חופנת אותם ברכות

מועכת ומרימה את הציצים שלך כאילו יש לך מחוך

לכל קטנות החזה שתמיד תהו "מה היה קורה אם"..

מנסה להעריך כמה הם שוקלים

הרי איך תדעי את המשקל האמיתי שלך?

מאיצה בהליכה רק כדי להרגיש אותם קופצים

ומדמיינת את הרגע הזה בסלואו מושן.

תוהה איך הם ייראו אחרי לידות או בגיל שבעים

רק כדי לדעת אם יש צורך בהקמת תוכנית חיסכון למען ניתוח הרמת חזה עתידי.

מחזיקה את הציצים כשיורדת במדרגות או רצה

כי הם כל כך גדולים. וזה קשה. ואוי, אוי, אוי מסכנוני.

חופנת את עצמך סתם כך באמצע היום

מה, רק להם מותר?

מניחה יד על החזה בזמן בטלה מול הטלוויזיה

אני צריכה להניח את היד איפשהו.

בוחנת את צורת השדיים בשכיבה, במיוחד על הצד

כי אין כמו בונדינג טוב לפני השינה.

בודקת האם מבחינים שהם לא סימטרים

אבל אומרת לעצמך שאין לך פייבוריטים.