"ככה גמלתי את הלקוחות שלי מקו ביקיני"
יעל מלכה לא מוכנה יותר לגרום לכן לסבול רק בגלל שהגבר שלכן אולי מעדיף אתכן חלקות שם למטה. בטקסט כנה היא מודיעה: רוצות להסיר שיער במפשעה? לא אצלי במכון
שאלתי אותה: "למה את עושה את זה?" והיא ענתה: "כי זה יותר נעים ככה".
"איך את יודעת?" חפרתי, והיא השיבה: "הקודמת שהייתי אצלה אמרה לי 'תמיד תהיי חלקה שם, כי ככה הם אוהבים את זה'".
אני מדברת על "קו ביקיני": מריטת שערות בסמוך לאיבר המין הנשי, כך ששום שערה לא תבצבץ חלילה מהתחתונים. מריטת שיער במפשעה בשעווה זה כואב, מאוד-מאוד כואב. לשאלה 'האם הם אוהבים אותנו חלקות' אני מניחה שאין תשובה חד-חד משמעית. זה עניין של טעם אישי.
עוד ב-mako נשים:
ואולי הוא בכלל מעדיף אותך בנטורל?
אותי מעסיקה שאלה אחרת: למה? למה בנות, נערות, נשים, גברות וגבירות בכל גיל ומכל מעמד מורטות את שיער הערווה כולו או חלקו, תוך שהן סובלות כאב נורא בכל חודש (במקרה הטוב) מחדש?
נכון, יש גם אפשרות נוספת להסיר את השיער שם בדרך פחות כואבת, אבל השאלה היא שאלה עקרונית. למה לעשות את זה? ואל תגידו לי שזה כמו להוריד שערות ברגליים או בבית השחי - כי לא, בעיניי זה לא דומה בכלל. לדעתי זהו בדיוק הגבול בין אסתטיקה וטיפוח לבין "להיות חלקה כי ככה הם אוהבים את זה".
הלקוחות שלי הופתעו בהתחלה כששאלתי אותן למה הן רוצות להסיר שיער במפשעות; הרי אני אמורה דווקא לשכנע אותן לעשות כמה שיותר. אבל מרביתן יודעות על המהפך שלי, על העובדה שהפכתי ממנהלת משאבי אנוש לקוסמטיקאית לפני שנה, ולכן אולי הופתעו פחות לשמוע ממני דעה חריגה בנוף. אני מניחה שעצם השיחה שלנו גרמה להן לתהות למה באמת לעשות קו ביקיני. למרות שאני מאמינה שחלקן הולכות לסלון אחר וממשיכות להסיר שם שיער, אני מתנחמת בעובדה שלפחות ההחלטה שלהן מודעת.
כן, גם אני מאמינה שלפעמים "בשביל יופי צריך לסבול". השאלה היא האם אני מוכנה להקריב את מה שהוא עבורי סמל הנשיות ומקור החיים על מזבח האהבה או כל מזבח אחר. אז רגע לפני שאת מפקירה את האיבר הכי פרטי שלך לחסדי הכאב, אני מציעה שתשאלי את בן זוגך מה הוא אוהב או לא אוהב, מי יודע יתכן ואפילו תופתעי. וגם, שתשאלי את עצמך אם "ככה הוא אוהב את זה" מצדיק את המחיר.
ובאופן אישי, אצלי מהמכון לא עולות יותר זעקות כאב. נגמלנו מ"קו ביקני".
* יעל מלכה היא בעלת יעלה – מכון טיפוח ויופי בירושלים