אני לא זוכרת בדיוק מתי החלטתי שאני שמנה. מה שבטוח זה שזאת הייתה החלטה. הסביבה הקרובה שלי - חברים, משפחה, אפילו האנשים שלמדו איתי בתיכון שלא היו חברים ממש - מעולם לא קראו לי שמנה. בילדותי הייתי תמיד רזה וזה לא היה נושא בכלל. אבל לא יודעת למה, בגיל ההתבגרות, איפשהו בתיכון, פשוט החלטתי שאני שמנה.
היום בדיעבד אני מבינה שאמנם הסביבה הקרובה שלי לא הייתה אחראית לדימוי העצמי הזה שלי, אבל הסביבה באופן כללי כן. כמה שזה ישמע קלישאתי, מודל היופי זה דבר אמיתי בהחלט. והוא משפיע על כולנו. ואני ראיתי את אותן דוגמניות דקיקות, את המגישות בחדשות, את המנחות בערוצים השונים, את השחקניות. כולן רזות, רזות מאוד. ואני קרובה לשם אבל לא שם ממש. וזהו, החלטתי שאני שמנה.
גם יצרתי לעצמי קשר מעוות בראש של תנאי ותוצאה - אם אהיה רזה יותר, אז אהיה יפה יותר, נחשקת יותר ואהובה יותר. לצערי, דרך אגב, גם לא התבדיתי. בכיתה י״א נדמה לי, במשך חודש שלם אכלתי פחות מ-1000 קלוריות ביום. ידעתי איך להסוות את זה כדי שהוריי לא ישימו לב. דילגתי על ארוחות וכשכן אכלתי, אכלתי ממש מעט. ורזיתי. וקיבלתי רק פידבקים חיוביים מהסביבה; ״וואו רזית, כמה יפה לך!״. והרגשתי טוב עם עצמי, הכי טוב שאפשר.
העזתי ללבוש בגדים שמעולם לא חשבתי שאלבש, חולצות בטן ושורטס קצרצרים. ומאז נכנסתי למעין פינג-פונג מטופש עם המשקל שלי. אני מרזה ומעלה 5 קילו, אני נכנסת לאטרף של ספורט ופתאום מוותרת על הכול ואוכלת כמו חזירה. והקטע המצחיק הוא שגם בתוספת 5 הקילו האלה אובייקטיבית אני לא שמנה! נשבעת! אבל בלעדיהם אני מרגישה בלתי מנוצחת, מחוזרת, יפה, מושכת...
ואני שואלת למה? איך קורה לי (ולצערי אני ממש לא לבד) שלחמישה קילו יש כל כך הרבה השפעה על הדימוי העצמי שלי? איך יכול להיות שבלעדיהם מגיע לי הכי טוב בעולם, ואיתם אני כלום ושום דבר? המחשבות האלה על החשיבות של להיות רזה כנראה לא יעזבו אותי לעולם. תמיד ארדוף אחרי הזנב של עצמי. תמיד ארגיש אותה תחושת סיפוק כשאגיע ליעד הנכסף. אני לא מאמינה שזה ישתנה. אני במקום מסוים לא רוצה שזה ישתנה, יש לי בעצם דרך להפוך את חיי לטובים יותר בעשרות אחוזים, וכל מה שמפריד ביני ובין זה אלה 5 קילו.
יחד עם זאת, אני חושבת שזה עצוב. אני מאוד מקווה שבתי (כשתהיה לי כזאת) לא תרגיש ככה עם עצמה. שתדע כמה היא שווה, וכמה ערכה מנותק לחלוטין מהמשקל שלה. ואני גם יודעת שזאת תפיסה מעוותות. אך בכנות, זה חזק ממני.