אי שם מעבר לקשת: הקסם שבגוואטמלה
מיערות העננים, עבור לאיזורי גידולי הקפה המרהיבים ומערות נטיפים ועד עיר קסומה שקפאה מהמאה ה-18. מסע מלכת המדבר יוצא השנה אל "ארץ הקשת בענן", גוואטמלה, למסע בלתי נשכח וחד פעמי


'או-הא-טז-מאל-הא' בשפת בני הקיצ'ה (Quiche) המקומיים, משמעו 'ההר הפולט מים'. מכאן נלקח שמה של המדינה, שנחשבת למדינה האינדיאנית ביותר ביבשת. בגוואטמלה נמצאים בני שבט המאיה, אותה תרבות מפורסמת שקרסה אי שם בשנת 900 לספירה. האינדיאנים מהווים כ–30% מהמדינה, כאשר שאר התושבים הם שילוב בין אינדיאנים ואירופאים, שנוצר כתוצאה מהכיבוש הספרדי הארוך. התמהיל המיוחד הזה בין אירופאים ואינדיאנים, מתבטא בחיי היום יום בשילוב של האמונות ובמנהגים אחרים.
תרבות המאיה והאינדיאנים
באזור זה של מרכז אמריקה, התפתחה ב–2000 לפנה"ס תרבות המאיה המסתורית והמפורסמת. עולם המאיה הוא הבסיס לכל האמונות, המחשבות של האדם האינדיאני, והוא הבסיס לעיסוקו ולמגוון האריגים הצבעונים שנלבשים על ידם. המאיה, הביאו לעולם לוחות שנה מדויקים, ותחזית של ליקוי ירח וחמה לאלפי שנים קדימה. הם בייתו את התירס, הפלפל, הקקאו ובנו בתוך הג'ונגלים ערי ענק ופירמידות בגבהים של 80 מטר ויותר. כתב ההירוגליפים של המאיה, מאפשר לנו היום, לחקור ולשפוך אור על אורח חייהם בעבר עד לרמה בה אנו מסוגלים לדמיין כיצד הם חיו. כך למשל, משחק הכדור המפורסם של המאיה, היה ממשחקי הכדור הראשונים בהיסטוריה האנושית ובו מי שניצח, הלך להקריב את עצמו לאלים. בסביבות 900 לספירה קרסה תרבות המאיה מסיבות שונות ומאז ועד 1523 חיו בגוואטמלה שבטי אינדיאנים ללא שלטון ראשי.
הכיבוש הספרדי

גוטאמלה היום


בשטח של 108 מיליון קמ"ר (פי 5 משטחה של ישראל) ישנו פיזור אוכלוסין, שמשאיר את מרבית השטחים ללא תושבים, וכך מתאפשר לנו, במלכת המדבר, לחוות עולם טבע בראשיתי לחלוטין: מהרי געש הפעילים (39 הרי געש) שנמצאים מכל עבר, דרך רכסי ההרים של הקוצ'ומטנס (Cuchumatanes) עד למישורים של הגו'נגלים העבותים. בין כל אלה, נמצא אזור הרכס המרכזי הירוק, שמכוסה ביערות ענננים ובגידולי הקפה המפורסמים. מזג האוויר הטרופי הנעים, שקיים במדינה במשך השנה כולה, הופך את המדינה לחגיגה של ירוק, כך שלא מפתיע שבשפת המאיה יש אין ספור שמות וכינויים למילה ירוק. האקלים הנוח העניק לה כינוי נוסף - "ארץ האביב הנצחי".
בשנת 1821 הוכרזה גואטמלה כמדינה עצמאית ומאז היא מחפשת זהותה הלאומית. כמדינה שהייתה תחת כיבוש ארוך, והמשיכה להיות החצר האחורית של ארה"ב במהלך המאה ה–19 וה–20, ושחוותה בחצי השני של המאה ה–20 מלחמת אזרחים קשה, מנסה היום גואטמלה להתאחד מחדש, ולייצר את הגואטמלטקי החדש. השילוב בין האמונות השונות והמנהגים השונים של אזרחי המדינה, הופכים את התהליך למורכב אך יציב.
בין הסמלים של גואטמלה, ניתן למצוא את הסמל שמסמל יותר מכל את עתידה של המדינה, והוא דווקא היא – אישה. ריגוברטה מנצ'ו שמה. גווטאמלית בת 33 שקיבלה באוקטובר 1992, במלאת 500 שנה לגילוי אמריקה, את פרס נובל לשלום. היא אולי העתיד של המדינה המיוחדת הזו
מסע מלכת המדבר בגואטמלה
