איך זה שאישה יוצאת להגנתו של אנס?

מאז התפוצצה פרשת האונס הקבוצתי הקשה באילת סוער השיח הציבורי בדיונים על גבריות רעילה, על תרבות האונס ועל תפקידם של גברים במניעת המקרים הבאים. ובכל זאת, אפשר למצוא עדיין גם קולות שלא מתחברים לדיון המתקדם על חינוך ומגדר ויוצאים להגנתם של החשודים באונס. צילום מסך שמופץ ברשתות החברתיות מביא הודעה שכתבה קרובת משפחה של אחד מהנערים שהיו שותפים לאונס: "את זאת שאמרה עונש מוות לנערים מאילת, אני מהמשפחה של הנערים, אל תדאגי לכל שבת יש מוצאי שבת. סה"כ הם השתעשעו עם הנערה וחוץ מזה אולי זה הפנטזיה שלה מי את שתתערבי בחיי המין של הילדים", נכתב בהודעה, "אבל אל תדאגי בקרוב מאוד הם יזוכו על הפרצוף שלך ושל התקשורת השמאלנית, קנינו להם כבר כיפה עם הקדשה, נעשה חפלה עד אור הבוקר ואת והתקשורת של השמאלנים עוד תחזו במחזה הזה ותבינו כמה שאתם טיפשים".

עוד בנושא:

>> "הלכתי איתם חזרה למלון, כולם שיכורים מאוד, אני ועוד שמונה גברים"
>> האנסים הם לא גברים? הם הכי גברים שיש

מגננה כזו קשה לקריאה שבעתיים כאשר היא נכתבת על ידי אישה. איך יכולה אישה להגן על אנס? "כשמדברים על תרבות האונס והפנמתה - לא מדברים רק על גברים", אומרת נועה רובינשטיין-נופר, דוקטורנטית מהמחלקה למגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "גם נשים מפנימות את המסרים של תרבות האונס, ולכן אפשר לשמוע אמירות מחפיצות, שוביניסטיות והאשמות הקורבן - גם מנשים. חברה בה לא מדברים על מיניות חיובית, על רצון הדדי ועל עונג ותשוקה של נשים, ובתוך זה - הפורנוגרפיה הופכת להיות המחנכת המרכזית - גם נשים מפנימות את המסרים המעוותים והחולניים שגבר יכול לקחת מה שהוא רוצה, אישה לא באמת יודעת מה היא רוצה, והאישה - אם היא רק 'תתן', היא תראה שזה בעצם כיף לה".

לדבריה, המסר המועבר באופן תדיר הוא שמיניות שייכת לגברים, כמו גם הזכות לממש אותה: "נשים או נערות שרוצות לממש מיניות סופגות אמירות קשות והתפיסה כלפיהן שלילית. כשאנחנו לא מדברים על כך שגם לנשים יש את הזכות להיות מיניות, לשדר מיניות ולהנות ממנה - אנחנו מחזקים את המסר שאישה שנוהגת כך היא הבעיה ולכן 'צריך להעניש אותה', או לחילופין - לא ייתכן שהיא לא רצתה סקס. זה המסר שגם נשים סופגות, וכך נשים ממשטרות נשים ומגנות את המיניות שלהן - כמו במקרה לעיל".

ליאת מייה לומברוזו, צלמת דוקומנטריסטית ופעילה חברתית, מכירה את התופעה. "כמי שמצלמת ומתעדת תופעות חברתיות בישראל ובין היתר סיפורים של קורבנות ניצול מיני, נתקלתי בסיפורים כואבים. באחד הפרויקטים שלי צילמתי בחורה שעברה התעללות מינית ארוכת שנים על ידי אביה, ואמה תמכה וצידדה באב והגנה עליו".

לומברוזו אומרת שלדעתה קשה לומר ממי הבחורה נפגעה יותר, מהאב הפוגע או מהאם שלא גיבתה אותה. "אני חושבת שבמצב כזה אתה מבין שמי שעומד מולך הוא בעל אינטרס כלשהו, חברתי, משפחתי, כלכלי, וכשיש אינטרס 'לא רואים בעיניים'. כנראה שלאם היה חשוב לשמור על עצמה - על הקן המשפחתי, הפנטזיה או ההיסטוריה המשפחתית וזה עצוב מאד. הנשים המגינות על הפוגעים מינית מתחברות לצד האינטרסנטי וחוסמות את הרגשות שלהן עצמן".