בתור ילדה, הייתי מתיישבת לצד אמא שלי בזמן שהיא מתאפרת ומביטה בה בהערצה גדולה. סביבה היו קופסאות מלאות באיפור מכל החברות, הסוגים והצבעים, ותוך כדי שהדגימה איך להשתמש בעיפרון גבות או במסקרה, היא גם הייתה מסבירה לי שאישה צריכה להיות מטופחת, כלומר מאופרת. אז כבת לאם שרמת הטיפוח שלה לא עומדת בספק, כזו שלא יורדת לזרוק את הזבל בלי איפור חלילה, גדלתי בתחושה שאני חייבת להתאפר כדי להיות אישה מרשימה, חזקה ויפה.
אפשר להגיד הרבה על איפור, יש כאלה שמשייכים אותו לנשיות, חוסר ביטחון ורדיפה אחר אידיאל היופי, אבל עבורי הוא אמור לסמל חוזקה, כי למדתי מאמי שגם ברגעים הכי קשים צריך להתאפס ולהחזיק חזק, ואחת הדרכים לכך – היא האיפור. עם זאת, התחושה הזו הובילה לחוסר ביטחון עצום שגרם לי להתחיל להתאפר כבר בגיל 13, מה שהביא אותי להימנע מסיטואציות מסוימות. זה התחיל בגיל ההתבגרות שסירבתי בכל תוקף לקפוץ יחד עם החברים לבריכה כדי שחס ושלום השיער והאיפור יהרסו, והמשיך לכך שהייתי ועודני מתארגנת שעות לעבודה, לבילוי לילי, ועל דייטים - בכלל אין על מה לדבר.
מי מכם שצפה בקארין שניידרמן ב"חתונה ממבט ראשון" בטח שם לב לעיסוק הבלתי פוסק שלה באיפור. לא מעט ביקורות כבר נזרקו לאוויר, אבל אני מזדהה איתה. איתה ועם אותן מיליוני נשים שסוגדות בלא מודע למייקאפ ולקונסילר, אלו שכלואות בכלא הנוראי הזה. נכון, איתמר חיכה לקארין בסוף יום העבודה עם מחוות חנוכייה לתפארת מדינת ישראל, והוא אכן נראה כמו גבר מהאגדות, אבל למען האמת, העובדה שקארין הייתה לחוצה כל כך להתאפר לקראת המפגש עם החברים שלו רק מראה כמה באמת אכפת לה.
הוויכוח שהתפתח בעקבות זמן ההתארגנות, שבו איתמר הבהיר עד כמה סדר העדיפויות שלהם שונה, הדגיש עד כמה הוא באמת לא מבין אותה בנושא הזה. ובינינו? למה שהוא יבין? הגברים הם יחידי הסגולה, שרק צריכים להגיע ולהפגין נוכחות במפגש עם סמול טוק מרשים ומעט מצחיק – והם כבר שבו את לב הסובבים. כן, אפילו אם הגיעו לבושים בחולצת טריקו בלויה וג'ינס שלא כיבסו כבר שבוע, למי אכפת? אבל אם חס ושלום אישה תגיע למפגש כשהיא לא מתוקתקת מא' עד ת', היא זאת שתהפוך לסמול טוק של הערב, ובואו לא נהיה תמימים – לא כי היא חמודה או חכמה, אלא למה היא הרשתה לעצמה להגיע ככה.
אז אם נחזור רגע לסיטואציה שבה איתמר דאג להסביר לקארין למה זה לא בריא לישון עם איפור, אחרי שהצהירה בריש גלי שהוא לא יראה אותה בלעדיו, האם הוא חשב שהוא מגלה לה את אמריקה? כולנו מודעות לעניין הבריאות – ולא, אף אחת לא רוצה להתעורר יום אחד עם קמטים ופיגמנטציה רק בגלל שהיא לא מסוגלת להוריד את המייקאפ. מעיין רובין אמרה שהזמן הכי אינטימי בזוגיות הוא בשעות הבוקר והיא קלעה בול. האם יש יותר מפחיד מזה שהפרטנר או הפרטנרית החדשים יראו אותנו בדיוק כמו שאנחנו? עם החצ'קון שמשום מה בדיוק צץ לו או העיגולים השחורים מתחת לעיניים? חד משמעית לא.
אפשר לעצור לשנייה את מסע ההסברה, ולהבין שעומד משהו הרבה יותר מורכב מאחורי המסכה. אנחנו חיים בעידן שמקדש את אידיאל היופי שמכתיב לנו דור אחר דור, כיצד אנחנו אמורות להיראות, כאשר לאיפור מצטרפים חברים כמו בוטוקס וחומצה היאלורונית, שכבר מהווים אבן דרך בחייהן של הרבה בחורות, אפילו אם הן רק בנות 20. מה שפעם היה שמור לנשים שנלחמו על שרידי הנעורים האחרונים, כבר הפך לשגרה אצל נשים צעירות שעדיין לא חוו את הרגע השנוי במחלוקת של גילוי שערה לבנה בשיער, ופה מתחילה הבעיה האמיתית. אצלי זו עדיין מלחמה יום יומית, שפשוט נהייתה שקטה יותר אחרי מסע או שניים שעברתי עם עצמי. אבל אצל עוד מיליוני נשים בעולם זו מלחמה קיימת בועטת. ובואו נודה באמת, עד שהאימהות יתחילו ללמד את בנותיהן מהי אהבה וקבלה עצמית בלי קשר למראה חיצוני, אידיאל היופי ימשיך להכתיב לנו את סדר היום.