מתחילות לבחור שמלה חודש וחצי לפני
הסקר שנערך מטעם חברת המשקאות Lambrini ביקש לבדוק את היערכות העובדים לפני מסיבות חג המולד המפורסמות שנחגגות מדי שנה במקומות העבודה. 2,000 נשים מיהרו לחלוק סודות מהארון. 11 אחוז מהנשים למשל מתחילות בחיפושי האאוטפיט שישה שבועות לפני המסיבה, 3 אחוז אגב מתחילות כבר בחודש אוקטובר, חודשיים לפני.
נשים מודדות ארבעה אאוטפיטים שונים בממוצע עד שהן מוצאות את האחד והיחיד, אבל אחת מתוך 10 נשים ימדדו גם 10 אפשרויות שונות. ומה לגבי המחיר? ובכן, המחיר הממוצע עומד על 280 שקל (לא נורא בכלל), אבל 3 אחוז יסכימו גם לשים 900 שקל כדי לדפוק הופעה בלתי נשכחת במשרד. במשרד, אנחנו אומרות!
לורנה טוויד מחברת למבריני הסבירה: "מסיבה היא הזדמנות טובה בשבילנו להתגנדר ולהיראות במיטבנו, ואולי גם ללכוד סוף סוף אנשים מסוימים שתמיד חשקנו בהם. עם זאת, דומה שעבור רבות מאיתנו, רק ההכנות למסיבה הגדולה מהנות הרבה יותר מהערב עצמו".
ואנחנו אומרות שאנחנו לא באמת זקוקות למסיבה גדולה במשרד כדי להשקיע זמן בלהתארגן. מספיקה לנו יציאה סתמית מהבית. וכן, זה לוקח לנו קצת יותר מהגבר הממוצע שמתלבש בדקה וחצי. למה? כי רק להיכנס למחטב לוקח לנו חצי שעה, כי אף אחד לא ישמח לקבל אותנו עם שערות ברגליים, ובעיקר כי אנחנו רוצות להרשים את הגברים. כלומר את הנשים בסביבה. הנה 10 סיבות משובחות למה זה קורה:
כי יש לנו הרבה בגדים
אין מה לעשות, לגברים יש בקושי מדף וחצי בארון. לנו יש ארון וחצי. גם הבחורה שלא ניחנה בכישורי קנייה מפותחים, ואינה מחשיבה את עצמה חובבת אופנה, עדיין תמצא את עצמה עם פי שלוש בגדים מהגבר שלה. הסיבה היא פשוטה: בזמן שלבחור יש ג'ינס, ברמודה וחולצה. לנשים יש חצאית, שמלה, אוברול, גופיה, חולצה קצרה, חולצה עם שרוול באורך בינוני וגם ארוך, ז'קט, וסט ומה לא. תעשו אתם את החשבון.
כי זאת אמנות
לדעת לדפוק הופעה זאת אמנות. זאת הסיבה שהעולם מתחלק לבחורות כמו עדי אשכנזי ובחורות כמו מיכל אמדורסקי. המראה המוצלח של "סתם זרקתי על עצמי משהו ויצאתי מהבית" הוא למעשה ההיפך הגמור: בפועל מדובר בשנים של ניסיונות מול המראה, הבנה אמיתית של מבנה הגוף, התאמת גוונים לצבע העור ומה לא. וכדי להגיע ללוק המבוקש אנחנו צריכות לפחות 20 דקות בכל סשן.
כי זה עניין של מצב רוח
כל בחורה מכירה את התחושה הזאת: יום לפני – היא מניחה אחר כבוד את האאוטפיט ליום למחרת. אך אבוי – מה קורה כשאנחנו מתעוררות בבוקר במצב רוח שונה מבעליל מזה שהלכנו לישון? ואז מה – איך לעזאזל נוכל ללבוש שמלה ירוקה כשאנחנו במצב רוח שחור? סיטואציה אומללה זו מביאה אותנו ללופ עצבני אל מול הארון, בניסיון לשלוף את כל המלתחה האפורה-בואכה-סגול חציל. ורק זה מעכב אותנו בחצי שעה לפחות.
כי זה כיף
אופנה זה פאן, לא? אז אם יש משהו שגורם לנו לאושר, אנחנו רוצות להאריך את הרגע. ואם אנחנו מתכננות לצאת למקום שמאיץ לנו את הדופק, תהיו בטוחים שנרצה להתייפייף לקראתו. זה למה אנחנו לוקחות את הזמן. אנחנו מחברות סיפור לכל שמלה, ממציאות עלילה לכל חצאית, ומעניקות סוף טוב לנעלי העקב שלנו. כשכל התסריט הזה לא מקבל התחלה-אמצע וסוף מושלמים – אנחנו מתחילות הכל מהתחלה.
כי זה מבאס
ויש גם פעמים שההיפך הוא הנכון. שאף ג'ינס לא עולה עלינו, שגופיה מוציאה לנו שניצלים, שחולצה אהובה מבליטה לנו כרס בירה. ואז הטרגדיה היא נוראית. הארון שמשמש כמקדש ביומיום הופך ברגע לסיוט הכי גדול: פתאום אנחנו צריכות להיזכר היכן מכנסי ההיריון שלבשנו לפני שנתיים בחודש תשיעי עם הגומי המתרחב, כי כנראה שזה הדבר היחיד שעולה עלינו עכשיו. תוסיפו לזה תסכול עמוק, וזמן לא מבוטל של בכי – והנה לכם, חצי שעה על השעון.
כי פתאום אנחנו מוצאות פגם
נשים, או לפחות הרוב המכריע, הן הרבה יותר אסתטיות מגברים. זאת הסיבה שאנחנו נבחין בכל כתם זעיר אך מרשיע או קמט קטן אך נוכח. בעוד שגבר יכול להלך עם המחדל הנוראי הזה, אישה תעצור את הכול, ותחליף מלתחה שלמה ברגע האחרון. לא פעם נפלו נשים במלכודת הזאת – ורגע לפני שיצאו מפתח הדלת – עלו על העוול הגדול ביותר, ונאלצו לפרסס חזרה הביתה. סיבוב שגבה חצי שעה של איחור, ופספוס של הבופה בקבלת הפנים בכניסה.
כי להיכנס למחטב זה לא סיפור פשוט
רובנו לא לובשות מחטב לכל אירוע. על אף שהוא עושה פלאים לגופנו, מדובר באחד משיעורי הכושר האינטנסיביים ביותר שאישה חווה בחדר השינה שלה. להיכנס למחטב זה כמו לנסות לנפח בלון ממש ממש קטן, ולהישאר בלי אוויר לנשימה יום שלם. זאת הסיבה שאנחנו נמנעות ממנו. אבל כשאנחנו כבר עושות את זה, רק המחטב גוזל מאיתנו 15 דקות. תתחשבו.
כי אתם לא באמת רוצים שנלך עם שערות ברגליים, נכון?
גברים אוהבים מיני, נכון? במיוחד בקיץ. אז אם אתם רוצים אותנו חשופות רגליים, קחו בחשבון שאנחנו גם צריכות להוריד שערות. וזה משהו שלוקח זמן.
כי זה לא נגמר בבגדים
טוטאל לוק לא נגמר בבגדים. מה עם שיער ואיפור? יום שיער רע הוא אחד מרגעי מהמשבר בחייה של אישה. כדי להציל מצב כזה אנחנו צריכות זמן ופרופורציות. מכיוון שקבלת פרופורציות היא עבודה עצמית קשה יותר, אנחנו מעדיפות לקחת את הזמן בניסיון להציל את המצב. וכשיקום הבחור שיצליח למרוח אייליינר בשתי דקות, אנחנו מתחייבות להתארגן מהר יותר.
כי אנחנו רוצות להרשים אתכם
תכלס, על מי אתם עובדים? כל גבר רוצה אישה שתעשה לו את זה. גם אם אתם רוצים אותנו בנטורל, כבר הוכחנו מזמן שאין דבר כזה. גם הבחורה הכי "טבעית" צריכה לשים על עצמה את הג'ינס הנכון, גופיית הסבא המדויקת והאיפור שנראה כאילו היא לא עשתה כלום. זה לוקח זמן. הרבה זמן.