המשנה הפמיניסטית של ברק אובמה

בסוף השבוע האחרון התפרסם במגזין גלאמור טור אישי, מיוחד ומעורר השראה העוסק במעמד האישה, על הטור חתום נשיא המעצמה האמריקאית, ברק אובמה. בטקסט של כ-1,500 מילים הוא סוקר את ההתקדמות במעמדן של הנשים בארה"ב במאה השנים האחרונות, וקורא לגברים להילחם בסקסיזם ולדרוש שיוויון כי "כשכולם שווים, כולנו חופשיים יותר". הטור כולל גם כמה אמירות די רדיקליות, למשל, התייחסות לזכותן של נשים לבטא את המיניות שלהן מבלי להיענש.

הטור נפתח בתמורות בחייו של אובמה עצמו עם המעבר לבית הלבן. בניגוד לתקופה בה כיהן סנאטור, ובילה זמן רב מחוץ לבית, מאז שנבחר לנשיאות לוקח לו 45 שניות בלבד לעבור מהבית לחדר הסגלגל. הקרבה הפיזית הזאת, לדבריו, מאפשרת לו להיות אב מעורב יותר בחייהן של בנותיו. "זה לא תמיד קל, לראות אותן מתכוננות לעזוב את הקן", הוא כותב. "אבל אני אופטימי כי זו תקופה יוצאת להיות בה אישה. ואני לא אומר את זה רק כנשיא, אלא כפמיניסט".

"במהלך שנות חיי הייתי עד למעבר מתקופה בה נשים הוגבלו לתפקידים זוטרים עם שכר נמוך - למצב שבו לא רק שהנשים מהוות כמחצית מכח העבודה אלא מובילות סקטורים שלמים: החל מספורט ועד מדע החלל, מהוליווד ועד בית המשפט העליון. ראיתי כיצד נשים זוכות בחירות לקבוע איך הן רוצות לחיות את חייהן, חלפו הימים בהם אישה נזקקה לבעל כדי לקבל כרטיס אשראי. למעשה, יותר ויותר נשים - רווקות או נשואות - הן עצמאיות כלכלית".

"עזרתי עם הבנות, אבל זה היה לפי התנאים שלי"

אובמה מבקש שלא נתעלם מההישגים הללו, כי רבים נלחמו ונלחמות עד היום כדי לממשם, אבל הוא ודאי לא מאמין שכל מה שצריך לעשות - נעשה. הוא מציין שהוא עושה כל שבכילותו ברמה החקיקתית כדי לקדם נשים, החל משכר שווה ועד להגנה על אמהות בשוק העבודה. ובכל זאת, זה הדבר החשוב ביותר לא קשור לחוקים: הוא קשור לתודעה.

למרות השינוים, אומר אובמה. אנחנו עדיין כלואים באותה תפיסה סטראוטיפית שמכתיבה איך גברים ונשים אמורים להתנהג. "הסטראוטיפים האלה משפיעים על האופן שבו ילדות צעירות רואות את עצמן, וגורמים להן להאמין שאם הן לא נראות או מתנהגות באופן מסויים - הן שוות פחות".

"האנשים החשובים בחיי תמיד היו נשים", הוא ממשיך. "אמא שלי היתה אם יחידנית שחלק ניכר מעבודתה הוקדש להעצמת נשים במדינות מתפתחות. סבתא שלי, שעזרה לגדל אותי, טיפסה את דרכה במשרה בבנק עד שנתקלה בתקרת הזכוכית. ראיתי כיצד מישל מנסה לאזן בין הדרישות שמציבה קריירה תובענית לבין חיי המשפחה. איך היא מתמודדת עם פשרות שיש לעשות, בעוד שאיש כמעט אינו ערער על הבחירות שלי".

"כשהבנות שלנו היו קטנות, ביליתי הרבה מחוץ לבית, מתוקף היותי מחוקק, תוך כדי שאני מלהטט עם תפקידי כמרצה למשפטים באוניברסיטה. אני נזכר בתקופה הזאת יכול לראות את זה: עזרתי - אבל זה היה לפי לוחות הזמנים שלי ובתנאים שלי. העול נפל בצורה חסרת פרופורציות ובאופן לא הוגן על מישל".

אובמה מספר שתמיד תפס את עצמו כגבר המכיר במגבלות המוטלות על נשים, אבל רק כאשר הפך לאב לשתי בנות פיתח מודעות נרחבת יותר לנושא הסטראוטיפים. "גדלתי ללא אב והקדשתי זמן רב כדי להבין מי אני, איך העולם מקבל אותי. קל מאוד לספוג מסרים מהחברה לגבי גבריות ולהאמין שיש דרך נכונה ולא נכונה להיות גבר. אבל ככל שבגרתי הבנתי שהתפיסה שלי של מה זה אומר להיות בחור קשוח או בחור מגניב לא מייצגים אותי באמת.

"החיים הפכו להרבה יותר קלים כשהתחלתי להיות עצמי. אז אנחנו צריכים לפרוץ את המיגבלות האלה. אנחנו צריכים לשנות את האמונה שצריך לגדל ילדות להיות מאופקות ואת הבנים להיות אסרטיביים, להפסיק לבקר את הבנות שלנו אם הן משמיעות את קולן ואת הבנים שלנו אם הן מזילים דמעה. אנחנו צריכים צריכים להפסיק להעניש נשים שמבטאות את המיניות שלהן ולשבח גברים המבטאים את שלהם".

אובמה ממשיך ומונה רשימה של אמונות שהגיע הזמן להיפטר או לשנות אותן. בין היתר, להמשיך לפעול לשינוי הגישה הסלחנית שמאפשרת הטרדה יומיומית של נשים במרחב הציבורי או ברשת, אך גם לשנות את גישתם של גברים שמרגישים מאויימים מנשים מצליחה; להפסיק להאדיר גברים שמחליפים חיתולים או ללעוג לאבות שבוחרים להישאר בבית ולהעניש אמהות עובדות; להפסיק להעריך תכונות כמו שאפנות או תחרותיות - אלא אם כן מדובר בנשים. "זו אחריותם של גברים להילחם בסקסיזם", הוא מסכם. "ולשאוף למערכת יחסית שיוונית בתור בני זוג".