מי אני במספרים:
גובה: 162 ס"מ
משקל לפני הירידה: 140 קילו
משקל נוכחי: 85 קילו
כמה ירדתי: 55 קילו
תקופת השינוי: 8 חודשים
במשך כמה זמן אני שומרת משקל: "אני עדיין נמצאת בתהליך ירידה עד שאני אגיע למשקל היעד שאני רוצה והוא 55 ק"ג".
כשליאת מדו הבינה שייתכן ולא תוכל להתגייס לשרת כמו רוב בני גילה בשל משקלה העודף, היא החליטה שלא תאפשר לזה לקרות. "רק שיצאתי מהצו ראשון ונאמר לי שלא אוכל להתגייס לצה"ל עקב השמנת יתר, נפל לי האסימון. בוועדה הרפואית, התבקשתי לרדת כ-40 ק"ג, אבל כשועלת דיאטות, ידעתי שמדובר במשימה בלתי אפשרית עבורי".
אבל משהו בכל זאת הצליח לשנות את דעתה. בביקור בטבריה, פגשה ליאת את בת דודתה, לאחר תקופה ארוכה שלא התראו, ולפתע היא ראתה בחורה רזה וקלה יותר. "כשביררתי איתה איך עשתה זאת, היא סיפרה לי על ניתוח השרוול שעברה. החלטתי לברר על התהליך. רציתי לעשות את זה גם אבל הבירוקרטיה לא הייתה פשוטה מאחר והייתי מתחת לגיל 18 והייתי צריכה את הסכמת ההורים שלי ואת חתימתם. לאחר תהליך שנמשך כחצי שנה שכלל בדיקות רבות, קיבלתי את האישור לביצוע הניתוח שהתבצע בהצלחה בבית החולים פוריה אצל המנתח ד"ר ניסים גירון. היה לי חשוב לערוך את הניתוח אצל רופא שקיבלתי עליו המלצות"
מה היה הרגע או הרגעים הקשים ביותר בדיאטה?
"יש לציין שאני עדיין נמצאת בתהליך של ירידה במשקל. הדיאטה מבחינתי עדיין לא הסתיימה ולא תסתיים לעולם. כאשר שקלתי כ-140 קילו הייתי יכולה לאכול מכל הבא ליד, בכמויות גדולות ומשמעותיות. לאחר הניתוח, גיליתי שלא ניתן לאכול כמויות גדולות בכלל ובטח שלא להפציץ בקלוריות. הפער הזה מביא למשבר פסיכולוגי כיוון שההנאות הגדולות מהאוכל שהיו קיימות חולפות לנגד עיניי ועכשיו עליי להסתפק בכמויות קטנות ולא בכל סוגי המזון שהייתי רגילה לאכול לפני הניתוח. לעתים הקושי הזה הוביל למשברים ודיכאונות. לשמחתי, הייתי מוקפת במשפחה אוהבת ותומכת ובזכות תמיכה רצופה של אמא שלי ואחי הגדול, גיא, הצלחתי להתגבר על המשוכות וכך התחלתי לרדת משמעותית במשקלי. במהלך התקופה שלאחר הניתוח התאשפזתי שוב כתוצאה משינויים משמעותיים בהרגלי האכילה, אולם לאחר כשבוע אישפוז בבית החולים וקבלת תרופות וויטמינים להם הייתי זקוקה השתחררתי והמשכתי בצורה עצמאית בדיאטה".
התפריט היומי שלי:
"אני אוכלת 6 ארוחות קטנות ביום הכוללות מעדן 0% שומן, פירות, חטיף בריאות, ירקות, מרקים וכמובן מאכלים שאמא שלי מכינה על פי בקשתי, כמו תפוחי אדמה, אפונה, אדממה, ספגטי ועוד".
כיצד הגיבה המשפחה לשינוי:
מה את מרגישה שהשתנה בעקבות הירידה במשקל?
"היום אני פשוט רוצה לקנות בגדים ואני יכולה למצוא דברים שמתאימים לי. אני מקבלת פתאום גם הרבה תשומת לב מהמין השני וכמובן שהתחום הרומנטי נמצא בעלייה משמעותית". מדו משתפת בסיפור מצחיק שקרה במהלך השנה בה עברה את הניתוח. "סיימתי את י"ב ואחרי חצי שנה בערך, תקופה שבה חלק גדול מהתלמידים והמורים לא ראו אותי. הגעתי לנשף הסיום ומברווזון מכוער הפכתי לברבור יפהפה. רוב המורים לא הצליחו לזהות אותי, אבל הדבר שגרם לי לאושר עילאי הוא שהצלחתי להגשים את חלומי ולהיכנס לג'ינס סקיני".
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי:
"אין דבר שהוא אינו אפשרי ואין דבר העומד בפני הרצון. אחד המשפטים שמובילים אותי בחיים הוא ש'הכל אפשרי כי הכל אפשרי'. לפעמים גם הדברים שנראים לנו בלתי אפשריים ניתן להפוך אותם לאפשריים. הכל מתחיל מחלום שאנחנו מאמינים בו, ורוצים להגשים אותו. אדם שמתמיד בדרך ואינו מוותר, בסוף הופך את הבלתי אפשרי לאפשרי. תאמינו בעצמכם, תאמינו בחלום שלכם, אל תוותרו ותראו שנפלאות דרכי היקום – לעולם לא תדעו את מי תפגשו שיעזור לכם להפוך את החלום שלכם לאפשרי".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך במייל המערכת
>> בפעם הקודמת במדור: "החמיאו לי בטירוף, כאילו הייתי מינימום הכלה"
>> 20 קילו בחמישה חודשים: המהפך של הדר
>> של מי המכנסיים האלה?
>> לכל הכתבות במדור איך רזית