספרנית, שופטת, סייסת, מנהלת גלריה, ברמנית, אשת פרסום, שופטת, מלכת פיות, מפיקת ריאליטי, שחקנית וזמרת ברים, מזכירה/ סוהרת, נסיכה/ פליטה, בעלת חנות סיגרים ומפעל טבק, עובדת סיעוד ופקידה.
לכתבה המלאה באתר גלובס
עוד ב-mako נשים: נשים שהיינו מוכנות לעבור צד למענן, איך תדעי אם הבחור שלך הומופוב? למה נשים מתעקשות לקנות בגדים שקטנים עליהן? שבעה רוקרים שהיינו רוצות מהם ילדים, טרנד בחתונות: כמה שיותר קטן, יותר טוב
