כל אישה צריכה לדעת מה זה רקמת שד צפופה
אז איך קורה מצב בו אישה עושה מעקבים ובדיקות לפי דרישות הרופא, מקבלת תוצאות תקינות מבדיקת הממוגרפיה, כאשר בפועל גדל ומתפתח גוש סרטני בתוך הגוף? מסתבר שהמקרה של מיימון אינו היחיד, והסיבה טמונה בדבר שנקרא רקמת שד צפופה. מדובר בתופעה נפוצה בקרב למעלה משני שליש מנשים מתחת לגיל 50 וכשליש מהנשים מעל גיל 50 שמתאפיינת בריבוי רקמות חיבור, בלוטות וצינוריות חלב ופחות רקמות שומן. הרקמה הצפופה מופיעה בבדיקת הממוגרפיה בצבע לבן שגם מעיד על גידול סרטני ולכן כמעט בלתי אפשרי לראות את הגידול בקרב נשים בעלות רקמת שד צפופה.
עבור אותן נשים בעלות רקמת שד צפופה ישנן שתי אופציות נוספות פרט לממוגרפיה: MRI ואולטרסאונד שד אוטומטי (ABUS)). על פי חוק אמריקאי החדש, מוסד רפואי שבו מתקיימת בדיקת ממוגרפיה יחויב בגילוי נאות לנבדקות המאובחנות כבעלות רקמת שד צפופה. המוסד חייב ליידע את הנבדקת בממוגרפיה מהי צפיפות השד שלה, ולהציע בדיקה נוספת, ברוב המקרים אולטרה סאונד. בעוד יותר ויותר מדינות בארצות הברית החליטו לכפוף את החוק, בארץ אין חוק כזה, וכן לא קיימת מודעות בנושא. החשיבות גדולה כאמור שכן אישה בעלת רקמת שד צפופה חייבת משנה זהירות ובדיקות נוספות ו/או שונות ממוגרפיה רגילה.
"המערכת פשוט איכזבה אותי"
מיימון עברה ניתוח בו הסירו את הגוש הסרטני, כמו גם 30 בלוטות לימפה ששישה מתוכן היו נגועות בסרטן. לאחר מכן עברה 16 טיפולי כימותרפיה ו- 33 הקרנות. מאז היא נוטלת גלולה אותה תמשיך לקחת למשך חמש שנים. "נכנסתי לגיל המעבר מוקדם יותר בשל הגלולה ויש לה גם תופעות לוואי הכוללות העלאה במשקל ושינוי במצבי הרוח. אני מדריכת חדר כושר וגם לימדתי שיעורי יצירה בבית ספר אולם אני לא עושה זאת יותר. אני חשה יותר מדי לחץ. אני לא אותו אדם שהייתי לפני מה שקרה לי. היום אני עובדת במשרה חלקית בחדר כושר ומתרכזת יותר בתחושת הרווחה שלי ובבריאות הפיזית שלי. אולם, מנטלית, קיים בי פחד שדבר כזה יקרה לי שוב".
עם זאת, מיימון אומרת שהיא מעריכה את חיי היומיום שלה. "העובדה שאני מתפקדת טוב יותר בדברים היומיומיים אינה טריוויאלית בעיניי. אני בהחלט מעריכה את היום שלי הרבה יותר. אני מאושרת שקיים חוק בנושא צפיפות השד. זה חשוב מאד שכל אישה תהיה מודעת לכך כמו שגם חשוב לקבל חינוך בנושא ולבצע את הבדיקות המתאימות".
"הממוגרפיה היא בדיקה חשוב ואין לבטל אותה"
לטענתה, המקרה של מיימון הוא קלאסי. "מדובר באישה שעשתה פעם בשנה ממוגרפיה. יש לה שד צפוף מאד והיא לא ידעה שהממוגרפיות שהיא עוברת אינן מקנות לה שום בטחון . מספר חודשים אחרי ממוגרפיה שגרתית, היא גילתה את הגוש שהיה כבר גדול ושלח גרורות לבלוטות לימפה. לו היו עושים לה בדיקה נוספת, כגון US שד אוטומטי או MRI , היו מגלים את הגידול בשלב המוקדם. חשוב לציין שכלל וכלל לא מדובר במקרה חריג. מדובר בתופעה מוכרת היטב הנקראת סרטן אינטרוולי ((Interval cancer. זהו סרטן שמתגלה במרווח זמן בין שתי ממוגרפיות כשהשכיחות של תופעה זו בין 20-30%. ככל שרקמת השד צפופה יותר האחוז של 'פספוסים' בממוגרפיה עולה ויכול להגיע גם ל-50% כשזה אומר כל אישה שנייה". עם זאת, מדגישה ד"ר גורביץ את חשיבות בדיקת הממוגרפיה. "הממוגרפיה הינה בדיקה חשובה ואין לבטל אותה. חשוב לציין גם שאצל נשים מבוגרות מעל גיל 50 עם רקמה שומנית היא נותנת מענה מעולה".
>> בדיקה חדשה שתציל לך את החיים
>> 23 נשים קנדיות מתו כתוצאה מנטילת גלולות נגד היריון
>> אפקט אנג'לינה: מחירי הבדיקה הגנטית עולים