חיסון מציל חיים

דרך אחת למנוע הידבקות: קונדום מונע המון | צילום: jupiter images

מי שידה קלה על השלט, הבחינה ודאי בפרסומות רבות סביב וירוס הפפילומה האנושי (HPV) בכיכובה של סמדר שיר. באחת, היא מחובקת עם בתה הצעירה שחוסנה מפני הנגיף. באחרת, היא מוקפת במספר בנות טיפשעשרה צעירות שמדווחות על החיסון. ובסוף כל תשדיר כזה, היא ממליצה בחום של אם אוהבת ודואגת לכל אחת להתחסן. למה? נגד מה? מה יכול לקרות? ומהו אותו חיסון מדובר?

ובכן, נגיף הפפילומה האנושי (HPV) אינו מוכר עדיין לנשים רבות, אך נחשב כיום לגורם מחלת סרטן צוואר הרחם הנפוץ ביותר שמועבר במגע מיני. נתונים מעריכים כי יותר מ- 40% מהנשים הצעירות יידבקו בנגיף תוך שלוש שנים מתחילת קיום יחסי מין. הנגיף נפוץ מאוד באוכלוסייה, כך שהסיכוי המצטבר של אישה להידבק בנגיף במשך החיים הוא כ- 80%.

הידבקות בנגיף עלולה לגרום ליבלות בדרכי המין, לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם ואף לסרטן צוואר הרחם. למרות שרוב ההידבקויות בנגיף הן זמניות וחולפות תוך שנה-שנתיים, הדבקה מתמדת בתאי צוואר הרחם עלולה לגרום להתפתחויות ממאירות. שני מחקרי מעקב גדולים מצאו כי 5% עד 27% מהנשים, שנמצא כי נדבקו בזנים מסוימים של הנגיף, לקו במצבים טרום סרטניים או בסרטן צוואר הרחם תוך שלוש שנים.
מבלי לזרוע פחד והיסטריה, חשוב לדבר במספרים: על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי כ- 300 מיליון איש בעולם נדבקים מדי שנה בנגיף, כ- 490,000 נשים חולות בסרטן צוואר הרחם שנגרם על ידי הנגיף וכ- 230,000 נפטרות ממנו כל שנה. בישראל מאובחנות כל שנה 350-400 נשים כסובלות משינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם, כ- 70 נשים נפטרות כל שנה מסרטן צוואר הרחם וכ- 20,000 מטופלים פונים לרופאים כל שנה בשל יבלות באיברי המין.

אבחון בזמן הנכון
כדי לדעת האם נדבקת בווירוס הפפילומה האנושי, עלייך לבצע בדיקת משטח של תאים שניטלו מצוואר הרחם – את מכירה ודאי את הבדיקה בשם PAP, הנעשית בבדיקה גניקולוגית. בדיקה נוספת היא DNA לנגיף, בדגימה שנלקחת מצוואר הרחם, לפי הוראת הרופא. מדובר בהתבוננות ישירה בצוואר הרחם בעזרת מכשיר קולפוסקופ אשר יכולה לסייע באבחון שינויים הנגרמים על ידי הנגיף בצוואר הרחם.
אבחון ההדבקה בנגיף חשוב כי הוא מאפשר מעקב, אבחון מוקדם של נגעים טרום ממאירים ומתן טיפול שיכול למנוע התפתחות סרטן בצוואר הרחם.

חשוב להבין כי מדובר במחלה שניתן בקלות למנוע. אמצעי מניעה ראשון הוא שימוש בקונדום. מדובר בשיטה יעילה, אך תלושה מעט מהמציאות שכן בפועל מעט זוגות מצליחים להתמיד בשימוש בקונדום.

הכירי את הפרטנר שלך. מבחוץ ומבפנים | צילום: אור גץ מניעה אפקטיבית יותר מושגת על ידי מתן חיסון גרדסיל (Gardasil) אשר אושר לשימוש בישראל. פיתוח החיסון לא היה פשוט, מאחר וקיימים יותר ממאה זנים של נגיף הפפילומה האנושי אשר ידועים כגורמים להדבקה בבני-אדם. מתוכם, כ- 35 זנים נוטים להדביק את מערכת המין. החיסון יעיל ביותר כנגד ארבעה מהזנים שגורמים ליבלות ולסרטן בצוואר הרחם.

כיום ממליצים לתת את החיסון לכל הנשים בין הגילאים 26-9. החיסון ניתן בשלוש מנות בטווח של חצי שנה: קבלת הזריקה הראשונה בזמן שתבחרי (זמן 0), זריקה שנייה תינתן חודשיים לאחר הזריקה הראשונה וזריקה שלישית - שישה חודשים לאחר הזריקה הראשונה. יעילות החיסון מושגת לאחר השלמת שלוש הזריקות לפי זמני ההתחסנות שצוינו כאשר החיסון ניתן במרשם רופא בלבד. תופעות הלוואי שנצפו במתן החיסון כללו תופעות מקומיות במקום ההזרקה של כאב, נפיחות, אדמומיות, גרד ודימום, ותופעות סיסטמיות של חום.

במספר גדול של מחקרים נמצא החיסון כמקנה הגנה של 99% מפני הדבקה בזנים של הנגיף שהוא מכיל. החיסון מקנה הגנה במשך חמש שנים ויותר, אך אינו מהווה תחליף לבדיקות פאפ. הצורך להמשיך בבדיקות צוואר הרחם, נובע מכך שהחיסון מגן רק מפני 70% מזני הנגיף הגורמים לסרטן צוואר הרחם ו- 90% מהזנים הגורמים ליבלות.

הגעת לגיל שאפשר להתחיל

קיימת עדיין מחלוקת לגבי הגיל המיטבי לקבלת החיסון. שלוש זריקות שיצילו את חייך | צילום: diego_cervo, Istock ברור שיעילות החיסון הכי טובה כאשר הוא ניתן טרם תחילת הפעילות המינית. ברוב הארצות, כשליש מהמתבגרים כבר פעילים מינית מגיל צעיר מאוד, לכן הומלץ בארצות-הברית ובאירופה על מתן החיסון בגיל 11-12, שהוא גם הגיל המקובל שם לביקור לצורך חיסונים. עם זאת, יש לציין כי ישנם אלו שמתנגדים למתן החיסון בגילאים הללו, מחשש שיביא אצל המתבגרים לתחושה מוטעית של ביטחון מהדבקה בזיהומים המועברים במגע מיני, ואולי אף יעודד מתירנות מינית. למרות שאין הוכחות לטענות אלו, אין ספק שיש לחששות אלו השפעה על נכונות ההורים לחסן את ילדיהם בגיל צעיר.
גם בישראל, ניכר כי על אף שיש כיום חיסון שמונע באופן יעיל ובטוח סרטן, הורים רבים עדיין מהססים לדרוש חיסון של ילדיהם. נראה שהסיבה לכך נובעת ממספר גורמים:
א. עדיין יש חוסר מודעות למחלות שקשורות לנגיף.
ב. אצל חלק מההורים יש נטייה להדחיק האפשרות של הדבקה במחלות מין בעתיד אצל ילדיהם.
ג. חוסר רצון לדון עם ילדה צעירה על נושאים הקשורים למחלות המועברות במגע מיני.
ד. קיימת רתיעה מפני העלות הגבוהה של החיסון, שעדיין לא נכלל בתוכנית החיסונים של משרד הבריאות. עם זאת, יש להדגיש שהחיסון ניתן כיום להשגה במחיר מסובסד, במסגרת הביטוחים המשלימים של הקופות.

ותודה לפרופ' אייל שיף ופרופ' דניאל זיידמן, אגף נשים ויולדות, מרכז-רפואי שיבא, תל-השומר.

לעוד פרטים, את מוזמנת להיכנס לאתר התוכנית "לנצח את הסרטן".

המידע בחלק זה של האתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי, יש להיוועץ ברופא המשפחה לפני כל ביצוע ו/או אימוץ דעה, חוות דעת ואף שאלה או חוויה שהובאה במסגרת הפורום