"צהריים טובים לכן" או "צהריים טובים לכם"? איך ראוי לפנות לקהל שמורכב ברובו מנשים? עבור דפנה אייזנרייך, מקימת עמוד הפייסבוק "דברו אלינו", התשובה ברורה. אייזנרייך עומדת בראש יוזמה הקוראת לכל מי שדובר או דוברת בפני קהל ביום האישה הבינלאומי להשתמש בלשון נקבה, כדי לעורר מודעות לאי השוויון בין גברים לנשים.

"אנחנו יודעות שלשימוש הגנרי בלשון זכר יש השלכות", היא אומרת בתוכנית "הבוקר של קשת". "אנחנו פחות חושבות על נשים כשאנחנו אומרות, למשל, 'אנשים שעשו היסטוריה'. גם בכיתה, מורות שמקפידות לדבר בלשון כפולה אומרות שהתלמידות שלהן בכיתה משתתפות יותר. כל מה שאנחנו אומרות זה, בואו נשים לזה לב".

הבלשן אבשלום קור נוטה שלא לא מסכים, אך הוא לוקח את הדיון למקום אחר. את דבריו הוא פותח במספר דוגמאות: "אני מצטער בכלל על עניין המחאה (..) הכנסת היא נקבה, החכמה היא נקבה, השכלה היא נקבה. כל הראייה הזאת שמחלקת את זה, היא מקרית לגמריי. אצלנו השולחן הוא זכר אבל אומרים שולחנות, לא שולחנים".

חיים אתגר מנסה להחזיר את קור לשאלת הפנייה לקהל, אך קור מתעקש. "מה זה שלושה אבות (בפסח)? אם זה אב למה לא אומרים אבים אלא אבות? כי המילה 'אב מתרבה ב-ו' ו-ת'". בשלב זה אייזנרייך מתערבת ומדגישה שלא מדובר במין של המילה - אלא מין האדם. למי פונים.

אך קור לזירה הלשונית. "כשמשה רבנו הוציא את בני ישראל ממצרים, בנות ישראל נשארו שם? לא. זאת אומרת, הצורה הסתמית היא לזכר. בביטוח הלאומי שואלים כמה ילדים יש לך, וזה כולל גם את הבנות. לכל שפה יש את ההרגלים שלה". 

"הדיון הוא לא מה הם הכללים, אלה מה צריכים להיות הכללים", מוסיפה אייזנרייך. "נשים למשל מדברות על עצמן בלשון זכר, ואומרות דברים כמו 'כשאתה יולד'. זאת תוצאה של שימוש בלשון זכר שכל כך מופנם אצלנו. אני לא מחפשת לשנות את הכללים ולשבור את החוקים, אלא לעשות החלטות יומיומיות קטנות".

על כך קור אומר: "מה מספר הבית שאת גרה בו? אני בא להגיד שאם הבית הוא זכר למה אני לא אומר שאת גרה בבית חמישה?", "לא אכפת לי שנגיד את זה, לא אכפת לי מהמין של הבית. אלא המין של האנשים", היא עונה, והוא מסכם, "בואי נעשה תוהו ובוהו. יהיה כיף".

אם יש גבר אחד - פונים בזכר

לפני כשבוע קור הצליח לחולל סערה קטנה כשטען בפינתו "באופן מילולי" בגלי צה"ל שאין מקום לכנות את אגודת הסטודנטים "אגודת הסטודנטים והסטודנטיות", וכי מדובר בחוסר הבנה של כללי של השפה העברית. בהמשך, קור שיתף כתבה שעסקה בנושא בעמוד הפייסבוק האישי שלו, וכתב כך:

"שוב ושוב שואלים אותי: נכון שהאקדמיה ללשון העברית החליטה, שכאשר יש בקהל יותר בנות, צריך לדבר אל הקהל בלשון נקבה? אני מודיע בזאת בלשון הברורה ביותר: האקדמיה ללשון העברית לא החליטה על כך, אפילו לא דנה בכך, אפילו לא הוגשה לה הצעה כזאת לדיון. משום שזה כלל יסוד בעברית: גם אם יש בקהל גבר אחד בלבד, נוקטים את הכלל הרגיל - פונים בזכר".