מרבית מקרי האונס מתבצעים על-ידי אדם המוכר לנאנסת, ובמקרה של ג'ייד ביילי ריקס (21) הבריטית התוקף היה השכן שלה, איתו בדיוק התחילה לצאת, היידון פאטון (23). היא חלקה בסאן את סיפור הגבורה שלה:
"היידון פאטון ואמו גרו ליד הבית בו גרתי עם משפחתי, ולפני שנתיים הכרנו אחד את השנייה דרך אחי. הוא מצא חן בעיניי והתחלנו לצאת, יוצאים לסיבוב במכונית או מבלים בהליכות ארוכות.
יום אחד חזרתי הביתה מהעבודה, וכיוון שלא הרגשתי כל-כך טוב נכנסתי ישר למיטה. בעשר בלילה היידון התקשר ושאל אם יוכל לחכות אצלי, כיוון שכח את המפתחות שלו הביתה. הייתי עייפה ולבד בבית, ושאלתי אם הוא יכול להקפיץ את הוריו במקום זאת, אבל הוא אמר שהם לא עונים לו לטלפון.
כיוון שלא רציתי לייבש את היידון בחוץ הסכמתי שייכנס, אבל הבהרתי לו מיד שאני לא מרגישה טוב ושאני לא מתכוונת לשכב איתו, והוא הבטיח לי שהוא מבין את הסיטואציה. נכנסתי למיטה לבושה בחולצת פיג'מה ומכנסיים קצרים, וכיוון שסבלתי באותה תקופה מבעיות שינה לקחתי גם כדור שינה. היידון היה בחדרי כשנרדמתי. כשהתעוררתי בבוקר למחרת, החולצה והמכנסיים שלי לא היו עליי, והרגשתי כאב בין רגליי. גם היידון עדיין היה שם, שוכב לידי. התחלתי לצעוק ולדרוש שיגיד לי מה הוא עשה, והוא אמר ש'רציתי את זה'. בדמעות, אמרתי לו שיעזוב. כשהוא יצא מהבית התחפרתי במיטה והתחלתי לבכות. הרגשתי מחוללת ומנוצלת. נכון, יצאתי איתו, אבל זה לא נתן לו אישור לשכב איתי בלי הסכמתי".
חלפו כמה ימים עד שג'ייד הצליחה להתעשת. "לא הייתי מסוגלת לספר לחברים או למשפחה שלי מה שקרה. פחדתי שנדבקתי במחלת מין או נכנסתי להריון, אבל ניסיתי להדחיק את המחשבות המפחידות האלה. פחדתי גם שהמשטרה לא תאמין לי, והחלטתי לשים להיידון מלכודת ולגרום לו להתוודות".
כמה ימים אחרי האירוע, שלחה לשכן הודעה. "כתבתי לו שהוא אנס אותי. להפתעתי, ולמרבה ההקלה, הוא כתב בתגובה שהוא יודע מה הוא עשה. החלטתי להוציא ממנו וידוי נוסף. כמה ימים לאחר מכן ביקשתי שיקפיץ אותי הביתה מהעבודה. לפני שנכנסתי למכונית שלו לחצתי על מכשיר ההקלטה בטלפון הנייד שלי. כיוון שלא הייתי מסוגלת להיות לידו ישבתי במושב שמאחורי הנהג, וכשאני מנסה להרגיע את עצמי, ביקשתי שיספר לי מה קרה באותו לילה. היידון פרץ בבכי והודה שאנס אותי בגלל שהיה 'חרמן'. כשהוא הוריד אותי בבית, אמרתי לו שאני בחיים לא רוצה לראות אותו שוב".
חודש לאחר האונס הצליחה ג'ייד לספר לבסוף לאמה על מה שקרה לה. "היא כל כך כעסה, אבל התחננתי שלא תתעמת עם היידון, והבטחתי לה שאגש למשטרה כשאהיה מוכנה. באותו חודש גם הלכתי לרופא לבדיקת מחלות מין ובדיקת הריון, ולמזלי הייתי בריאה - ולא בהריון. לפעמים הייתי רואה את היידון מחוץ לחלון, או שומעת אותו צוחק עם חברים, כאילו שום דבר לא קרה. כל רגע כזה פתח מחדש את פצעיי.
"החלטתי לספר לחברה טובה על מה שאירע, וכחלק מנסיונותיה לעודד אותי היא עודדה אותי לפתוח חשבון טינדר. האמת היא שלא הייתי מעוניינת לפגוש אף אחד, אבל התחלתי לדבר שם עם בחור בשם דן, ואחרי שיצאנו במשך כמה שבועות סיפרתי לו על מה שאירע. הוא חיבק אותי ואמר שאין כל ספק – היידון אנס אותי. זו הייתה זריקת הביטחון לה הייתי זקוקה. בתמיכתם של דן ושל אמי, באוקטובר 2017 הגשתי תלונה נגד היידון. קציני המשטרה התגלו תומכים והבטיחו לי שהעובדה שהקלטתי אותו מתוודה מחזקת מאד את התיק שלי".
בדצמבר 2017 היידון נעצר. ."לתדהמתי, הוא שוחרר בערבות לביתו של אביו, אבל עדיין היה מגיע לביקורים אצל אמו, ואני ומשפחתי ניסינו להימנע מהם ככל שיכולנו. באפריל האחרון, היידון הודה בעבירת אינוס, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר, צו הרחקה של עשר שנים ממני, ורישום כעבריין מין לכל חייו. לשמחתי לא הייתי צריכה להעיד במשפטו. למרות שהייתי מאוכזבת מגזר הדין הקצר, הייתי גאה בעצמי על העובדה שהתלוננתי נגדו. דן ואני עדיין ביחד, ולאחרונה גם עברנו לגור ביחד. ואני מסרבת לתת למה שהיידון עשה לי להגדיר אותי – אני לא קורבן, אני שורדת".