הסנדלים שקניתי לכבוד נישואיו של אחי היו מדהימים ממש: בצבע ירקרק חיוור עם רצועות זהובות מצטלבות ועקבים דקיקים בגובה שבעה סנטימטר. בצירוף פדיקור מוקפד וקרסוליי המחוטבים, היה לנו כאן שילוב מנצח של יופי ואלגנטיות. זו הייתה תחילת העונה, על הנעליים המהממות לא הייתה שום הנחה, אבל לא נתתי לפרט הטיפשי הזה לעצור אותי ושילמתי בשמחה את מלוא מחירן. היקר.
הייתה רק בעיה אחת עם הנעליים האלה, בעיה קטנה, קטנטנה, פצפונת ממש: אי אפשר היה לנעול אותן. עזבו את זה שמעולם לא טרחתי ללמוד את אמנות ההליכה על עקבים, ניחא. הרצועות הירוקות הענוגות חרצו לי בין האצבעות, והרצועות הזהובות שיסעו את כפות רגליי באכזריות. האם נתתי לעובדות האלה להפריע לי? לא לא לא לא! הן היו מהממות, הן התאימו בצורה מושלמת לשמלה שקניתי, ולא היה שום סיכוי שאני אוותר עליהן רק כי לא יכולתי ללכת בהן.
טוב, ההמשך ברור, לא? אני אפרט רק כדי להכות על חטא: בחתונה הצלחתי לנעול אותן בערך עשר דקות, ואז הבנתי שאם אני רוצה גם לרקוד, ולא רק לשבת ולהתפעל מהשילוב המהמם שבין הפדיקור לנעליים, רצוי מאוד שאחלוץ אותן. אז חלצתי. ולא נעלתי אותן שוב. במשך שנים הן צחקו עליי ממקומן בארון, עד שהעברתי אותן למישהי שמוכנה לסבול קצת יותר ממני למען היופי.
למה לשלם על יופי בנוחות ובבריאות?
מחקר שיצא לאחרונה בתחום הפופולרי: "נשים והנעליים שלהן", מצא ש-40 אחוז מאיתנו לא יהססו לקנות נעליים לא נוחות או במידה הלא נכונה, בתנאי שהן יפות מספיק. וכפי שאפשר להסיק מן האמור למעלה, זה לא הפתיע אותי בכלל. גם לא מפתיע לגלות שכ-80 מהנשים סובלות מכאבים ברגליים ועיוותים שונים הודות לנעליים גרועות.
אם אני, שלא יודעת לצעוד על עקבים ושבאופן עקרוני מתלבשת כמו צ'פצ'ולה, נפלתי בקסמן של נעליים בלתי הליכות רק כי הן היו מפעימות, מה יעשו נשים שבאמת אוהבות להתלבש ולא מעניין אותן בכמה סבל כרוך הדבר? נכון, יקנו נעליים רק כי הן יפות.
כעת נשאלת השאלה למה, למה אנחנו עושים את זה לעצמנו, ולשאלה הזאת יש לי דווקא תשובה: כי אנחנו סתומות. באמת. אין מילה אחרת. בעצם יש המון מילים: אהבלות, אווילות, אידיוטיות, טיפשות, לוקות בשכלנו, ועוד ועוד.
אל תבינו אותי לא נכון – המרדף אחרי היופי משותף לכל האנושות, ואנשים בכל העולם, גם בשבטים הנידחים ביותר בפפואה-ניו גיני מוכנים לגרום לעצמם סבל בל יתואר כדי להיות יפים. אבל אנחנו, הנשים, לוקחות את זה צעד אחד קדימה: אנחנו מוכנות להטיל בעצמנו מומים כדי להיות יפות. אני מגזימה? תגידו את זה לנשים ארוכות צוואר, מוקטנות רגליים, כלואות במחוך או כאלה שמדדות על עקבים – אין לנו שום בעיה לגרום לעצמנו נכות לצמיתות ומגבלות חמורות בחופש התנועה רק כדי להיות יפות. ואולי כאן טמון ההבדל הכי מהותי בין גברים ונשים – הם מוכנים לסבול כדי להיות יפים, אבל אין תרבות שקובעת שיופי גברי ונכות הם היינו הך. כאילו, להיות יפים, בכיף, אבל להטיל על עצמם מגבלות פיזיות? עד כאן.
אני לא יודעת, יכול להיות שאנחנו רק תוצרים עלובים של תרבות פטריארכאלית, שהחדירה לנו חזק למוח שאנחנו צריכות לשלם על יופי בנוחות ובבריאות. אני כן יודעת כמה שטיפת המוח הזאת עמוקה, עובדה, קניתי נעליים חסרות תועלת. אני גם יודעת כמה עוד ארוכה הדרך עד שנצליח להפנים שאין יופי בכפות רגליים הרוסות ובכאבי גב, ולא משנה כמה הנעליים שגרמו לזה יפות.
עוד ב-mako נשים:
מה מדונה וליידי גאגא לבשו בתצוגה של מארק ג'ייקובס: הסלבס שבאו להציץ בשבוע האופנה בניו יורק.
הוא הגבר המושלם, רק שהוא לא שלך? מאוהבת בחבר של החברה שלך? איך יוצאים מזה.
חדש בפלסטיקה: שאיבת שומן מהגוף והפיכתו לציצי. הכי 2 במחיר 1.