חלק מהתמונות טושטשו על ידי מערכת mako נשים.
"כשאמרתי לאנשים שאני צלמת עירום, אנשים היו בטוחים שאני רואה ציצי ותחת כל היום, שזה פורנו. בגלל זה שיניתי את ההגדרה לצלמת נשיות", מספרת טלי ז'ורבליוב, צלמת בת 25 מראשון לציון בשיחה עם mako. לדבריה, היא מעולם לא חשבה שתמצא את עצמה מצלמת נשים, לפעמים כאלה שעברו הטרדה מינית או עם הפרעות אכילה, ושהיא זו שתלמד אותן - דרך הצילומים - לאהוב את עצמן מחדש.
"קניתי את המצלמה הראשונה שלי בתיכון, סתם מתוך תחביב, וצילמתי מה שבת 14 מצלמת - פרחים ודשא, ויותר מאוחר ברים ומסיבות". אחרי השחרור הבינה ז'ורבליוב שהיא רוצה להתקדם: "החלטתי ללמוד תואר בצילום בוויצו חיפה. היה שם מרצה ששנא כל עבודה שהגשתי, והייתי ממש מתוסכלת".
אבל דווקא תחושת התסכול, לדבריה, קידמה אותה בסופו של דבר: "יום אחד קמתי והחלטתי לא לוותר עד שאעשה משהו שהוא יאהב - רציתי לצלם פורטרט של החברה הכי טובה שלי. ואז היא נכנסה לחדר ערומה ואמרה לי 'צלמי'. אמרתי לה שתתלבש והיא סירבה. היא אמרה שגם ככה זה צילום רק של הפנים שלה. ואז היא ביקשה שאצלם אותה בעירום. הגשתי לו את הצילום שלה והוא עף על זה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא אהב משהו שהגשתי, הוא הסתכל ואמר: 'זה, זה מה שאת צריכה לעשות כל החיים'". הוא ישב איתי ועזר לי לערוך את התמונות, כיוון אותי לספרי צילום ולצלמים שעוסקים בעירום, והכניס אותי לתחום".
לאחר שלושה חודשים החליטה ז'ורבליוב לעזוב את הלימודים ולהתחיל להתמקצע בתחום, אבל גם אז היא חששה שלצילומי עירום לא יהיה ביקוש: "עשיתי צילומי היריון וזוגות ובין לבין צילמתי חברות בעירום. אבל ככל שצילמתי יותר הבנתי שהמבטים שאני מקבלת מהלקוחות הם של אושר. התחלתי לשווק את זה יותר כתהליך ופחות כ'צילומים'".
הבחירה להתעמק רק בצילום נשי הייתה לה ברורה די מההתחלה: "ניסיתי לצלם גברים וזה היה נורא שונה. אישה מגיעה כדי לעבור תהליך מסוים, היא מגיעה ממקום רך ומוכן, וגבר מגיע ממקום הרבה יותר פשוט. הם היו מבקשים תמונות עם גיטרות שמסתירות את איבר המין וזהו. זה פחות דיבר אליי, רציתי לצלם בתאורה טבעית, בחוץ. יש בזה גם משהו מפחיד להיות עם גבר בצורה אינטימית כזו והעדפתי להימנע".
בהתחלה, היא אומרת, היה לסביבה לא קל לקבל את המקצוע שלה: "אנשים לא הבינו בכלל מה אני עושה ולמה. בן הזוג שלי דחף אותי להתחיל. הוא אמר לי שהוא מאחוריי, שהוא מאוד גאה בזה. למשפחה שלי היה מוזר בהתחלה, אמא שלי שאלה אותי 'למה הן צריכות את זה'. אבל הייתה מתקשרת אליי ואומרת 'התמונות שפרסמת כל כך מיוחדות'".
ואכן לא עבר זמן וההצלחה הגיעה: "זה עבר מפה לאוזן. הבנתי שאני עושה משהו שהוא שונה, שהוא טוב. בשנה הראשונה חשבתי שאני לא אכניס כלום ורק אוציא", מציינת ז'ורבליוב, "אבל עליתי נורא מהר. מבחינתי אני רוצה להרוויח מיליונים עוד שנה. עוד שלוש שנים מהיום אני רוצה להיות אימפריה. לפתוח חברה בע"מ, ושיהיו מתחתיי עשרות צלמים שיצלמו גם גברים וגם נשים - בדיוק באותו קונספט, ושיצלמו גם את הקהילה הגאה".
מה הסיפורים שהכי זכורים לך ממצולמות?
"היו לי מקרים של התעללויות מיניות או הפרעות אכילה. הייתי מגיעה לצילומים וכמעט בכל פעם יוצאת עם תחושות כבדות. לקחתי את זה איתי. היום אני יודעת להתמודד עם זה. אני מבינה שנשים בעולם עוברות המון דברים לא פשוטים, ואני שם, חיה את זה איתן, מצלמת אותן, בוכה איתן, מחייכת איתן ואז הולכת הביתה וזה נגמר. אני הייתי במערכת יחסים רעילה ויצאתי ממנה. הייתי אדם שלוקח דברים באופן שלילי ושיניתי את זה. אני מרגישה שפיתחתי כלים שאני יכולה להעביר אותם לאחרות".
"הרגשתי שאין דבר יתר מושך ממני"
טליה, בת 23 מבני ברק, חזרה בשאלה, וכיום היא בעיצומו של טיול בפלורידה. שנים היא סובלת מהפרעות אכילה: "אני עם זה מאז שאני זוכרת את עצמי. מגיל 10 או 11. המלחמה היא יומיומיות לא להרעיב את עצמי". יום אחד, היא מספרת, חברה סיפרה לה על ז'ורבליוב. "בתקופה הזו ממש הרגשתי רע עם איך שאני נראית וסבלתי. אמרתי שאני אלך אליה. חשבתי שיהיה לא נעים ואתבייש, אבל זה מאוד הרים לי, גרם לי להרגיש שאין דבר יותר מושך ממני".
"כמובן שהאופוריה הזו עוברת", היא מציינת, "אבל נשמרו לי חלקים קטנים ממנה - התחלתי להסתכל על עצמי במראה. היא צילמה אותי כשאני מחייכת ואני לא אוהבת לחייך, היא שינתה את זה. אני רוצה להיות שלמה עם עצמי והצילומים האלה מאוד עזרו. היום, למשל, אני יודעת שגם אם אני בבולמוס אכילה זה בסדר, אני נותנת לעצמי. זה תהליך".
גם נטשה גול, בת 24 מראשון לציון, הכירה את ז'ורבליוב דרך מכרים והגיעה אליה כדי "לחנוך את גופה מחדש": "עברתי איתה שישה סשנים. לא כולם בעירום. התחלתי בצילומים רגילים כדי לפתח את החיבור לגוף שלי. אני חושבת שלעמוד מול מצלמה זה עוזר לביטחון, לבושה או לא לבושה. בנובמבר עשיתי צילומי עירום לראשונה. פעם לא הייתה לי בעיה כזו, האינסטגרם שלי היה מאוד חושפני, רק שמאז הגוף שלי עבר המון שינויים. חליתי באנדומטריוזיס, הפסקתי להתאמן ועליתי במשקל. אני אדם מאוד דרמטי אז רציתי לקבל את הגוף שלי גם במצב הזה".
גול התמודדה גם היא עם הפרעות אכילה, מהן החלימה לפני כמה שנים: "הייתי במשקל 42, כיום אני שוקלת 90, אבל אני הרבה יותר בריאה. יותר קל לי לזוז. הגישה של טלי היא שהכל יפה, שבהכל יש משהו טוב. אצל טלי אין דבר כזה להכניס את הבטן", היא מוסיפה, "היא תנסה לעודד אותך להיות כמה שיותר את, לצחוק, והכל באווירה כיפית. היום אני מאוד אוהבת את הגוף שלי, מאוהבת בו".