בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי (צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images)
עוררה מודעות לנושא. אנג'לינה ג'ולי | צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images
החשיפה של אנג'לינה ג'ולי אודות הגן הגנטי BRCA1  אותו היא נושאת והחלטה האמיצה לבצע כריתת שד על מנת למנוע את הסיכוי לחלות במחלת סרטן השד ממשיכה לעורר סערה בעולם, ולא פחות חשוב: היא בעיקר מעוררת מודעות ומעלה את הנושא לשיח ציבורי. האם כריתה היא הצעד הנכון במקרים כאלה? מה הן האופציות המוצעות לנשים שנושאות את הגן? איך תדעי האם את נשאית של הגן? ביקשנו לבדוק.

רק אחרי שאמי ואחותי נפטרו, גיליתי שיש בדיקה גנטית

ליסה כהן, בת 45, מכפר סבא גילתה לפני שש שנים שהיא נושאת את הגן הגנטי BRCA1 לאחר פטירתן של אמה ואחותה, שחלו בסרטן השד והשחלות. "שתיהן נפטרו באותה שנה", אומרת כהן בצער: "אמא שלי חלתה בסרטן השד, ולמרות הטיפולים שהיא עברה, הסרטן חזר בכל פעם שוב ושוב ולא ידענו למה, ואז היא חלתה בסרטן השחלות, וגם פה לא ידענו להסביר למה זה קרה. אחרי שאחותי נפטרה, גיליתי שיש בדיקה גנטית שבודקת אם אני נמצאת בסיכון גבוה לחלות, וכמובן שעשיתי אותה", אומרת כהן.

"גיליתי שאני נשאית. הבנתי שהסיכוי שלי לחלות בסרטן השד הוא 87 אחוז ובסרטן השחלות הוא 50 אחוז, אבל לא כל כך ידעתי מה לעשות עם זה. ניסיתי לקבל תמיכה מכל מיני גופים בארץ, אבל אמרו לי קודם תהיי חולה ואז תחזרי אלינו. התייעצתי עם הרבה רופאים ומומחים, בעיקר מחו"ל, והבנתי שהדרך היחידה למנוע את התפרצות הסרטן היא על ידי כריתת שדיים וכריתת שחלות וחצוצרות", אומרת כהן.

ליסה כהן (צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי)
גילתה את הבדיקה הגנטית לאחר מותה של אחותה. ליסה כהן | צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי
האופציות המוצעות לנשים שנושאות את הגן הן או לערוך מעקב קפדני מאוד עד להתפרצות סרטן השד או השחלות ואז לטפל בהן באמצעות טיפולי כימותרפיה וטיפולים נוספים או לעבור כריתת שד, שחלות וחצוצרות כפי שעשתה כהן. "באותה השנה עברתי את שני הניתוחים. כריתת השדיים זה ניתוח חיצוני, ובאותו הניתוח גם עושים שחזור מידי של השד. ההחלמה היא יחסית מהירה, ואחרי חודש בערך את חוזרת לחיים. כריתת השחלות הוא ניתוח קשה יותר וההשלכות משפיעות על כל החיים שלך", אומרת כהן ומוסיפה: "את נכנסת לגיל המעבר, כי אין לך הורמונים בגוף. חשוב לאכול בריא כל הזמן ולעשות ספורט כדי לשמור על בריאות הלב".

סיפור אנג'לינה ג'ולי הקפיץ את מספר הפונות לעמותה

כהן מסבירה את הסיבות לבחירתה בדבר הכריתה. "הרגשתי שאני הבאה בתור ורציתי לחיות בשביל הילדים שלי. הבנתי שאין ברירה אחרת". בשנת 2009, לאחר שהתקשתה לקבל תמיכה ומענה לבעייתה, ייסדה כהן את עמותת "ברכה", אשר מסייעת לנשים בהתמודדות ומניעה של סרטן השד והשחלות וכן מעלה למודעות את החשיבות בניתוח הכריתה לצורך מניעת האפשרות לחלות בסוגי הסרטן הללו. לדבריה, אחרי הפרסום של אנג'לינה גו'לי בדבר כריתת השדיים שעברה, מספר הנשים שפונות לעמותה גדל.  "יש יותר פניות בפייסבוק באי מיילים, מתקשרים אלינו יותר. אני חושבת שזה מאוד יעזור. זה ייתן כוח לקהילה בישראל ולקהילה הבינלאומית שמישהי כזאת שהיא סמל היופי עשתה את זה".

 גם יעל וינשטיין, בת 47 ממזכרת בתיה גילתה לפני 9 שנים כי היא נושאת את המוטציה הגנטית. לאחר שהגן הפגום נמצא אצל אמה ושתי דודותיה שחלו בסרטן השד והשחלות, נקראה וינשטיין להיבדק. "כשאמרו לי לעבור את הבדיקה לא כל כך רציתי, אבל אחרי שהסבירו לי את קושי הגילוי של סרטן השחלות וכמה קטלני הוא החלטתי לעשות את הבדיקה", היא אומרת. "ההמלצה של הרופאים הייתה לעשות כריתת שחלות לפני גיל 40, הם דיברו על הוצאת שחלות לצורך מניעת סרטן השחלות וסרטן השד. התלבטתי אם לעבור את הניתוח או לא, אבל בסופו של דבר החלטתי שהגיע הרגע, אני הרי לא אביא עוד ילדים לעולם וזה הרגע לעשות משהו", אומרת וינשטיין.

 

עודף משקל מפחית את הסיכוי לחלות בסרטן הש (צילום: BCAM, חדשות)
בדיקה עצמית הכרחית | צילום: BCAM, חדשות
לדבריה, ניתוח לכריתת השדיים לא הומלץ יתר על המידה על ידי הרופאים. "הרופאים דיברו במינון נמוך על כריתת השדיים ואמרתי לעצמי שאני נותנת לעצמי חופש עד גיל 40 לחשוב על זה – ופשוט דחיתי את זה ואמרתי לא עכשיו ולא עכשיו". וינשטיין המשיכה במעקב צמוד אחר בדיקת השד, לאחר 6 שנים התבשרה כי חלתה בסרטן השד.  "בגיל 42 גיליתי גוש בשד והיה לי ברור שאעשה כריתה מלאה דו צדדית ושחזור". לגבי השאלה האם היא מתחרטת שלא עברה כריתת שד בזמן שעברה את כריתת השחלות היא אומרת: "אני לא מאלה שמצטערות, מאוד קשה להביא את עצמך כאדם בריא לעבור ניתוח גדול ומשמעותי, עם כל הידיעה של הסיכונים. להתקשר ולקבוע את התאריך הוא קשה מאוד. אין ספק שבדיעבד אני יכולה להגיד שמצבי הבריאותי היה טוב יותר היום אם הייתי עושה את זה בזמן ולא עוברת כימותרפיה ותהליכים שהזיקו לי לגוף, לפחות אני שמחה שהגילוי היה מאוד מוקדם".

 הבנות שלי יודעות שהן יצטרכו לעבור בדיקות בעצמן

לווינשטיין שתי בנות, האחת חיילת, השנייה תלמידת תיכון. לדבריה הן מודעות לאפשרות כי הן נושאות את הפגם הגנטי "זה אצלן בראש כל הזמן. הן יודעות על זה ומעורבות לגמרי בכל התהליך שעברתי, והן יודעות שהן יצטרכו באיזה שלב לעבור בדיקות ולהחליט החלטות, אבל הן עוד צעירות".

במהלך הטיפולים הכימותרפיים שעברה, יצרה וינשטיין קשר עם עמותת "אחת מתשע" וכן השתתפה השתתפתי בקבוצת תמיכה של העמותה. היום היא מתנדבת בעמותה. " שלב הגילוי הוא השלב הכי מבלבל ומטלטל ומעלה שאלות רבות כמו כן כריתה מלאה, לא כריתה מלאה, להוציא שחלות או לא ומתי, אומרת וינשטיין "עמותת אחת מתשע הייתה עבורי בכל התהליך הקשה הזה".

אחרי ששיתפה בצעד אמיץ על כריתת השד הכפולה שביצעה כדי להפחית את סיכוייה לחלות בסרטן, ג'ולי נתנה גם לרופאה המטפלת שלה, ד"ר כריסטי פאנק, יד חופשית לשתף בתהליך שעברה כדי להגביר את המודעות הציבורית לנושא. בבלוג של ד"ר פאנק שהתפרסם באתר המרכז הרפואי "הלוטוס הוורוד", היא מפרטת שלב אחר שלב את התהליך.

שלב 1- איסוף אינפורמציה ונתונים. מוטציה בגן ה-BRCA עוברת בתורשה ומגדילה את הסיכוי של נשים הנושאות אותה לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלות. ד"ר פאנק מסבירה כי "אמה של אנג'לינה נשאה את הגן ולמרבה הצער נפטרה מסרטן השחלות. סבתה, אובחנה גם היא כחולה בסרטן זה. היסטוריה משפחתית זאת בהחלט תספיק לכל חברת ביטוח כדי לכסות את הבדיקה הגנטית". כדי לגלות האם גם לכן כדאי לשקול בדיקת גנטית למוטציה, היא ממליצה לענות על השאלון הזה.

 שלב 2  - אחרי אבחון המוטציה: מעקב. החל מגיל 18, או עשור לפני הגיל בו קרובת המשפחה הצעירה ביותר שלך חלתה בסרטן השד, יש להתחיל לקיים בדיקות מדי שלושה חודשים. מעקב אחר סיכון לסרטן השחלות מתחיל בגיל 35, או 10 שנים לפני קרובת המשפחה הצעירה ביותר שלך שחלתה. בנוסף לבדיקות הרפואיות, ממליצה ד"ר פאנק לערוץ בדיקה שד עצמית מדי חודש: 

 שלב 3 – קבלת ההחלטה. ד"ר פאנק מסבירה כי השלב השלישי כולל הערכת המצב המשפחתי של האישה. ההבנה שג'ולי אינה מתכוונת להביא עוד ילדים לעולם סייעה להחלטה לבצע ניתוח.

 שלב 4 – הכנה לניתוח. ד"ר פאנק מפרטת את השאלות שכל מטופלת צריכה לשאול בשלב זה. בין ההחלטות שקיבלה ג'ולי למשל הייתה ההחלטה לעבור תהליך כואב מעט לשימור הפטמות, מיקום החתכים ובחירת סוג השתל המתאים לגופה. 

שלב 5- שלב ההתאוששות. "ב-2 בפברואר אנג'לינה נכנסה לחדר הניתוח לצורך הטיפול הראשון – שימור הפיטמה. ב-16 בפברואר היא נכנסה לניתוח המרכזי - הכריתה, שעשוי להמשך עד שמונה שעות. הכריתה עברה חלק". ד"ר פאנק מציינת כי "תהליך ההתאוששות משקף את הציפיות" ושג'ולי לא רק שהייתה "במצב רוח טוב ושופעת אנרגיות" אלא שארבעה ימים לאחר הניתוח כבר הייתה שקועה עמוק בעבודה על סקיצות לפרויקט הבימוי הבא שלה. הניתוח האחרון התקיים ב-27 באפריל 2013, עשרה שבועות אחרי הכריתה ובו הוכנסו שתלים. 

 "לנשאיות המוטציה יש סיכוי של 80 אחוז לפתח סרטן השד"

קלי דוידסון (צילום: huffingtonpost.com)
עברה כריתה וקעקעה את החזה. קלי דוידסון | צילום: huffingtonpost.com
ד"ר תמר ספרא, מנהל השירות האונקו-גינקולוגי בבית החולים איכילוב, מסבירה שניתוח כריתת השד אינו נפוץ בישראל אך כריתת שחלות שכיחה ומומלצת מאוד לנשים נושאות המוטציה שאינן מעוניינות בילדים נוספים.  "לנשאיות המוטציה בגן ה- BRCA סיכוי של 80 אחוז לפתח סרטן שד עד גיל 70-80 ו-15 עד 45 אחוז לפתח סרטן בשחלה. לכן, כדי לנסות למנוע פיתוח הסרטן בנשים הללו, אנחנו מבקשים ממנה להיות במעקב רציף ומסודר אצל גניקולוג ואצל רופא שד מגיל 25-27.  ישנו קושי רב ביותר בזיהוי סרטן השחלה בשלב מוקדם,  ולכן ההמלצה כיום לנושאות המוטציה היא לבצע תכנון ילודה עד גיל 37 ולעבור כריתת שחלות בגיל זה. ניתוח כזה יפחית ב-90 אחוז את הסיכון להתפתחות סרטן השחלה וב-50 אחוז את הסיכון להתפתחות סרטן השד. במקביל, אנחנו ממשיכים במעקב צמוד אחר השדיים. בישראל ניתן אישור לבצע בדיקת MRI פעם בשנה נשים לנשאיות של המוטציה ולכן הסיכוי לאתר את סרטן שד בשלב מוקדם הוא הרבה יותר גבוה. ולכן ולא הייתי ממליצה לנשים למהר לעבור הניתוח כריתת שדיים דו-צדדית, כן הייתי ממליצה להן להיות במעקב צמוד".

פרופסור אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירוגיה פלסטית במרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר התייחס הבוקר להליך הניתוח "הניתוח לכריתה ושחזור מיידי מבוסס על קונספט שמכונה כריתת שד משמרת עור. בעצם אנחנו מוציאים מתוך השד את תוכנו, אבל שומרים את העור. הניתוח יכול להיעשות עם או בלי שימור של העור של השד, כאשר הוא להיעשות כולל שימור של פטמה ועטרה –תלוי בנסיבות הרפואיות".

"את רקמת השד שהוסרה ניתן להחליף ברקמות עצמוניות שנלקחות מהגוף עצמו – דוגמא בדופן הבטן התחתונה בניתוח מיקרו כירורגי ניתן להותיר במקום רקמת שד משתלי סיליקון קבועים כמו בניתוח הגדלת שדיים וניתן גם להשתמש במותחני עור שאלו הם למעשה בלונים העשויים ממעטפת סיליקון אותם מנפחים בהדרגה במי מלח לאורך מספר שבועות מניתוח הכריתה ועד להחלפתם של מותחני העור בשתלי הסיליקון"

לדבריו מבוצעים היום בישראל עשרות ניתוחי כריתת שד מניעתית  "נשאית יכולה להחליט בעד או נגד כריתה מניעתית של שדיה, זו החלטה מאוד אישית. צוות של רופאים, כמו אונקולוג, פלסטיקאי, כירורג כללי, מנתח פלסטי, אחות מתאמת שד וייעוץ פסיכולוגי במידת הצורך, מייעצים ומסייעים בידה של הנשאית מה לעשות כדי לקבל את ההחלטה שתהיה טובה לה, בשיקולי הבעד והנגד ההחלטה הזאת, נמצאים מצד אחד העובדה שכריתת השד המניעתית תלווה באיזושהי פגימה אסתטית או תפקודית ומצד שני היא תמנע כמעט בוודאות או בסיכוי שקרוב ל- 97 אחוז את היארעות מחלת סרטן השד באישה שעוברת את הכריתה. בעיקר תאפשר רוגע נפשי מהחרדה היומיומית שיכולה לאפיין נשאיות של הגן שלהם גם סיפור משפחתי"

דוגמא לכך, היא מטופלת בת 40 בעלת משפחה וקריירה שמאבדת את אמה או אחות ואפילו שתי קרובות משפחה והיא נשאית של הגן, הסבירות שהיא תקבל החלטה לכריתה מניעת של השדיים ושחזור מיידי היא גבוהה יותר נניח מרווקה בת 32 שהיא רק נשאית ואין לה סיפור משפחתי", אומר וינקלר.

לפנייה לעמותת ברכה

לפנייה לעמותת אחת מתשע

 >>"יש יותר ממני מאשר הציצים שלי": עברה כריתה כפולה וקעקעה את החזה
>> בדיקה חדשה לגילוי סרטן השד
>> בדיקה עצמית לאבחון סרטן השד