"יושב מול המסך ואוכל חביתה": כך פחות או יותר נראו הפוסטים בפייסבוק בערבים בהם שודרה "מאסטר שף". כש"בייק אוף ישראל" עלתה, ציפיתי שברשתות החברתיות יעלו סטטוסים דומים, רק שבמקום ביצייה, יופיע שם מילקי או כל קינוח ביתי לא מרשים אחר. במקום זאת, במקביל לשידור פרק הבכורה של תכנית האפייה, הפיד התמלא בבדיחות על הגזרה של קרין גורן ועקיצות נבזיות על מה שהגולשים מערכים שהם הרגלי האכילה שלה.
אם נכנסתם בשביל להמתיק את היום בשמחה לאיד, אתם מוזמנים לתפוס כיוון. אין לי שום כוונה לצטט את מי שבחר להקניט אותה, ואת המרכיבים לקציפה הזאת אתם גם די יכולים לנחש לבד: קרין גורן לא לובשת מידה אפס, קרין גורן מעיזה לאכול עוגות. ועזבו שהמקצוע שלה הוא קונדיטוריה או שהיא שופטת בתחרות אפייה - אישה שלא מתביישת לאכול מול המצלמה? מה קרה, נגמר הלחם הקל?
שמעו, אני לא אתחסד. גם לי יוצא ללעוג לשומן, לרוב אני משתדלת לא לעשות את זה בפייסבוק, למרות שבימים רעים - גם לי בורח. אם הייתי באמת ובתמים מאמינה שמשקל עודף זה סבבה, סביר להניח שלא הייתי מתפוצצת מסלט בצהריים ומושכת רצועות TRX בערב. אבל שימו לב, גורן לא עברה פאט-שיימינג, היא עברה פוד-שיימינג: ניסיון לבייש אותה על זה שהיא מעיזה לאכול. בינתיים, לא ראיתי ולו סטטוס אחד שמתייחס לעודד ברנר (המתחזק דד בוד למופת) או רן שמואלי (בעל מידות גדולות משל גורן). הם יכלו להמשיך ליהנות מהטעימות בשקט, מקסימום בהמשך יסתירו את הכרס עם עניבה היתולית.
מתכונים, שופטים ועמודי אינסטגרם מעולים. "למתחם בייק אוף ישראל" >
אז למה לגורן חיברו תיאורים כמו "בולסת", "זוללת", בעוד שמושיק רוט, נניח, מ"משחקי השף" הוא שובי דובי חמודי? כי לנשים אסור לאכול בפומבי. דאא. בטח אם הן לא רוכשות את הבגדים שלהן בפוקס קידס. נשים, לא משנה באיזה מידה, שאוכלות בחוץ, תמיד נבחנות. גם בלי לשים לב רבים מאיתנו מציצים לראות מה הן אוכלות וכמה נשאר בצלחת. זה אפילו החומר שעשויים ממנו אייטמי רכילות. אבל נשים מלאות שאוכלות בחוץ? הן כבר נתפסות כגרגרניות שלא מצליחות לגבור על התיאבון המפלצתי שלהן. חסרות בושה וחסרות מעצורים עצמיים. במרחב הציבורי הציפייה מהן היא לנשנש חסה ולשתות דיאט קולה. שיהיו זללניות בבית שלהן.
החטא של גורן הוא כפול. לא רק שהיא מרהיבה עוז לאכול מול המצלמות, כשלמעלה ממיליון אנשים צופים בה מכניסה אוכל לפה, לועסת ובולעת אותו, אלא שהאוכל הזה הוא לא חיוני. היא לא צריכה את פרוסת העוגה הזאת בשביל החלבון ובניית השריר, היא לא חייבת לצרוך אותה כדי לשרוד, למען "החיים עצמם". הקינוח הזה הוא בגדר מותרות, ולפי חלק מהגולשים - מדובר במשהו שהיא לא יכולה להרשות לעצמה. וגורן לא מפסיקה שם. היא לא לוקחת ביס נבוך ומסבירה שאחר כך תשלם עליו בשעות של חדר כושר, במקום זאת היא מתענגת עליו, היא נהנית, כיף לה (או לא. תלוי במתמודדים). העונש לא מאחר להגיע: מי שלא קרא לה שמנה כינה אותה משוגעת.
החופש של גורן לאכול מתוקים מבלי לספק הסברים או להתנצל קוראת תיגר על כמה תפיסות חברתיות. היא לא מחכה לזכות דיבור, לא צנועה וקטנה ופטיט והיא לא זוללת ממתקים בחושך. במקום להעביר עליה ביקורת, אנחנו צריכות לאמץ את הגישה ולטפח את ההנאה מאכילה נשית. לגנוח מפרוסת עוגה ולגנוח מסקס ולא להרגיש אשמה על רגע של אושר, אעלק לא מוסרי.