"מטפלים בילדי אינטרסקס כמו שמעקרים כלבים וחתולים"

כשהייתה לונה אנימישה מהוואי בת 14 היא הבינה כי היא בעצם נולדה כאינטרסקס: עם איברי מין זכריים ונקביים. הרופאים החליטו, מיד כשנולדה, להסיר את איבריה הנשיים וכך בעצם קבעו את גורלה – לגדול כגבר – בלי שלה הייתה את האפשרות לבחור. היום, 24 שנים אחרי, היא יוצאת נגד ההחלטה: "אני חושבת שזה ברברי לחלוטין, תינוק לא יכול להסכים לכך", היא אומרת.

"ההורים שלי גידלו אותי כבן אבל ידעתי כבר לפני שאני רוצה לחיות באופן שונה", היא אומרת, "בגלל שהוציאו לי את הרחם ותפרו לי את הנרתיק נגזר עליי לחיות כגבר. מטפלים בילדי אינטרסקס כמו שמעקרים כלבים וחתולים אבל זה טראומטי עבורנו".

ניתוחיo בילדים אינטרסקסואלים מבוצעים מסיבות שונות, בהן שינוי מראה, סיוע בהטלת שתן וצרכים, שיפור הפוריות והתפקוד המיני או מניעת סיבוכים רפואיים פוטנציאליים. עם זאת, פעילי אינטרסקס טוענים כי הניתוח הוא הפרה של זכויות אדם וקוראים להוציאו מהחוק.

לדברי אנימישה לאורך חייה היא עברה משברים נפשיים קשים, "המצב הזה גרם לי לבעיות זהות. היו פעמים שבהן שנאתי לגמרי את איך שנראיתי כילד וחשבתי שאהיה לבד לנצח. הפעם הראשונה שהיו לי מחשבות אובדניות הייתה בגיל חמש, במגרש המשחקים, כי לא הצלחתי להתחבר לילדים אחרים". רק בחייה הבוגרים, לדבריה, היא התחילה לקבל את עצמה, "בגיל 21 הצלחתי לבטא את עצמי כראוי וזו הייתה נקודת מפנה - כל הפחד והתיעוב העצמי שלי נעלמו".

היום היא מגייסת כספים כדי לעבור ניתוח פלסטי להשתלת איברים נקביים, בנוסף לזכריים, כדי לחזור להיות אינטרסקס, כפי שנולדה. "אני רוצה לעבור ניתוח כדי להתחבר לעצמי מחדש, אבל אני לא רוצה לקחת את מה שיש לי. להשתלת רחם יש משמעות אדירה עבורי, אני רוצה ללדת ילד בעתיד". לדבריה, גם אם היו מחליטים להסיר את אבריה הזכריים התוצאה הייתה זהה. "אני רוצה לחיות כאינטרסקס ולא הייתי רוצה לחיות כאישה בלבד. אם הייתי רק אישה הייתי בדיוק באותה סירה עכשיו – מפספסת חצי ממי שנולדתי", היא מסבירה.

אנימישה מקווה להעלות את המודעות לאנשים אינטרסקסואלים ולעודד אחרים להכיל ולקבל זהויות מגדריות שונות, "אני רוצה שהעולם יהיה מקום שבו כולם חופשיים להיות מי שהם רוצים להיות. לכל אחד, כולל טרנסים ואינטרסקסואלים, צריכה להיות זכות לגופם".