מה עושות נשים בזנות עם הילדים בזמן שהן בעבודה?

בימים אלו מוקרן במסגרת פסטיבל קולנוע סולידריות הסרט "גנון הלילה", המתעד מעון בו מפקידות נשים בזנות את ילדיהן כל לילה בעיירת המחוז בובו-דיולאסו שבמדינת בורקינה פאסו שבאפריקה. המראות בסרט הדוקומנטרי לא פשוטים: עוני מחפיר, חיים בתת-תנאים וסיטואציות שכואב לחזות בהן בהקשר בפגיעה בילדים. הפעוטות נותרים ללא השגחה בזמן שאימותיהם ישנות אחרי לילה ללא שינה; אמא שמשאירה את הילדה בגנון הלילה ונעלמת לתקופה של שנה, כי נקלעה לצרות ולא יכלה לחזור; או תינוקות שעדיין יונקים, ונשארים כל הלילה בלי האפשרות לינוק בהיעדרה של אמם.

הסרט בעיקר מצייר תמונה עגומה, מעגלית, שבה הילדים מוסללים בדיוק לאותם מקומות שאימותיהן נמצאות בהם. נראה שהילדים מודעים לכך שאמותיהם נמצאות בזנות, ומעצם הידיעה וההיכרות עם הזנות כאפשרות לגיטימית, יש הסללה. מה שהנשים האלה נאלצות לעשות כדי לצאת לרחוב גובה מהן ומהילדים שלהן מחיר כלכלי, פיזי ורגשי כבד.

אף אישה בזנות לא אשמה שהיא נאלצת להסתפק בפתרונות לא בטוחים עבור ילדיה – כמו למשל להשאיר אותם ללא השגחה - על מנת שתוכל להמשיך לשרוד ולספק את כל צרכיהם

מגני תעשיית המין בשם "חופש הבחירה" המדומיין יטענו שלא כל תעשיית המין בכל המדינות בעולם נראית עגומה כל כך. אמנם אנחנו לא בבורקינה פאסו, אבל גם המצב בארץ הוא קשה, בלשון המעטה. על פי הסקר הלאומי לתופעה הזנות בישראל שפרסם משרד הרווחה בשנת 2016, 62% מהנשים בזנות הן אימהות לילדים, כאשר ל-81% מהן יש ילדים מתחת לגיל 18. ארגוני הסיוע מדווחים על נשים רבות שלא מוצאות פתרונות מתאימים לילדים שלהן לשעות הלילה.

אף אישה בזנות לא אשמה במצב שכזה, המאלץ אותה להסתפק בפתרונות לא בטוחים עבור ילדיה – כמו למשל להשאיר אותם ללא השגחה - על מנת שתוכל להמשיך לשרוד ולספק את כל צרכיהם. לרוב, אלו נשים הנלחמות בשיניים על מנת לטפל בילדיהן. זוהי תעשייה שֶׁמְּפֵרָה זכויות אדם, וכמובן שהפגיעה בנשים הנמצאות בה היא רבת השלכות גם על הסביבה הקרובה שלהן. הילדים נפגעים; אבל הבעיה היא שהאימהות נאלצות להיות בזנות מלכתחילה. הבעיה האמיתית היא תעשיית המין.

מהסיבה הזאת, סיוע לנשים חד הוריות בזנות הוא בחזית המאבק בתעשיית המין. בזכות החלטת הממשלה שהתקבלה לצד חוק איסור צריכת זנות, הורחבו המענים לאימהות. הוקמו דירות לאימהות בזנות יחד עם ילדיהן, המאפשר לאמא להיות בתהליך יציאה ממעגל הזנות ובמקביל לא להיפרד מילדיה ואושר תקציב של 10,500 ש"ח לשנה לאישה במעגל הזנות. המטרה היא שכל אמא באשר היא תוכל לגדל את ילדיה בשלום ובביטחון מבלי שתעשיית המין תגלגל על חשבונה מליארדי שקלים בשנה.

כל עוד זו תופעה חברתית שמקבלת לגיטימציה על ידי הציבור, היא תתקיים על כל צורותיה האפשריים. הכסף מדבר, ובשמו מוסכם שייעשו מעשים שמותירים צלקות נפשיות לכל החיים. מי שמעוניין לטעון אחרת, מוזמן לשאול נשים בגיל העמידה איך הזנות השפיעה עליהן במרוצת השנים. לא מכירים כאלו? אולי זה בגלל שרובן לא שורדות עד גיל כזה.

בצפייה בסרט גנון הלילה אפשר לחשוב שמדובר במציאות של עולם שלישי שאנחנו לא מכירים כאן בארץ; אבל המציאות היא שמדובר בבעיה בקנה מידה עולמי. אמנם היא לובשת צורה קצת שונה בכל מדינה, אבל בשורה התחתונה אסור להתעלם מהצורה שהיא לובשת במדינה שלנו, בעיר שלנו, לפעמים אפילו בבניין שאנחנו גרים בו. זה לא קורה אי שם באפריקה, כמו שאולי נוח לנו לחשוב. הקשיים והמצוקות קרובים אלינו ואנחנו צריכים להסתכל להם בעיניים ולא להתעלם. 

הכותבת, יהב ארז, היא דוברת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות