כמעט 90 שנה חלפו מאז שוירג׳יניה וולף פרסמה את הספר ״חדר משלך״ - אחד מהספרים הפמיניסטים המוכרים ביותר בעולם. וולף כתבה על הדעות הקדומות המופנות כלפי נשים סופרות, ועל הצורך שלהן בהון עצמי כדי שיוכלו לעסוק באמנות. מאז, ניתן לומר שחל שיפור במעמד האישה בעולם הספרות, ויותר ויותר נשים משמיעות את קולן באמצעות כתיבה ושוברות מוסכמות חברתיות. לרגל שבוע הספר, הנה כמה מהסופרות הישראליות הפמיניסטיות העכשוויות שאתן חייבות להכיר. 

אסתר פלד

על אף היותה אלמונית יחסית, אסתר פלד זכתה בשנת 2017 בפרס ספיר לספרות. זו הייתה בחירה מפתיעה ואושיות ספרותיות טענו כי פלד פשוט עלתה על גל הטרנד הפמיניסטי שזכה לפופולריות עם תנועת METOO. כך או כך, ממש כמו שהבחירה בה כזוכה לפרס הייתה חתרנית, גם הספר האחרון שכתבה לא נענה לשום קונבנציה. פלד, שעוסקת גם כפסיכולוגית ובעלת תואר דוקטור, הציגה בספרה ״פתח גדול מלמטה״, סיפורים רומנטיים מנקודת מבטה של האישה. לא מדובר כאן בסיפורים מלאי קיטש ומתיקות, כי אם כאלה שניחנו בראייה רעננה ונוקבת על נישואים, מיניות ועל הבחירה של נשים, שומו שמים, לחיות ללא בן זוג. בראיון שנערך איתה ב״הארץ״, סיפרה פלד על הרגע שבו הבינה שהיא שונה - כשהייתה בכיתה ג׳ הופיעו מלכות הכיתה במכנסיים קצרצרים ובסנדלים, ובהשפעתן התלבשו ככה כל הבנות בבית הספר. כולן חוץ מפלד, שמשום שבחרה לא ללכת אחרי העדר התארגן נגדה חרם. אז לטענה, היכתה בה השאלה מה היא מוכנה לעשות כדי להיות אישה.

אורלי סיגל
אורלי סיגל | צילום: טל עבודי

אורלי סיגל

מה אם היינו חיות בקומונה, מגדלות את ילדינו בעזרתן של נשים אחרות ומקיימות יחסים עם כמה גברים במקביל? עם השאלות האלה משתעשעת אורלי סיגל ברומן הביכורים שלה ״ניסויים פתוחים״. "עברנו לקומונה כי נמאס. נמאס להתעקש, להיות שונים. מבטים מוזרים, לחישות מאחורי הגב. ככה חשבנו, אבל רק אחרי כן ידענו. זו הייתה תשוקה שחיברה בינינו״, כותבת סיגל בספר. ״תשוקה שהדביקה כאב ונחמה, עד אין סוף, התערבבה, בין כולנו ולקחה קצת מכל אחד. קצת מהאידיאליזם והחרמנות של יונתן, מהיצירתיות של נעמה, מהטירוף והקצב של מרקו, מהידיים הטובות והלב הגדול של בועז, מהיצריות שלי ומהברכה שהביא כל אחד מחמשת הילדים של הקומונה. ובזמן הזה, כשהייתה לנו קומונה, התמסרנו לתעתוע בלי לנחש את הסוף, את האמת ואת הבדידות." כאמא לשני בנים, נשואה ומושבניקית, היא אמנם מצטיירת כמודל לשמרנות שהכי רחוק מפוליגמיה, אבל סיגל מצליחה לקרוא תיגר על הצביעות הבורגנית ועל מוסדות חברתיים. בדיי ג׳וב שלה כפסיכולוגית ארגונית, היא עוסקת בהנחייה בארץ ובעולם בנושא חשיבה המצאתית וניהול חדשנות, ואותה חדשנות באה לידי ביטוי גם בכתיבה שלה.

אסתר פלד
אסתר פלד | צילום: גיל יוחנן

נטע חוטר

נתחיל מגילוי נאות: נטע חוטר כותבת כאן ב״מאקו״, ונכון שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל לא יכולנו להתעלם מאחת הכותבות המוכשרות והבועטות בדורנו. חוטר, שבתחילת דרכה כתבה סיפורים לאתר ״במה חדשה״, עבדה כעיתונאית ב״רייטינג״, ״מעריב״ ובערוץ הבידור בהוט. אחרי קילומטראז׳ ארוך שצברה בכתיבת טורים אישיים, יצא לאור בשנת 2017 ספר הביכורים שלה ״תזכירי לי מי את״. דידי, הדמות הראשית, היא רווקה תל אביבית שהיה לה הכל - בן זוג מצליח, עבודה טובה וחבורת בנות, עד הרגע בו הכל משתבש. דידי מתמודדת עם דילמות שמעסיקות כל אישה - קריירה, זוגיות וחברויות, כל זאת מבלי להיות דמות למופת. הגדולה בדידי היא שהיא מצליחה להשמיע את הקול שלנו בצורה מעוררת הזדהות. היא לא האידיאל הנשי הנשגב שאנחנו שואפות אליו, וגם לא האישה המסכנה שאנחנו מרחמות עליה. היא פשוט אנחנו, סמל לחיים עצמם. חוטר משקפת את החרדות וההפרעות של הדור שלה, כשהיא מוותרת על תקינות פוליטית. אם זה לא פמיניזם, אנחנו לא יודעות מה כן.

נטע חוטר
נטע חוטר סופי | צילום: אורטל דהן

תמר מור סלע

לפני ארבע שנים החליטה תמר מור סלע (אשת גל"צ בעבר, סופרת ויוצרת) לבחון את עולמן המיני של נשים. מה מניע ומעורר אותו. מה משתיק ומעכב אותו. בספרה ״ערות״ - נשים מדברות מיניות, אחד הספרים המדוברים והמצליחים בשנה האחרונה, מציגה מור סלע 23 מונולוגים שכתבה מתוך שיחות שקיימה עם נשים. רובן מופיעות בספר  גלויות פנים ולב וחושפות את עולמן המיני ואת המורכבות שהן חוות עם גופן ומיניותן. יש כאן במה לכולן - נשואות וגרושות, עקרות בית וקרייריסטיות, סטרייטיות ולסביות וגם כמה שמות ידועים כמו העיתונאית דנה ספקטור והשחקנית אסתי זקהיים. דרך הסיפורים האישיים חושפת מור סלע את מבנים החברתיים-תרבותיים-דתיים, וחותרת נגד החברה שמשתיקה את המיניות שלנו,ש מדכאת והופכת את העונג המיני למשהו שיש להתבייש בו. להסתיר אותו. לכבוש. הספר עושה שירות נהדר לכל אישה בכך שהוא מבטא שחור על גבי לבן את הדילמות, העכבות והמעצורים שיש לנשים (כאלה שכמעט כל אישה תוכל לראות בהם את עצמה) לצד התשוקות והפנטזיות שיש לכולנו. וכמה טוב שיש.

תמר מור סלע
תמר מור סלע | צילום: נעה זני

נינה פינטו אבקסיס

אחרי שנים שהיא עוסקת כחוקרת פולקלור והומור ומתמחה ביהדות צפון מרוקו, הצליחה ד״ר נינה פינטו אבקסיס לפרוץ את חומות האקדמיה עם ספרה השני ״סיפורים אינטימיים״. הספר, שזיכה אותה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בשנת 2017 ואף קיבל עיבוד בימתי בתיאטרון ״הבימה״, הוא מעין אוטוביוגרפיה חושפנית. בספר פינטו אבקסיס, חושפת באומץ לב את הרגעים האינטימיים בחייה: האהבות והאכזבות, בעיות נפשיות ומחלות קשות של קרוביה, הזהות המזרחית של מי שגדלה באשקלון למשפחתה מרוקאית, הרגע שבו כמעט הושלכה מהחלון  כששריפה פרצה והפחד מהזקנה והמוות. אחד מהנושאים המושתקים שפינטו אבקסיס מעזה לדבר עליהם, הוא טיפולי פוריות. כמי שעברה מסע מפרך של טיפולים עד שהביאה את בתה לעולם, החליטה פינטו אבקסיס להדהד את בעיית הפריון אצל נשים. בעולם שבו כולנו מתחבאים מאחורי פילטרים וחושפים לעולם רק את מה שפוטוגני, מרענן להיתקל בכותבת שלא חוששת להוציא את הקישקע, להגיע לרבדים הפנימיים הכי עמוקים שלה ולספר את המציאות ואת האמת.

נינה פיינטו אבקסיס
נינה פיינטו אבקסיס | צילום: ויקיפדיה