אל מרפאתה של ד"ר פאני בר לוי, רופאה גניקולוגית המתמחה בטיפולי אסתטיקה נרתיקית, מגיעות לא מעט נשים ישראליות עם בקשה אחת: הן רוצות שהדוקטור תהפוך אותן מחדש לבתולות. "לא מדובר בטרנד חדש, אלא בתפיסה תרבותית, לרוב אתנית, שבבסיסה המחשבה שראוי שאישה תתחתן בבתוליה", מסבירה ל-mako ד"ר בר לוי, "יש ציפייה חברתית ממש, ובתרבויות מסוימות גם בודקים את זה פיזית, שהכלה הטרייה תתחתן כאשר קרום הבתולין סגור, ולכן נשים מגיעות אליי כדי לבצע תפירה של הקרום".
בחודש שעבר דיווחנו על עלייה במספר ביצוע ניתוחי שחזור הבתולין בבריטניה, אבל מטריד מאוד לגלות התופעה הזו לא שמורה רק למדינות שמעבר לים. על פי הערכת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, גם בארץ מגיעות מדי שנה מאות צעירות לבצע איחוי מלאכותי של קרום הבתולין שלהן לקראת החתונה. זהו אמנם לא ניתוח נפוץ מאוד בישראל, אבל הוא תוצר של תפיסות שמרניות ופוגעניות כלפי נשים המצויות גם בארץ. איך עובדת הפרקטיקה הזו, ומיהן הנשים שמבקשות לעבור אותה?
משתמשים באותה רקמה שנקרעה ומחברים בחזרה
"המטרה היא לשחזר את הקרום, כדי שבמגע שיבוא אחרי הניתוח התחושה תהיה כמו קרום אמיתי, כולל הנושא של הדימום הסמלי אחרי המגע הראשון", אומר ל-mako ד"ר אייל שפירא, מנתח פלסטי וחבר האיגוד המבצע את הניתוח במרפאתו. את הקרע, מסבירה ד"ר בר לוי, תופרים בחוט ויקריל שנמס ונספג בגוף. "הכאב בקיום יחסי מין בפעם הראשונה לאחר ההליך הוא מאוד אינדיבידואלי ומשתנה בין מטופלת למטופלת, תלוי ברגישות שלהן. זה לא מרגיש אחרת מקריעת הבתולין הראשונה".
ד"ר שפירא מסביר כי יש הבדל בין נשים שקיימו יחסי מין פעם אחת, לבין כאלה שפעילות מינית לאורך זמן. "אם מדברים על פקיעה של הקרום שהתרחשה ב'מעידה' חד פעמית או במספר מועט של מקרים, לרוב יש ספיחים של הקרום, שלא נעלם מיד, והתיקון יחסית קל – משתמשים באותה רקמה שנקרעה ומחברים בחזרה, וזה יכול להיות גם חודשים אחרי אותו מגע ראשוני וחד-פעמי. אם מישהי מקיימת יחסי מין לאורך תקופה הקרום נעלם לגמרי, ואז בעצם הניתוח קצת יותר מורכב כי צריך לגייס רקמה מדפנות הנרתיק עצמו".
את ניתוח השחזור יכולים לבצע גם גניקולוגים וגם מנתחים פלסטיים שעברו התמחות בפלסטיקה גניקולוגית, ועלותו נעה בין 5,000 ל-12,000 שקל. ההליך אורך כחצי שעה, הוא מתבצע בחדר הניתוח בהרדמה כללית או טשטוש, ואחריו עוברת המטופלת לאשפוז יום קצר. בימים שלאחר הניתוח היא לרוב תחווה כאבים קלים ו/או דימום שנמשך מספר ימים, ולאחר החזרה לשגרה ההנחיה היא לא לבצע פעילות פיזית מאומצת וכמובן לא לקיים יחסי מין עד ליל הכלולות.
ד"ר שפירא: "בתור אדם חילוני, בעל ואבא, הנושא הזה של שחזור בתולין מהווה בעיניי תעודת עניות בנוגע למעמד האישה וליחס אליה"
רובן הגורף של הישראליות העוברות את ההליך הן צעירות הנמצאות לפני חתונה, וד"ר שפירא מזהה שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, נשים ערביות – דתיות וכן חילוניות שמבצעות אותו מטעמים תרבותיים; השנייה, נשים יהודיות – בעיקר חרדיות ודתיות, ונוסף להן גם נשים חילוניות מעדות שעדיין מקדשות את נושא הבתולין (בעיקר נשים ממוצא בוכרי או גרוזיני); והשלישית, עובדות זרות שחיו בארץ תקופה ארוכה, שמבצעות את ההליך לפני חזרה לארץ מולדתן, היכן שמתירנות מינית אינה מקובלת.
"רובן הגדול של המטופלות מגיעות לבד", מתאר ד"ר שפירא. "ישנן גם נערות צעירות שמגיעות עם האם, ובגילאים היותר מבוגרים הן מגיעות לעתים עם חברה, אשת סוד. יש מקרים שהן מגיעות אפילו עם בן זוג – לרוב בן זוג לשעבר. זה קורה למשל במקרים שבני הזוג היו מאורסים ומסיבות מסוימות החתונה לא יצאה לפועל, הם כאילו 'מחזירים עטרה ליושנה' וכל אחד ממשיך לדרכו".
ניתוח מציל חיים
מעבר לביקורת הברורה על התפיסה עצמה לפיה אישה צריכה להוכיח את בתוליה בערב הנישואים, הניתוח מהווה פתרון חלקי בלבד. למשל, לא כל אישה באמת מדממת בפעם הראשונה שהיא מקיימת יחסי מין, ובמציאות אי אפשר באמת למדוד באופן פיזי אם אישה קיימה או לא קיימה יחסי מין לפני החתונה. יש נשים שקרום הבתולין אצלן דק במיוחד עד לא קיים, או שהרקמה העדינה הזו כבר התבטלה עקב פעילות ספורטיבית, למשל, ולא בעקבות חדירה. יחד עם זה, במקרים מסוימים הניתוח השנוי במחלוקת הזה עשוי ממש להציל חיים – כאשר גם בישראל, בחברות מסוימות עדיין רוצחים נשים על רקע "כבוד המשפחה" אם נמצא שלא היו בתולות במעמד החתונה.
"בתור אדם חילוני, בעל ואבא, הנושא הזה של שחזור בתולין מהווה בעיניי תעודת עניות בנוגע למעמד האישה וליחס אליה", מסכם ד"ר שפירא. "יחד עם זאת, אני לא שופט ולא מחנך אף אחד, ואני מאמין שבמדינה שבה אנו חיים, שיש בה תרבויות, מגזרים ודתות שונות, מדובר בניתוח שהוא אפילו הכרחי במציאות הקיימת כיום".
ד"ר שפירא מעיד כי הוא חש בעלייה במספר הפונות לביצוע ההליך במרפאתו: "היות שכיום יש שיח ער על הנושא, לנשים ונערות שמחפשות ניתוח כזה יותר קל למצוא אותו. אם בעבר נערה צעירה שהייתה מעוניינת לבצע את ההליך לא ידעה מאיפה להתחיל, כי מעולם לא הייתה אפילו אצל גניקולוג, היום בלחיצת כפתור באינטרנט היא יכולה למצוא את הרופאים שמבצעים אותו".