אחד האסימונים הכי חשובים שנופלים במעבר להורות הוא ההבנה שאת כבר לא לבד בעולם, ושמעכשיו יש לך תפקיד: לדאוג לאדם החדש שיצרת ולהפוך אותו למבוגר מאושר, שלם ובטוח בעצמו. משאלת הלב של כל הורה היא לגדל ילד עם ערך עצמי גבוה, אבל איך בדיוק עושים את זה?

הילדים שלנו מסתכלים עלינו בתשומת לב רבה, בוחנים את ההתנהגויות שלנו, מקשיבים לאיך שאנו מדברות על עצמנו ועל אחרים – ואז עושים זאת לגבי עצמם. לכן, חשוב שנבין את ההשפעות של דימוי הגוף שלנו כהורים על ילדינו, ונפעל בהתאם לכך. כך נוכל להמנע מהעברה בינדורית של דפוסי אכילה ודימוי גוף שליליים. להשפעה שלנו כהורים מצטרפת כמובן גם השפעת החברה והסביבה, בתקופה בה רשתות חברתיות גורמות לנשים להרגיש שהן לא מספיק וילדי בית ספר יסודי כבר עוסקים בהקנטות על מראה חיצוני, ובתרבות שמאדירה רזון, מקדשת אידיאל יופי צר ולא מאוד סובלנית לכל מי ומה שיוצאים קצת מהקווים - להורים יש תפקיד עוד יותר חשוב, והוא להכין את ילדיהם להיות עמידים יותר בפני לחצים חיצוניים להיראות באופן מסוים, להוריד במשקל ולהציג היבט שטחי של עצמם לעולם.

"המספרים מדברים על 50 אחוז מילדות בגילאי בית ספר יסודי שחוששות להעלות במשקל וטרודות בשאלה מה יקרה לי אם אשמין?" אומרת מאי קובי, עובדת סוציאלית קלינית בתכנית everyBody לדימוי גוף בריא בשיתוף סופר-פארם. "ככל שנכנסים עמוק יותר לגיל ההתבגרות, המספרים רק עולים והעיסוק בנושא מוגבר עוד יותר".

באיזה גיל אנחנו מתחילות לפתח מודעות ותודעה של דימוי גוף?
"הבנה של הגוף שלנו מתחילה כבר בגיל הרך, סביב גיל 3-4. הילדים מתחילים להתעסק בשאלת מיניות, תוהים אם הם דומים לאמא או לאבא וכן הלאה. אבל תפיסת הגוף שלנו ודימוי גוף שלילי לרוב מתפתחים ברגע שנכנס גורם ההשפעה החברתית, או אז מתחילות לצוף השאלות: האם אני נראית כמו כולן? האם אני נראית כפי שאני אמורה להיראות? ברגע שמתחילה ההשוואה, אז נוצר דימוי הגוף שלעתים יכול להוביל לתחושה שלילית".

אז מה עושים? ובכן, מתחילים בשיח פתוח ומאפשר בבית כבר מגיל צעיר. "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להעצים את הילדה ולהתייחס לתכונות חיוביות שלה שלא קשורות בכלל לגוף או למראה חיצוני", מסבירה ד״ר שירי שדה שרביט, פסיכולוגית קלינית מבית ספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, העוסקת בימים אלו בתכנית everyBody, התכנית הדיגיטלית לדימוי גוף בריא בשיתוף סופר-פארם, "הבת שלכם היא הרבה יותר מאיך שהיא נראית, ולכן חשוב מאוד שלא תחמיאו לה רק על כמה היא בובה יפה אלא גם על הכישורים והחוזקות האחרות שלה. המחמאות צריכות להיות אמיתיות, תואמות ולא ריקות מתוכן: החמיאו לה על איזו חברה טובה היא, כמה נתינה יש בה, כמה נחישות היא מפגינה ואיזו ספורטאית אלופה היא".

>> רוצות לקחת חלק בתכנית everyBody לדימוי גוף בריא בשיתוף סופר-פארם?

כשאת מבקשות להתייחס להרגלי אכילה, נסו להימנע מלהשתמש במונחים של טוב ורע. "די, אכלת מספיק!"; "היום הגזמת. זה כבר יותר מדי!"; "מה קרה לך השבוע? את רק עסוקה במתוקים!". אבל מה עושים כשהילדה לא מפסיקה לחפש אוכל כל היום? "זה בסדר גמור להציב גבולות סביב אוכל ונכון להגביל את כמות הממתקים והחטיפים הלא מזינים. אבל כשאתן עושות את זה, השתמשו במילים מאוזנות יותר, כמו 'מזין' יותר או פחות, במקום לדבר על 'אוכל משמין' או 'חטאים'".

גם קובי מסכימה שהסוד הוא בתקשורת ומדגישה את החשיבות בדרך בה אנחנו מתקשרים עם ילדינו. "כדאי לדבר במונחים של גוף בריא, ולא רזה ושמנה. חשוב להבין שמשקל גוף יכול לנוע בטווח רחב, כאשר מעורבים בתמונה גם גנטיקה כמובן ומרכיבים סביבתיים שונים. כל עוד הילדה בטווח הנורמה במשקל גוף בריא זה בסדר, זכרו שיש שלל מבני גוף, והגוף משתנה לאורך השנים", אומרת קובי. במקרים שבהם מדובר בעודף משקל לא תקין, מומלץ לטפל במובן הבריאותי. "להתייעץ עם איש מקצוע בנושא, להיעזר בתזונאית ולהבין איך ניתן לשמור על אורח חיים בריא".

איך אמא אמורה להגיב כשהילדה הקטנה חוזרת מהגן ומספרת שצחקו עליה שהיא שמנה?
"ראשית חשוב לשאול את הילדה איך היא מרגישה לגבי זה, ואיך היא מרגישה לגבי עצמה", מסבירה קובי. "התפקיד ההורי שלנו הוא לדבר עם הילדים שלנו באופן פתוח וחיובי על הנושא. חשוב מאוד להעצים את הילדה כך ש'האני העצמי' שלה יידע להיות חזק ואיתן ואמירות מהסביבה כמו אלו לא ישברו אותה, שתלמד לא לתת להן כל כך הרבה מקום בחייה".

משימה לא פשוטה.
"בהחלט לא. קשה מאוד עד בלתי אפשרי להפריד את התרבות שבה אנחנו חיים, זו שמקדשת את אידיאל היופי, הרזון והפוטושופ לבין הרצון לגדל ילדה שתאהב את עצמה באופן מלא כפי שהיא. אבל כן חשוב לייצר מודעות ולגרום לילדים שלנו להבין שאידיאל השלמות הוא פנטזיה ואין דבר כזה מושלם, ללמד אותם שיש הרבה פנים ליופי ואין מודל אחד ויחיד", מוסיפה קובי.

לא פחות חשובה היא הדוגמא האישית שאתן נותנות בבית, מדגישה ד"ר שדה שרביט. "הקפידו להעביר מסר של התבוננות בריאה בעצמכם: שימו לב איך אתן מדברות אל עצמכן ומה אתם מסננות מתחת לאף כשאתן מביטות במראה. האם אתן מתמרמרות על הבטן, נוזפות בעצמכן על כמה אכלתן, או מחמיאות לעצמכן שאתן נראות טוב היום? המסרים עוברים בצורה ברורה וחזקה גם כשהם נאמרים בלחישה אגבית, היו בטוחות בכך".

אישה
אישה מביטה במראה שבורה | צילום: אנדה יואל

למעשה, כהורים עלינו לדעת שלכל דבר שאנחנו אומרים יש משמעות, וכל הערה שלנו שוקעת ומופנמת על ידי בני הנוער שבבית שלכם. "לכן, הימנעו מלדבר על גוף של נשים אחרות – לחיוב או לשלילה", מסבירה שדה שרביט. "משפטים כמו 'איך היא רזתה'; 'איך ההיא השמינה'; 'כמה חצ'קונים יש לה?' – הבנות שלכן שומעות אתכן, ומבינות שיהיה גם מי שיסתכל עליהן ויגיד את אותם הדברים מאחורי גבן. אנחנו רוצים ללמד אותן שהגוף שלהן הוא יפה ונפלא ושימושי – ולא רק כלי שעומד על המדף בשביל שהציבור יתבונן ויחלק לו ציונים".

גם קובי מציעה שנפסיק להלקות את עצמנו ומציעה שיח אחר. "יש לנו הנטייה להביט בתמונות עבר שלנו ולהתמרמר על איך נראינו בתמונה, וכמה שמנות יצאנו ואיזו תמונה מזעזעת. כאשר במקום, כדאי לנסות להתייחס לאותה תמונה כאל זיכרון מתוק של חוויה בחיים. חשוב להכניס למודעות את הדרך בה אנחנו בוחרות להתנסח ולהגיב".

ומה אם אחרי כל אלו, הילדה בכל זאת מפתחת הרגלי אכילה מדאיגים?
"אנחנו לא רוצים ללמד אותה שרזה זה טוב ושמן זה רע, אבל אנחנו רוצים שהיא תהיה בריאה", אומרת שדה שרביט וממליצה על ארוחות ערב משפחתיות משותפות, בהן אתן יכולות לפקח ולעודד הרגלי אכילה בריאים וגם לתת דוגמה אישית להרגלים מאוזנים. "במחקרים נמצא כי הזמן המשותף שמקדישים ההורים לילדים ללא מסכים הוא גורם חוסן שמונע קשיים רגשיים או חברתיים רבים. תקשורת פתוחה ונעימה בארוחות הערב תאפשר לילדים הזדמנויות לשתף את המשפחה באתגרים ובהצלחות ולקבל פידבק תומך ואוהב", היא מסבירה.

אמא ובת עם תפוחים ועגבניות
אילוסטרציה: kateafter | Shutterstock.com

בנוסף, שימו לב להתנהלות חברתית שלילית בסביבת הבנות שלכן, כזו שעשויה להשפיע על הדימוי העצמי שלהן. למשל, אם הילדה מספרת על מדריך בחוג ספורט שנוטה להעיר על משקל, זאת יכולה להיות הזדמנות מצוינת לעצב עבורה את המציאות מחדש. דברו עם המדריך, שתפו את יתר ההורים, עדכנו את הצוות החינוכי בבית הספר והכי חשוב: הבהירו לילדה שהמסרים הללו לא תואמים את תפיסת העולם שלכן. זו גם הזדמנות מצוינת ללמד אותה להתמודד עם ביקורת ולהתעלם מפידבקים שליליים ולא תורמים כאלו.

ולסיום, אם אתם מבחינים בהרגלי אכילה לא מאוזנים אצל הילדה, פשוט דברו איתה בפתיחות. נסו להבין יחד איתה מה גורם לה לאכול בצורה שלא מזינה את הגוף שלה היטב – האם היא עייפה, משועממת, מגיבה לא טוב למזונות שונים, וכדומה? האם קורה משהו נוסף בחיים שלה? חשוב שתפתחו את הנושא לשיחה בריאה, ונסו להגיע יחד לפתרון סביר שיהיה מקובל על כל הצדדים.

everyBody, התוכנית הדיגיטלית לדימוי גוף בריא של בית ספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בשיתוף סופר-פארם, הגיעה לישראל לאחר שנוסתה בהצלחה באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב, שם פותחה על ידי חוקרים בצוות בינלאומי, ביניהם ד"ר שירי שדה שרביט, פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול בהפרעות אכילה.
סופר-פארם מאמינה שאת המידע והתרגולים כדאי להנגיש לקהל כמה שיותר רחב, ולכן הצטרפה למחקר של ד"ר שדה שרביט, ויחד הן מציעות את everyBody באתר סופר-פארם – פלטפורמה דיגיטלית המספקת תכנים, כלים ומשימות אותם ניתן לתרגל בזמן, בקצב ובזמן המתאים לכל אחת ואחד, ובאנונימיות מוחלטת.