בשמי בוטיק: לכל מי שמאסה בשאנל 5 ובג'אדור

איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב ורואים את כל עלוני המבצעים שמציעים שני בשמים במחיר של אחד, אחד במחיר של עשרים אחוז מהשני, שני בחמישים אחוז מהשלישי. לרוב, בברושורים האלה תפגשו את הבשמים שהישראליות הכי אוהבות: ג'אדור, קלואה, בי דלישס ואם ירצה המשווק, שאנל מדומאזל. אין בבשמים הללו שום דבר רע, להיפך - כולם מצוינים. הבעיה היא שכולן יודעות את זה - וכולן מריחות אותו הדבר.

החדשות הטובות לכל מי שמאסה במוכר הן שבשנה האחרונה מגיע אלינו טרנד שכמובן כבר ניצב איתן בעולם, ובמרכזו בשמי הבוטיק או "בשמי נישה". למרות שהשם "בוטיק" מתחבר אסוציאטיבית למינוס בבנק, ההגדרה עצמה בכלל לא מתייחס למחיר. מדובר בבשמים הנרקחים בעבודת יד מחומרי גלם איכותיים, מיוצרים בבתי בישום שזו כל ההתמחות שלהם ונמכרים במהדורות מצומצמות.

אז אפן של הצרכניות מוביל אותן לחנויות הבוטיק, והחנויות הגדולות בעקבותיהן. בסוף פברואר פורסם שקבוצת אסתי לאודר למשל רכשה את מותג הנישה הצרפתי "ביי קיליאן" - מותג הבוטיק היוקרתי השלישי שהחברה שמה עליו את ידיה. באתר פורבס מסבירים שלא מדובר בטרנד שמגזינים אוהבים לכתוב עליו - אלא תחום שממש שהולך ונוגס ברווחים של הבשמים המוכרים. לפי פורבס, אנחנו דור אינדיבידואלי שמחפשת ניחוחות ייחודיים, ולהריח כמו הקולגה זה פשוט כבר לא קול. כמובן שהאתגר של המותגים הללו הוא מצד אחד למכור - ומאידך להישאר נישתיים, אחרת קסמם יפוג והם יהפכו לעוד ניחוח שגרתי.

בא לשכונה בחור חדש

אבל זה בצרפת, ואנחנו הרי בכל זאת בישראל. כאן, אחד הסימנים לכך שבשמי הבוטיק עומדים להיכנס לחיינו חזק מגיע עם כניסתה של "אפריל" לתחום. למרות שבארץ פועלות כבר כמה שנים חנוית המציעות בשמי בוטיק, כניסתה של רשת גדולה, הפועלת בקניונים ופונה למיינסטרים מעידה שאנחנו מוכנות כנראה להסניף עוד משהו חוץ מאיסמיאקי. ב"אפריל" החלו למכור כבר לפני מספר שנים מותגי בוטיק כמו טוקה, רמנסנס ואטלייה קולון, אך בימים אלא מצטרפים אליהם 12 מותגים נוספים - שגם תופסים מקום נפרד בחנות.

ולמרות שמדובר במתחרה פוטנציאלית, כניסה של "אפריל" לתחום היא כנראה בשורה טובה עבור החנויות הקטנות, מאחר שבזכותה קהל רב יותר יכיר את עצם הרעיון שהוא בושם בוטיק, ויפתח אליו. אחת מהחנויות האלה היא "אינדיבידואל קבינט דה פרפיום" החדשה בנווה צדק בתל אביב. "אינדיבידואל" מאגדת תחת קורת גג אחת כ-15 מותגי נישה, כאשר כל אחד מציע שלוש דרגות קושי: בשמים פרחוניים, קלילים, שמתאים בעיקר לצעירות; בשמים מורכבים ומתוחכמים יותר וקטגוריה של ניחוחות כבדים ומרתקים. תחשבו על זה כמו ההבדל בין שוקולד חלב לשוקולד מריר עם 90 אחוז מוצקי קקאו. אחד הבשמים הללו תואר על ידי היבואנית כ"ריח של יער, טחב ופטריות". זה אכן היה ניחוח אפל - אבל אחד הדברים הכי טובים שהרחתי.

מהדורה מוגבלת היא מאפיין אחד של בשמי הנישה, אך לא היחיד. אחד הסממנים הבולטים שקופצים לעין הוא העיצוב החסכני. בניגוד לבשמים המסחריים, שם יש רצון להרשים אותנו גם עם בקבוקים בשלל צבעים וצורות, בשמי הנישה מגיעים לרוב בבקבוקים שממש משתדלים לא להרשים, מעין בייסיק בעולם הבישום. התירוץ הוא שהבושם הוא העיקר - ולא אריזתו. מאפיין נוסף הוא הדגש על מרכיבים טבעיים. בקיצור, אחרי שהבנו פחות או יותר במה מדובר. הגיע הזמן להסניף קצת. הנה כמה מהבשמים החדשים שכדי לכן לרחרח.

LARTISAN PARFUMER

BY TERRY

Burgas

Liquids Imaginaires

CLEAN RESERVE

קולקציה חדשה בחמישה ניחוחות, החל מהנשי המובהק (וולווט פלורה) ועד לניחוח היוניסקסי (בלונד רוז). כל הניחוחות מאופיינים ברעננות וניקיון. מתאים למי שאוהבת ריחות קלילים. המותג מבוסס על מרכיבים ואריזות ידידותיים לסביבה, נוסחאות היפואלרגניות, ויטמינים וחומרים מן הצומח. מחיר: 365 שקל ל-100 מ"ל. להשיג ב"אפריל".

TOCCA EMELIA & TOCCA SIMONE

שני ניחוחות חדשים מבית הבוטיק הניו יורקי, כל בושם מבוסס על דמות של אישה. סימון היא נערת החוף חובבת החופש, וגם הניחוח עצמו מאוד קליל וקייצי. אמיליה היא יותר הרפתקנית, בוהמיינית, בושם שצריך כמה שניות כדי להפנים אותו, ניחוח קצת יותר מורכב. מחיר: 332 שקל ל-50 מ"ל, להשיג ב"אפריל".