דומה שרשת הפייסבוק יודעת לזהות ולתייג רק תמונות מאושרות ומחויכות של זוגיות יפה ומשפחתיות מגובשת. עינבל מרום החליטה אחרת והעלתה תמונה אותנטית ועצובה של עצמה עם מסר ברור: "נמאס כבר ממסיכות. צריך לפנות מקום גם לרגעים אמיתיים וכנים של כולנו"
בארבעה בינואר, פרסמה מרום, רווקה בת 37 שמגששת לזוגיות, פוסט כנה, בוטה ובעיקר חזק מאד. כדי לסחוף את ההמון, היא פרסמה תמונה אותנטית של עצמה עם מסקרה מרוחה ושיער סטור וכתבה, "אם אני עצובה, אל תרגיעו אותי!!! אל תעודדו אותי!! אל תגידו לי, 'יהיה בסדר' ובטח ובטח אל תגידו לי 'אל תבכי'!!! אל תגידו לי 'מחר יום חדש' ו'תסתכלי על חצי הכוס המלאה', אל תביאו לי פתרונות ואל תבקשו ממני חיוך! תנו לי להיות עצובה, עודדו אותי לבכות, חבקו אותי בשקט! בהבנה והכלה! אחרי, אני כבר בטח אתעודד, אחייך ואראה את הכוס גדושה. ובחיית.. עשו זאת עבור כולם סביבך ו-לעצמכם!".
לא כולם צריכים להיות מחויכים בתמונות. עינבל מרום
"למה כולם נבהלים מ'רגשות שליליים'?"
עינבל מרום. "אין על עירום נפשי רגשי בעיני, שם היופי האמיתי"
תקשורת בין אנשים היא דבר נפלא – נקודה. לא משנה איפה ולמה. ופייסבוק הוא במה נפלאה להעביר מסר, במיוחד כזה שחשוב לי, כמו תפקידו של הביטוי בחיים". לטענתה של מרום בהחלט יש מקום בפייסבוק גם לסטטוסים פחות מחויכים ומושלמים. "ואם אין מקום בזה בעיני הגולשים, אני אשמח לפנות אותו. נמאס מפנים יפות ומחייכות. יש כאב אצל כולם ובשפע. למה רק השמחה והחיוביות מקבלות במה? למה כולם נבהלים מ'רגשות שליליים'? הרי כולנו חווים אותם ועוד על בסיס יומי, אז את הכאב נאגור ואת השמחה נפיץ? למה?? אני מאמינה שהביטוי, כל ביטוי, מזכך אותנו, את כולם בלי יוצא מין הכלל ומשחרר אותנו לחופשי ואני עדה לזה בכל סדנה שאני מעבירה. אני רואה איך כולם משתחררים, מזדככים ואשכרה משנים חיים באמצעות הביטוי המופלא. ביטוי ממכר".
עינבל מרום. "נמאס מפנים יפות ומחייכות. יש כאב, אצל כולם ובשפע"
