היופי שבדופי: "מעולם לא צילמתי מחלה גנטית, תמיד צילמתי יופי"

כל ילד יודע לדקלם ש"היופי נמצא בעיני המתבונן", אבל צלם האופנה, ריק גיודוטי, רצה להוכיח שיופי נוכח ועוד איך גם אצל אנשים שנולדו עם פגמים גנטיים – ולחשוף את אותו יופי בפני המתבונן שלא שם לב אליו. במשך רוב הקריירה שלו, גיודוטי עבד עם מגזינים וחברות נחשבות, בהם מגזין ELLE, מגזין GQ וחברות איפור גדולות כמו רבלון ולוריאל. הוא צילם דוגמניות על כמו סינדי קרופורד וקלאודיה שיפר ובגדול – הגיע לפסגה אליה שואף כל צלם אופנה אמריקני, אלא שזה פשוט לא היה זה: "תמיד הרגשתי שקובעים בשבילי מי יפה והיופי השתנה מעונה לעונה. כצלם אופנה, נאלצתי לשנות את הפרספקטיבה שלי. התעייפתי מאידיאל היופי המיינסטרימי", הוא סיפר למגזין קוסמופוליטן, "ורציתי כיוון חדש".

עוד בערוץ הנשים:

• בשם היופי: שינויי הגוף הקיצוניים בעולם
• באופן טבעי: גיבורות העל עולות במשקל
• מחאה בלבן: למה כל המלאות לובשות בגדים לבנים?

יום אחד, בעודו מתהלך בניו יורק, חלפה על פניו ילדה לבקנית (לבקנות היא מצב גנטי הגורם למיעוט פיגמנטים בעור, בשיער ובעיניים. ה.ז'). גיודוטי נדהם מיופייה והחל לחקור את הנושא אלא שאז גילה שבעוד שלא חסרות התייחסויות רפואיות לתסמונת, אף אחד מעולם לא התייחס אל הלבקנות כאלמנט של יופי. "זה היה הרגע בו ידעתי שאני צריך לעשות משהו".

"ידעתי שאני לא כמו כולם"

כך חבר גיודוטי לארגון שעסק באנשים שנולדו עם מצבים גנטיים ייחודיים ופנייתו הולידה עמותה חדשה בשם "חשיפה חיובית". במסגרת העמותה, עוסקים אנשיה (בהם גיודוטי, כמובן) בייצוג וחשיפה של היופי הטמון באנשים שנולדו עם תסמונות גנטיות שונות. מתוך העשייה נולד גם סרט דוקומנטרי, המתעד את מאבקם של אנשים שנולדו מעט שונים עם יחס החברה אליהם.

אחת המוזות העיקריות של גיודוטי היא ג'יין, אשה לבקנית שנולדה וגדלה בקניה. אמה נטשה אותה בשל לבקנותה כשהייתה ילדה ולכן ג'יין גדלה אצל סבתה. "ידעתי שאני לא כמו כולם", סיפרה ג'יין. "לא רק בגלל שלא נראיתי כמו כולם, אלא גם – או בעיקר – בגלל היחס לו זכיתי מאנשים. הייתי הולכת ברחוב ואנשים היו צוחקים, אף אחד לא הבין את המצב שלי. לא חשבתי שום דבר טוב על עצמי עד שפגשתי את ריק. הוא שינה את החיים שלי לגמרי. הוא גרם לי להרגיש שזה בסדר להיות מי שאני ובאמת עיצב את תפישת העולם שלי". 

גיבורה נוספת שגיודוטי מתמקד בה בסרטו היא שרה, בחורה שסובלת מסינדרום סטורג-וובר, הפרעה שגורמת להיווצרות כתמי לידה על הפרצוף. "אחרי שראיתי את הצילומים אמרתי לעצמי – הולי שיט, זה מדהים!", היא מספרת, "סיגלתי לעצמי גישה חדשה לפיה אני יפה – ואני חייבת להתחיל להאמין בזה, בלי שום קשר למה שחושבים אחרים". 

"אנשים שואלים אותי כל הזמן – 'עברת מצילום של סופר מודלז ואופנה לצילום של מחלות גנטיות. איך עשית מעבר כזה חד?'", אומר גיודוטי. "התשובה שלי היא – 'אתם יודעים, מעולם לא צילמתי מחלה גנטית. תמיד צילמתי יופי ותמיד צילמתי אנשים". 

>> נכה, לא חצי בן אדם: "אני אולי משותקת, אבל עדיין סקסית"

• אידיאל היופי