כשרומי רות נזכרת בילדות שלה היא זוכרת מסדרונות לבנים וקרים של בתי חולים, מיטות חולים וריחות אוכל לא מגרים, היא זוכרת שהיא מביטה במראה ורואה ילדה בת 4 קירחת. כיום היא נמצאת 13 שנים ארי הנס הרפואי שקרה לה ואי אפשר לנחש שמאחורי הדוגמנית היפייפיה בת ה-17 יש כזה סיפור עצמתי.
"לא תמיד הייתי הילדה הכי יפה בגן. לא תמיד הייתי רומי של היום" כתבה בעמוד הפייסבוק שלה, "פעם הייתי כזאת קטנה, פגיעה. הייתי ילדה. ואם תשאלו אותי איך אני מגדירה ״ילדות״? אם תשאלו אותי מה הזיכרון הראשון שלי. אני אגיד לכם מסדרונות לבנים וקרים, מיטות חולים מתגלגלות, אורות תקרה מסנוורים, ריחות אוכל לא מגרים. אלה הדברים הראשונים שהחושים שלי חוו. ולכבוד יום המודעות הבינלאומי החלטתי שעכשיו, אני מוכנה לספר את הסיפור הקטן מתוך רבים שלי".
"אמנם לא הייתי המקרה הכי קשה במסדרון, אבל הייתי נס, נס רפואי קטן. אור קטן בתוך חשכה גדולה. שמעתי המון דברים בחיים שלי, כמו: 'היא לא זוכרת כלום. היא הייתה קטנה...' מפליא למה הזיכרון האנושי מסוגל לא? לא הרבה יודעים מה זה אומר להיות חולה סרטן (לשעבר). לא כולם יודעים שגם אחרי שזה נגמר.. זה אף פעם לא באמת נגמר. כי הזכרונות, הצלקות והפחדים. הכל נשאר איתך. אבל היום אני יכולה להגיד בלב שלם שהחוויה הזאת לימדה אותי המון.. ביגרה אותי, חישלה אותי. והעניקה לי ערכים. הדבר הזה, הפך אותי למי שאני היום. ואני גאה במי שאני ובמה שעברתי. אני רומי, בת 17. והיום אני חוגגת 13 שנה לניצחון. הכי גדול שלי, לניצחון הפרטי והפנימי שלי".
צפו בקטע המלא מתוך פאולה וליאון