אין תמונה
על שער גלאמור - ג'סיקה סימפסון, שספגה ביקורות על המשקל שלה, דקיקה מתמיד

 ארצות הברית גועשת. ולא, זה לא בגלל השורטס של מישל אובמה. הפעם מדובר בסיבה הרבה יותר דרמטית: בגיליון האחרון של מגזין גלאמור הופיעה דוגמנית במידות... נורמליות! אתם יודעים, כזו שאוכלת, ולא מסתובבת מבוהלת מכל גרם שנצמד לה לגזרה.

מדובר בליזי מילר, יפיפייה בת 20, בלונדינית עם חיוך שעושה לך חשק לדלג בשדה ולקטוף חרציות, עוסקת בדוגמנות מזה 7 שנים. לא תראו אותה על מסלולים או בקמפיין של פראדה, כי היא אמנם דוגמנית, אבל מבחינת עולם האופנה האישה המושלמת הזו מוגדרת כדוגמנית של "מידות גדולות". לא מידה 0-2 כמו מקלות הגזר הממלאות את דפי המגזינים. Plus-Size נקראת המידה שלה, מידה פלוס.

פלוס מה, אני שואלת את עצמי. פלוס ביטחון עצמי? פלוס הקימורים הנכונים? פלוס מי אתם שתעיזו להגיד לי שאני לא סקסית או יפה ככה? אני מניחה שכן, אני מניחה שזה בדיוק ה"פלוס" הזה שממקם את החיוך הקורן על הפנים שלה, חיוך של אישה שיודעת שהיא יפה, אישה שנוח לה בגוף שלה, אישה "בריאה, שעושה כושר ומנהלת אורח חיים נורמלי ובריא" – כמו שמילר עצמה תיארה זאת.

ליזי מילר היא אישה במידה 42 ולפעמים 44. במציאות, מדובר במידה של אישה ממוצעת, גם בארה"ב, גם בבריטניה, גם אצלנו – אבל בעולם של מעצבי צמרת ואטריות מסלול, מדובר בכמעט פשע. ובאמריקה כמו באמריקה, שום דבר לא נשאר בגודלו הטבעי, וכך קיבל התצלום של ליזי היפה והסיפור שלה את השם התקשורתי של השבוע: "האישה מעמוד 194". מדובר במספר העמוד שבו מופיעה התמונה שלה בגלאמור של ספטמבר, והוא גם הנושא המרכזי שעליו מדברים מאז שהונח הגיליון בדוכנים.

לא רק שליזי הצטלמה בעירום חלקי (חוטיני זה בגד?) אלא גם רואים לה את הביטנונת, ורואים שיש לה קימורים, ורואים שהיא מאושרת ורואים שהיא נושאת את הגוף שלה בביטחון ובחן ובקיצור, רואים אישה.

אין תמונה
ליזי מילר יפה וטבעית (מתוך מגזין גלאמור)

התמונה שנגעה בעצב חשוף

הדיון הסוחף על האישה מעמוד 194 התחיל כשמערכת המגזין הוצפה – כבר בשעות הראשונות אחרי צאתו – בתגובות יוצאות דופן של קוראים: חיוביות ונלהבות, מתמוגגות ומכירות תודה על פרסום התמונה. עורכת המגזין סיפרה על התרגשות ודמעות בעיניים.

התגובות גלשו גם לדיוני רשת בפייסבוק, בטוויטר, בבלוגים, וגם לתכניות הבוקר והעיתונים השונים. תמונתה של מילר נגעה בעצב חשוף, אבל נראה שהחיוך הגדול על פניה והשלמות העצמית שהיא מקרינה עשו אפקט גדול יותר ממה שעשתה הגזרה הבלתי חטובה שלה.

 מה שזעזע את עולם האופנה הייתה העובדה הפשוטה שמילר מסתובבת לא רק עם עודף קילוגרמים, אלא עם עודף ביטחון עצמי, דבר שלפעמים חסר גם לנשים במידה 36. היא נראית מאושרת, מלאת ביטחון, חייכנית, אוהבת חיים – וזה הדבר הכי סקסי בעולם. גם המגיבים ברשת אוהבים אותה: "יפיפייה, נהדרת, אישה אמיתית, נפלאה!". המחמאות שמילר קיבלה השבוע מהגולשים היו יכולות לתחזק אגו של שישה אנשים לפחות, ולאורך זמן.

לפני כמה חודשים סיפרנו לכם איך הכריז אחד העיתונים הגדולים בארה"ב שהקימורים הנשיים חזרו ובגדול. לא שהם אי פעם נעלמו, פשוט התעלמו מהם. היו מי שייחסו את זה לפופולריות הגואה של סדרת המופת "הגברים של שדרות מדיסון", שהחזירה למסך, ואחריו למגזינים ולחנויות הבגדים, את סגנון הלבוש של שנות החמישים והשישים של המאה שעברה, והזכירה לכולם כמה יפה נראית אישה בחצאית צמודה שמדגישה את הגזרה הנשית שלה, את הקווים הרכים של צללית הכוללת שדיים, ישבן, ירכיים וקצת בטן.

אין תמונה
הנשים של מחוז מדיסון. גזרות נשיות, קימורים נשיים

 התקשורת הזכירה בהקשר הזה את כריסטינה הנדריקס (Mad Man) את סקרלט ג'והנסן, וכמובן את ביונסה. כולן נשים יפות ועגלגלות. האם תשומת הלב שעוררה ליזי מילר בגלאמור תעשה את המתבקש ותשנה את כללי המשחק? אני בספק. למרות שהניו יורק פוסט הגדיל וכינה אותה "דוגמא מושלמת של אנושיות", הדרך עדיין רחוקה. תמונתה של מילר ליוותה כתבה שנושאה היה "דימוי הגוף ואיך להרגיש נוח עם עצמך". השינוי האמיתי יקרה רק כשתמונה כזו תתפרסם בלי קשר לדיון כזה או אחר על משמעותה של גזרה מוקפדת או משטר אכילה או קבלת העצמי.

עולם האופנה לא הולך ליישר קו

לא, אף בית אופנה גדול לא יחליט מחר בבוקר להתחיל לצלם או להציג את הדגמים של קולקציית חורף 2009 או קיץ 2010 על דוגמניות במידה של ליזי מילר, זה פשוט לא יקרה. לעולם האופנה חוקים מגלומנים משלו. אבל על העולם שלנו יש לנו קצת יותר שליטה, ובשנים האחרונות האותנטיות של הגזרה הנשית והאנושית מתחילה לתפוס את מקומה חזרה בחיינו. תמיד יהיו מי שיעבירו ביקורת, יעקמו את האף, ינסו לעצב אותנו מחדש. שרק יעיזו.

אנחנו פה, עם הקימורים ועם הביטחון העצמי ואת החיוך הענק על הפרצוף, גם על הפרצוף שלי, אפילו אנה וינטור וסרגל המידות שלה לא יצליחו למחוק.