ביום חמישי האחרון דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי הקומיקאי המפורסם לואי סי קיי אונן לעיניהן של נשים ללא הסכמתן. בחודש שעבר שמענו האשמות לגבי הכתב הפוליטי מארק הלפרין שאונן לעיניהן של עובדות במשרדו, ועל הטענות המחרידות נגד הארווי וויינשטיין לפיהן הוא עינג את עצמו ופלט זרע לתוך עציץ מול עיניה של עיתונאית. לאור כל ההאשמות הללו עולה השאלה: מה כל כך אירוטי בלאונן מול אדם שמביט במחזה בהלם, אימה או גועל?
״זה לא אקט מיני כמו שזה אקט אלים״
אלכסנדרה קאטהאקיס, סקסולוגית ומנהלת ב"מרכז לסקס בריא", מסבירה למגזין ה"רולינג סטון" שלהכריח מישהו לצפות בך מאונן זה לא קשור לסקס. "זה לא אקט מיני כמו שזה אקט אלים", היא אומרת. "מה ש'מדליק' את האדם שנוגע בעצמו זו ההשפלה של מי שנחשף אליו. זה זעם אירוטי שבא לידי ביטוי בצורה סאדיסטית, והתגובה שהוא מקבל מדליקה אותו כי היא קשורה בכוח ובשליטה שיש לו על מי שנחשף אליו".
הסיבה לכך שמישהו יבצע תקיפה מינית שאינה אלימה, כמו חשיפה של איברים מוצנעים, במקום לבצע תקיפה מינית אלימה כמו מישוש או אונס, קשורה בגבולות עצמיים שהתוקף מציב לעצמו. "באופן כללי, מטריד לא-אלים לא יחצה את הגבול הזה. אונס הוא מעשה יותר פתולוגי ויותר פלילי. חשיפה של איברים מוצנעים בפומבי היא התנהגות גסה והאישום הוא התערטלות. אונס הוא פשע", היא מסבירה; "אפשר לומר שהאדם שחושף את עצמו שולט יותר בדחפיו".
עם זאת, גם אם המטריד לא מרגיש שהוא עובר את הגבול לאלימות, אלה שנחשפים ונחשפות אליו עדיין משלמים מחיר נפשי. "בשביל הקורבנות מדובר בטראומה אמיתית", אומר דר' הרננדו צ'אבס, סקסולוג וחוקר. "קשה להן לנתק את עצמן מהסיטואציה. הן עלולות לספוג את הבושה, להפסיק לבטוח בגברים או לא לבטוח בכך שאחרים יכבדו את הגבולות הפרטיים שלהן. הן עלולות אפילו לשאול את עצמן מדוע שמו את עצמן בסיטואציה הזו״.
בעוד שהסיפורים מושתקים על ידי אנשים בעמדות מפתח שמקבלים תשלומים הולמים, לפושעים מפורסמים וחזקים אין הרבה סיבות לרצות להשתנות. "בואו נהיה כנים, אנחנו חיים בחברה שמגלה סלחנות כלפי הפושעים הללו", אומר צ'אבס. הדבר הזה מעודד את ההתנהגות התוקפנית שבסופו של דבר היא הרסנית כלפי אותו המטריד. "הבן אדם מאבד את השליטה בסוף. הוא מעורב בהתנהגות שאינה הולמת ואינו יכול להפסיק – עד שהוא נתפס, ואז כל העולם מתהפך עליו", אומרת קאטהאקיס, שדיברה על התופעה הזו במדור "דה קאט" בחודש שעבר.
״גברים שחושפים את עצמם בפומבי לא יודעים איך להתנהג בצורה מינית״
במכתב ארוך שהתפרסם ביום שישי, סי קיי אישר את טענות הנשים והודה שהשתמש בכוחו לרעה. "באותו זמן אמרתי לעצמי שמה שעשיתי זה בסדר, כי מעולם לא הראיתי לאישה את הזין שלי בלי לבקש", הוא כתב. "אבל מה שלמדתי מאוחר יותר בחיים, מאוחר מידי, זה שכשיש לך השפעה על מישהו, לבקש מאותו אדם להסתכל על הזין שלך זו לא שאלה. זה מצב קשה ומביך בשבילם". סי קיי גונה על כך שגילה הבנה ל"מצב המביך" שבו עמדו המתלוננות רק עכשיו, כשגינויים מימין ומשמאל מאיימים להרוס לו את הקריירה, אחרי שנים שבהן המעיט בחומרתן של ההאשמות. "אני חושבת שהמכתב של סי קיי הוא מעניין", אומרת קאטהאקיס. "נראה שהוא מבין שמה שהוא עשה היה בעייתי ושהוא מרגיש את הבושה על כך כעת".
קאטהאקיס מדגישה שהעובדה שנשים רבות מרגישות בטוחות לדבר על גברים שהטרידו או תקפו אותן מינית היא התפתחות חיובית. "המעשים הללו מבישים וצריכות להיות להם השלכות. נשים צריכות להתחיל לדבר", היא אומרת. בו בזמן, היא אומרת שעלינו לנסות ללכת מעבר לשיימינג הציבורי, ולשאול מדוע מישהו מרשה לעצמו להתנהג כך.
"עלינו לגלות חמלה כלפי הפושעים", היא אומרת. "אנשים לא מתנהגים בצורה הזאת ככה סתם. גברים שחושפים את עצמם בפומבי לא יודעים איך להתנהג בצורה מינית. עלינו לשאול מה קרה לבחור הזה שגורם לו להתנהג כך ולחשוב שזה בסדר - לא כתירוץ להתנהגות הזו, אלא כדי להבין מה גורם להתנהגות הזו ואיך למנוע התנהגות כזו בעתיד. האם הם סבלו מהתעללות רגשית או גופנית? למה הם מרגישים שערכם פחות? הם כועסים, והם ממשיכים לחצות גבולות עד שזה מגיע למימדים מפלצתיים, ואיך אנחנו יכולים לדבר עם גברים על האחריות שלהם, על העצמת נשים במקום לדרוך על נשים?"