"להגיע למשקל של 122 קילו זאת תבוסתנות"

"הייתי ילדה יפהפייה ורזה, וגדלתי אל תוך תחושת ביטחון עצמי מאוד גבוהה", אומרת לנו רחל אלישיב. "אני מניחה שזאת גם הסיבה שגרמה לי להרגיש תמיד יפה מבפנים ומבחוץ, גם כשעליתי במשקל. הייתי מאוד מקובלת חברתית, ילדה מאושרת ופורחת לשני הורים מהממים: אבא שלי תמיד ניהל אורח חיים בריא והוא אדם רזה, יש לי ארבעה אחים רזים מאוד ורק אמא שלי שלי התמודדה עם עודף משקל, אבל היום היא נראית נהדר".

הרגע בו הבנתי שאני עושה שינוי:

אבל לקח לרחל זמן עד שהחליטה לעשות מעשה. הוא הגיע בעקבות הלידה השינה שעברה, לפני שבע שנים. "הגעתי לשיא משקלי של 122.4 קילו. עליתי למונית שירות מתל אביב לנתניה וישבתי במושב הראשון שליד הנהג. אישה שישבה מאחור ביקשה ממני להעביר כסף לנהג בעבור הנסיעה, והיא טפחה קלות על ירכיי ואמרה, 'מה יהיה איתך?'. רציתי שהאדמה תבלע אותי. באותו הרגע החלטתי שזהו זה. היום אני מבינה שלהיות שמנה במשקל 122 קילו זה תבוסתנות".

במקביל נרשמה רחל לקבוצת ריצה בשכונה בה היא מתגוררת בשם "רצים עם לורנס". "בהתחלה בקושי הצלחתי לשרוד קילומטר בודד, אבל היום, חצי שנת אימונים אחרי, אני גומעת 25 ק"מ שבועיים, ומשתתפת במרוצים ברחבי הארץ במסלול של 10 ק"מ. השאיפה שלי היא לרוץ מרתון 42.2 ק"מ, ועם התהליך שהתחלתי אני לא מתכוונת לוותר על זה. אפשר לומר שהתאהבתי בריצה.  גם נחשפתי לאנשים מדהימים ותחרותיים באופן החיובי של המילה, שהם מלאים באנרגיות טובות. הריצה גם מסייעת לי רבות בתהליך הירידה, ומשפיעה על חילוף החומרים שעובד היטב כעת, הגוף מתחטב ומתמלא באדרנלין ואנרגיות טובות שמשפיעות על כל תחום בחיים, והכי חשוב זה שאחרי שהתאמנתי והזעתי במשך כשעה - כואב הלב להרוס הכל על איזה חטיף שקורץ פתאום".

מה היה הרגע או הרגעים הקשים ביותר בעת הדיאטה:

"לפני חודשיים נפצעתי במהלך הריצה ושברתי צלע. נגזרה עליי מנוחה של שלושה שבועות שהיו קשים מנשוא. מאד חששתי שהמנוחה תשפיע על הרגלי האכילה הבריאים שסיגלתי לעצמי. בשבוע הראשון הצלחתי במשימה אך בשבוע השני עליתי כבר 2 קילו. למרות הכל החלטתי לקחת את העלייה במשקל למקום חיובי, והגעתי לתובנה שהגנטיקה תמיד מחכה לה שם בשקט מעבר לפינה. חשוב שנשמור על עירנות בתהליך ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. רגע משבר נוסף היה כשאבא שלי, אליו אני קשורה מאוד, עבר ניתוח מעקפים בהפתעה גמורה, התחייבתי לעצמי להמשיך ולהיות בשליטה. הגעתי עם אוכל מוכן לימים שלמים בהם שהיתי לצד מיטתו ולא נפלתי לרגע לאכילה רגשית שכל כך אפיינה אותי בעבר. מבחינתי, זה הישג כביר".

כיצד הגיבה המשפחה לשינוי:

"אבא שלי כל כך גאה בהצלחה שלי, בירידה במשקל ובעשייה הספורטיבית המבורכת. אני פשוט מדושנת עונג מכך שהצלחתי להגשים חלום ועל הדרך לגרום לאבי לאושר וגאווה. כיום הוא כבר מבקש שלא אסחף בירידה ושאולי אסתפק במה שירדתי - מי היה מאמין?" כמו כן, היא אומרת שזכתה לתמיכה משני בניה. "הילדים המקסימים שלי מאושרים עד הגג. מדי פעם אני לוקחת אותם איתי לריצה והם רוכבים על אופניים, וכך אנו עוברים ביחד 9 ק"מ. זה גם זמן איכות של אם ובניה, ועל הדרך אני מהווה דוגמא אישית עבורם לאורח חיים בריא, לחשיבות הפעילות הגופנית, התזונה הנכונה ושמירה על משקל תקין. בכל פעם כשיש מרוץ קרוב אני רושמת אותם למקצה הילדים. בעלי היקר תמיד תמך בכל החלטה שקיבלתי למרות שמעולם לא הפריע לו עודף משקלי".

כיצד הגיבה הסביבה לשינוי:

"אני דואגת שסביבתי הקרובה תהיה איכותית וטובת לב. לפני מספר שנים החלטתי עם עצמי להתרחק באופן מודע ממי שלא עושה לי טוב ולהתקרב ולאמץ אנשים בעלי אנרגיה חיובית ששמחים עם עצמם ומפרגנים לזולת, ולכן המחמאות הן אינסופיות ובמקום העבודה אף ברמה היומיומית. זה כיף אמיתי".

טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי:

"להכיר בעובדה שאין מנוס מלהצטרף למסגרת. עבורי ערכה של הקבוצה בשומרי משקל הוא יקר מפז, ומי שזוכה במדריכה כמו איריס אפילו הרוויח עוד יותר. המפגש השבועי של שישי בבוקר הוא קבוע ובעלי כבר יודע שגם כשיוצאים לחופשה משפחתית בסופ"ש אני יוצאת רק בשעה עשר לאחר המפגש.

יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך במייל המערכת

>> בפעם הקודמת: "הצלחתי רק אחרי שהפסקתי להישקל"
>> יפה לך: מעגלגלה לפאשניסטה לוהטת
לכל הכתבות במדור איך רזית

mako נשים: מחכות לך בפייסבוק