"השלמתי טריאתלון במהלך טיפולי הכימותרפיה שלי לסרטן השד"

בקיץ 2015 מצאה ליז או'ריורדן, כירורגית שד מבריטניה, גוש באחד השדיים שלה. "הסתכלתי על המסך וידעתי שזה סרטן", היא נזכרת. "ידעתי שאצטרך כימותרפיה וכריתת שד". אלא שכבר באותו רגע היא קיבלה את ההחלטה לא לתת למחלה להגדיר אותה והציבה לעצמה מטרה שגם לאנשים בריאים היא לא פשוטה.

ליז, שהייתה אז בת 40, נרשמה כמה חודשים לפני האבחון לתחרות טריאתלון והחליטה לא לפרוש מהאימונים, ההכנות והתחרות למרות הטיפול הכימותראפי המתיש אליו נכנסה. "לא רציתי שהסרטן ייקח ממני הכל", אומת או'ריורדן, כיום בת  44. "זה פגע בעבודה שלי, כי לא יכולתי לנתח במהלך הטיפולים, זה לקח ממני את השיער שלי ופגע בפוריות שלי. אז חשבתי לעצמי שאני חייבת לשמור לעצמי משהו שהוא שלי". 

היא לקחה את הזמן באימונים והקשיבה לגוף שלה ובשלב מסויים אפילו הייתה צריכה לשכנע את מארגני הטריאתלון לאפשר לה להשתתף. "הודעתי להם שאני הולכת לעשות את זה מאוד לאט, אבל גם מאוד בטוח" אמרה, "בעלי הוא גם רופא והבטחתי שהוא יהיה איתי כל הדרך כדי לוודא שהכל בסדר איתי. התחייבת שאם ארגיש חולה אפסיק ובסופו של דבר הסכימו שאשתתף". 

ההתמדה שלה השתלמה, ולמרות שהטריאתלון היה מתיש פיזית, השלמתו נתנה לאו'ריורדן תחושה של העצמה. "לקח לי בערך 45 דקות להשלים את חמשת הקילומטרים האחרונים של הריצה, אבל כולם מסביב הריעו לי ובכיתי בקו הסיום. בעלי היה שם בשביל לפגוש אותי ואני רק חשבתי לעצמי 'איך יכול להיות שאני, הבחורה ששנאה ספורט בבית הספר, מסיימת טריאתלון בזמן כימותרפיה?'" 

מאז האבחון השלימה או'ריורדן לא פחות משמונה אתגרים פיזיים יוצאי דופן כולל תחרות איש ברזל, רכיבה של 100 קילומטרים על אופני טנדם ומרוץ יוקרתי בדולומיטים האיטלקיים שנפרס לאורך 138 קילומטרים. 

"אומרים ששפעילות גופנית יכולה להפחית את ההשפעות של הכימותרפיה ולהפחית את הסיכוי להישנות של המחלה", היא אומרת. "אבל עבורי זה היה בעיקר בכדי להרגיש בריאה ולשכוח שיש לי סרטן". 

לצערה של או'ריורדן, בחודש מאי שנה שעברה היא אובחנה בשנית ונאלצה להיכנס שוב לסבב של טיפולים, ניתוחים וכימותרפיה במהלכם הוסרו גם השחלות שלה והיא החלה לקחת תרופות בתקווה למנוע את חזרתה של המחלה פעם נוספת. 

לדבריה, פעילות גופנית - אם זה עושה ריצה איטית או מרוץ אופניים אינטנסיבי - סייעה לה להישאר חיובית ואופטימית לגבי העתיד. "אני לא בתחרות עם אף אחד, אני עושה את זה בשבילי" היא אומרת, "זו הדרך שלי לשמור על עצמי חזקה ולדעת שאני אוכל להתמודד עם הסרטן אם הוא שוב יחזור בעתיד".