הכירו את מייקל סאנגטי, שוטר קנדי שהתבקש להעביר סדנת בטיחות בפני סטודנטיות בטורונטו. במסגרת התפקיד, החליט השוטר להציג את ה"אני מאמין" שלו בכל הנוגע לסיבה האמיתית להטרדות ולתקיפות מיניות, שבהן כמובן חייבים לטפל. האג'נדה של איש החוק הזה היא ברורה: "כדי לא להפוך לקורבן - אסור לנשים להתלבש כמו שרלילות (תרגום חופשי)", אמר ובכך זכה ל-15 דקות תהילה מפוקפקות במיוחד.
חג חדש לפמיניסטיות: מצעד השרלילה
שתקום הבחורה שהצליחה להתהלך ברחוב בישראל מבלי שיופנו אליה הערות פוגעניות מצד פועלי בניין, עוברי אורח או סתם אנשים עם ריח גוף רע? כולן נותרו ישובות על הכסא? ה-ל-ם. כיוון שהטרדות ותקיפות מיניות למיניהן הן עניין עולמי, פמיניסטיות רבות מכל רחבי העולם התעוררו ובמחאה לדבריו של אותו סאנגטי, יצאו לרחובות, וייסדו את מה שמסתמן כחג חדש של התנועה: ה"סלאט ווק", ובעברית "מצעד השרלילה".
מה עושים בחג הזה? נשים יוצאות לרחוב בלבוש פרובוקטיבי, ומבקשות לומר שהאחריות על תקיפה מינית היא אך ורק בידיו של האנס, וזה כלל לא משנה אם אישה בוחרת ללבוש בורקה או תחתונים וחזייה מתחרה אדומה. המצעד המדובר יצא לפועל כבר בטורונטו ובארצות הברית, ובקרוב ייערך גם ברחבי בריטניה.
מטרה נוספת ולא פחות חשובה של המצעד המדובר היא תפיסה מחודשת של בעלות על המילה "שרלילה". "המילה 'סלאט' הפכה לכינוי גנאי", אמרה אחת מיוזמות המצעד בבוסטון, "בדיוק כמו שלבחורה שאוהבת מין קוראים מופקרת, וכשהיא מתלוננת על אונס עושים לה את המוות בבית המשפט". הכיוון הפמיניסטי החדש הזה הוא מרענן, ושובר את התפיסה הרגילה של פמיניסטית שמוצגת כאשה נטולת סממנים נשיים, לבושה בבגדים פונקציונליים, וכל שהיא עושה זה לנופף בידה בחזייה בוערת.
לשרוף חזייה? למה שלא נלבש רק אותה
הו לא, היום החזייה מתלבשת בגאון על השדיים, ומשמשת כפריט לבוש ראשי ובעל משמעות של כוח נשי כמו אומר: "מותר לי להיות יפה, מותר לי להיות נחשקת ועוד יותר מותר לי להתלבש איך שבא שלי". ומה לגבי הגבר? ובכן, אתה פשוט תצטרך ללמוד לרסן את עצמך.
פמיניזם או לא, הנקודה במצעדים האלה ברורה מאוד: תמו ימי ה"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?" של דן אלמגור ו"התרנגולים". היום אף אחת לא אומרת "כן" עם חולצת הבטן שלה, עם שמלת המיני שלה או עם נעלי העקב שלה. וכן, אם אנחנו רוצות, אנחנו גם יודעות טוב מאוד לשתף פעולה. כל אלה מבקשים לומר שכשבחורה נראית מגה לוהטת כשהיא יוצאת ממועדון, ונופלת, לא עלינו, קורבן לתקיפה מינית - הדבר האחרון שהיא צריכה זה להצטדק על הבחירה האופנתית שלה במיני הקצר או אהבתה לסקס אחר כך בבית המשפט ובמשטרה.
בא לי לצעוק אני פרחה
מה שכן יכול היה להיות מעניין הוא לערוך מצעד כזה בישראל – מדינה שבה שאלת הלבוש הצנוע היא רחבה כל כך. מצד אחד נשים מתלבשות בלבוש חשוף באופן יומיומי מכורח מזג האוויר השרבי, ומצד שני בשכונות רבות במדינה גם מכנסיים ארוכים נחשבים לפריצות שדינה סקילה. לאילו תגובות ייזכו נשות ישראל כאשר ייצאו לרחוב במינימום לבוש ויזעקו אל תוך המגפון "בא לי לצעוק אני פרחה!"?
רוב הסיכויים שמהר מאוד יעברו גברברי ישראל מהלם הראשוני לקריאות גנאי, שריקות צורמניות ומיני קולות לא מתורבתים אחרים. אחרי הכל, אנחנו חיים במדינה שבה נשיא הורשע באונס.