לפני כחצי שנה התפוצצה פרשת רועי צ'יקי ארד, כשתחקיר אודותיו חשף כיצד הטריד ואף תקף מינית נשים ונערות לאורך השנים. את פרסום התחקיר הקדים ארד עצמו בפוסט שפרסם ערב קודם לכן, ובו גולל מעין מסמך התנצלות – שהתקבל על ידי רבים כ"ניהול משבר" יותר מאשר כהתנצלות כנה. בשבוע שעבבר יצא לאור התחקיר אודות ארז דריגס, כותב ושחקן "חזרות", וחשף התכתבויות מבחילות שלו עם נשים צעירות. דריגס הגיב בהתנצלות בגוף התחקיר עצמו: "אני מודע לכך שההתנהגות שלי פגעה, אני מבין זאת היטב ועשיתי כל מה שדרוש כדי להשתנות... התהליך הזה הוא אישי, הוא עדיין לא הסתיים ואני מקווה שאוכל בבוא העת להתנצל בפני אלו שפגעתי בהן".

יושבים בבתיהם גברים במגוון גילאים ומגוון עיסוקים, לאו דווקא אנשי ציבור או דמויות מוכרות, קוראים את הדברים ומוטרדים מאוד. "אני בהחלט חושש שגם אני עשיתי דברים שהיום ברור לי שהם פסולים ואפילו לא חוקיים", אומר ערן, מאמן כדורסל מקצועי בן 45, נשוי ואב לשתיים, "מה אם מישהי תכתוב עליי פתאם פוסט בפייסבוק? ברור לי שהעובדה שלא ידעתי אז את מה שאני יודע היום לא פוטרת אותי מאחריות, אבל אני תוהה ברצינות מה אני אמור לעשות עכשיו, בעת שכל הסיפורים האלה יוצאים? להתקשר לכל בחורה שאני חושב שפגעתי בה לפני שלושים שנה ולהתנצל, או לחכות שמישהי תכתוב עליי בפומבי כדי לנהל את זה?"

סליחה, אנחנו לא נעשה את זה שוב

אותן שאלות בדיוק הטרידו מאוד את גיל מרחב, גבר נשוי בן 35, שהחליט לפני מספר חודשים שהוא לא מתכוון לחכות שיאשימו אותו – אלא בוחר לבקש סליחה ולכפר על חטאיו בפומבי מיוזמתו. "פגעתי בנערות ובנשים ואני מבקש סליחה. לקחתי חלק פעיל ועקיף בפגיעה בנשים ובנערות ואני מבקש סליחה. ידעתי שיש נערות ונשים שנפגעות על ידי אנשים סביבי ולא פעלתי ואני מבקש על כך סליחה. אני מתחייב לא לפגוע בנשים. אני מתחייב לפעול כדי למנוע פגיעה", כתב בפוסט ארוך שפרסם בפייסבוק, בו פירט את כל המקרים בהם פגע בנשים במהלך חייו - בין אם ישירות בעצמו ובין אם היה שותף שבשתיקה, כמו במקרה בו חבריו הציצו לבנות בצופים או קראו בגנאי לבנות שרמוטות. 

"אם ילד רואה שמצליפים בחמור אבל אבא שלו לא אומר כלום והשכנים בכלל לא רואים, אז הילד עלול לחשוב שזה כנראה בסדר ואולי גם מותר להצליף בכלב. אותו דבר כאן - אם מותר לחלק ציונים לבנות או להזמין זונה ולראות פורנו, אולי אפשר גם לאנוס בחורה. מישהו צריך לשים לזה סוף", הוא מסביר ומצהיר, "חלק מהתיקון הוא על הדור המבוגר - עלינו לקחת אחריות, לבקש סליחה ולהגיד שלא נעשה את זה שוב".

"תתוודו כדי להעלות מודעות לנושא, לא כדי לקבל מחיאות כפיים. נשים כתבו metoo מתוך כאב, לא בשמחה, הילולה וטפיחה על השכם של עצמן"

יעל שרר, מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית

האם הגיע העת ל-#metoo של הגברים, עידן בו גל של וידויים גבריים על פגיעות מיניות שביצעו בעברם יציף את הרשתות ואת השיח הציבורי? האם תהיה זו לקיחת אחריות אמיתית? רוב הגולשים קיבלו את הפוסט של מרחב בזרועות פתוחות, אך היו גם מי שתקפו אותו על "הרצון לגרוף לייקים". "אפשר לחשוב שזה גועל נפש, תשמרו את סיפורי הגבורה שלכם לעצמכם ותחסכו מאיתנו את קרקס ההתנצלויות – וזו דעה לגיטימית בעיניי", מסבירה את המורכבות קרן, אשת חינוך בת 37, ומבקשת להזכיר לבנות גילה שגם אם הן נשואות לגבר פמיניסט, רגיש ומדהים - רוב הסיכויים שמתישהו גם הוא שכב עם נערה שיכורה בגילאי ה-20 שלו. "אם נתעלם ונסתכל על העולם בשחור ולבן, כאילו יש גברים מושלמים וטהורים או מפלצות תוקפות, אנחנו טומנות את ראשינו בחול. רבות מאיתנו חיות עם גברים שגדלו בעולם בו החוקים היו אמיתות אחרות מאוד. אני לא אומרת שמה שקרה בעבר זה בסדר, אני פשוט אומרת שאנחנו חייבים לדבר, לשמוע ולחנך כדי להציב גבולות ברורים בחברה דרך כך שנסתכל עליהם כמו בני אדם. להגיד שהם לא בני אדם זה דווקא להקל איתם, כי זה נותן להם דרך בריחה פשוטה מלקיחת אחריות".

יעל שרר, מנכ"לית "הלובי למלחמה באלימות מינית" דורשת מגברים השוקלים להתוודות לעשות את זה בכנות ובענווה. "אל תגידו סליחה אם נפגעת, תגידו סליחה שפגעתי. אל תהיו גרפים בתיאורים שלכם – זה לא פורנו. הווידוי שלכם הוא לא עליכם, הוא על נושא ציבורי. תתוודו כדי להעלות מודעות לנושא אבל לא כדי לקבל מחיאות כפיים. נשים כתבו metoo מתוך כאב, לא בשמחה, הילולה וטפיחה על השכם של עצמן".

אי אפשר לזרוק את כל הבנים לייאור

לאיזה סוף טוב, בעצם, אנחנו מקוות פה? האם אפשר לדמיין תסריט בו התוקף נפגש עם הנפגעת ולאחר התנצלות כנה מצליח לרפא איתה את הפצע יחד? סול אנטרו, פעילה פמיניסטית בת 23 מתל אביב, הצליחה להגיע לסגירת מעגל שכזו עם מכר שלה, שלדבריה פגע בה מינית בצורה קשה. במשך שנים נשאה אנטרו אבן כבדה בלב. "תקופה ארוכה לא הצלחתי להבין מה קרה לי שם ואז התחלתי לחשוב - אולי פשוט נפגש ונדבר כדי שאבין מה קרה?" אנטרו פנתה לגבר שפגע בה וביקשה להיפגש, והוא סרב. אחרי ששיתפה את הסיפור שלהם בפוסט נוקב (מבלי לציין את שמו), חזר אליה ואמר ששינה את דעתו. "הוא סיפר שלא הבין את עומק החשיבות בהתחלה. שאלתי אותו אם הוא באמת רוצה להיפגש ולשמוע אותי או שהוא פשוט רוצה לנהל את המשבר. זה לא היה קל, אבל האמנתי לו שהוא כנה".

וכך, לאחר שנים בהם המקרה הדהד בנפשה, מלאה בפחד, הגיעה סול לפגישה בפארק בשעות היום. "אחרי צהריים מתוחים של בחילה מרוב סטרס וקלונקס הגעתי לאיפה שקבענו", היא מספרת, "כבר בהודעות הוא אמר לי שזה יתנהל איך שארצה שזה יתנהל ושהוא לא מתווכח לרגע עם מה שאני אומרת, ובכל זאת לאורך כל הנסיעה במונית פחדתי שהוא עומד לתמרן אותי, שאתקפל מהעמדה שלי. התסריט שהיה לי בראש היה עימות: אני אומר כן, הוא יגיד לא וככה זה יהיה".

"הוא הסתכל לי בעיניים והתנצל. שנינו בכינו, דיברנו על מה שהיה, הוא לא התנער, לא התכחש, לא ניסה לעוות את המציאות כך שתתאים לו"

להפתעתה, זה לא היה ככה בכלל. "הגעתי לשיחה עם שני תנאים ברורים - שאדע בוודאות שבת הזוג שלו יודעת על המקרה, ושהוא יתרום כל חודש תרומה כספית למרכז לסיוע נפגעות תקיפה מינית, ולשתיהן הוא הסכים". השניים ישבו במשך שעות, ניהלו שיחה ארוכה, קשה ומלאה ברגש. "היה דיאלוג. אני שיחזרתי את מה שקרה, תיארתי לו איך זה השפיע עלי ופצע אותי. הוא הסתכל לי בעיניים והתנצל. שנינו בכינו, דיברנו על מה שהיה, הוא לא התנער, לא התכחש, לא ניסה לעוות את המציאות כך שתתאים לו. הסתכלתי בעיניים של האדם שפגע בי ואמרתי לו בפשטות - אתה פגעת. כשהוא לקח אחריות והתנצל זה היה אולי אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בשנה המזדיינת הזו. בסופו של דבר אני לא חושבת שהוא טורף שמסתובב בעולם הזה וצד נשים צעירות, אני חושבת שהוא אדם שעשה טעות מאוד חמורה ולא הבין את החומרה שלה. זה היה מעצים לגלות שהאדם שפגע בי נכון לקחת אחריות מלאה בלי תירוצים ובלי להתווכח".

אנטרו לא סבורה, כמובן, שכל נפגעת צריכה בהכרח לפגוש את הגבר שפגע בה, אבל היא הייתה רוצה לפתוח נתיב למחילה. "אני מאמינה גדולה שאחרי גל ה-metoo אנחנו לא יכולות פשוט לזרוק את כל הבנים לייאור. כל אישה שנייה קמה ומפנה אצבע מאשימה על גבר ואי אפשר להחרים את כולם - צריך להיות נתיב לצדק מאחה ועלינו לתת לכך מקום".

יעל שרר מסכימה שבסופו של דבר, אם לא נאפשר לגברים לדבר על הפגיעות שפגעו - יצא שכרינו בהפסדינו. "לא ייתכן שיש וואקום, שרק נשים נפגעו על ידי גברים ואף גבר לא פגע באישה. אנחנו חייבים להיות מסוגלים לדבר על זה, אחרת נישאר בזירה הזאת לבד".